וידוי עבור מנוצחים
Spovedania pentru învinşi|
מידע כללי |
|---|
|
מאת |
פנאיט איסטרטי |
|---|
|
שפת המקור |
רומנית |
|---|
|
הוצאה |
|---|
|
תאריך הוצאה |
1929 |
|---|
|
הוצאה בעברית |
|---|
|
תרגום |
לא תורגם |
|---|
|
סדרה |
|---|
|
סדרת ספרים |
אל להבה אחרת |
|---|
  |
וידוי עבור מנוצחים (בצרפתית: Confession pour vaincus, ברומנית: Spovedania pentru învinşi) הוא ספר שכתב פנאיט איסטרטי בעקבות טיול ממושך ברחבי ברית המועצות. יצירתו של איסטרטי פורסמה בשנת 1929, בפריז, כחלק מהטרילוגיה "אל להבה אחרת" (בצרפתית: "Vers l'autre flamme").
הטרילוגיה, בנוסף ליצירתו של איסטרטי, הכילה את יצירותיהם של בוריס סוברין (Boris Souvarine) וויקטור סרג' (Victor Serge), יצירות שפורסמו בעילום שם מחבריהם, בגלל חששם של שני הסופרים האלה מפני השלטון הסטליניסטי של ברית המועצות. שני סופרים אלה היו שייכים למחנה הטרוצקיסטי, שנרדף באותה תקופה.
איסטרטי שב מברית המועצות לצרפת ב-15 בפברואר 1929. הוא כתב לרומן רולן וסיפר לו על רשמיו ועל כוונתו לכתוב ספר על כך, אך רולן, שהיה יושב ראש אגודת ידידי ברית המועצות בצרפת (איסטרטי עצמו היה אחד משני סגניו), ניסה לשכנע אותו לא לכתוב את הספר, כדי לא לגרום נזק תדמיתי לברית המועצות. למרות דברי רולן, איסטרטי התחיל לכתוב וב-20 במאי כתב היד היה מוכן למסירה לדפוס.
בספר מציג איסטרטי שאלה, שהפכה לשם דבר: "אני רואה את הביצים השבורות, אבל איפה החביתה?" איסטרטי הגיב בכך לאמירתו של פקיד סובייטי בכיר, שטען שאי אפשר להכין חביתה מבלי לשבור ביצים.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
