התיאטרון הרומי בטבריה. משמאל הבמה, מימינה האורכסטרה (הרחבה) ושרידי המושבים של הגוש התחתון; מבט מזרחהמבט אווירי
התיאטרון הרומי בטבריה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בחלקה הדרומי של טבריה באזור הפארק הארכאולוגי של העיר לרגלי הר ברניקי. התיאטרון נבנה כחלק מבניית העיר טבריה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס, והוא היה משולב במרקם החיים של העיר. כ-30 מטר ממזרח לתיאטרון שכן הקארדו, רחובה הראשי של העיר, שחצה אותה מצפון לדרום. מצפון־מערב, במרחק 150 מטר, שכן בית המרחץ, ובדרומו, במרחק 200 מטר, נמצא שער העיר. התיאטרון מצביע על פתיחותם התרבותית של יהודי טבריה, שהסכימו שייבנה בעירם תיאטרון רומי.[1]
התיאטרון התגלה במסגרת משלחת חפירות של האוניברסיטה העברית בירושלים בראשות הארכאולוגיזהר הירשפלד בשנת 1990. כבר בראשית החפירה זוהה קיר מתעגל שהביא את החופרים למסקנה שהמבנה הנחפר הוא תיאטרון. גילוי התיאטרון היווה הפתעה לחופרים, כי הוא לא הוזכר במקורות. בכתבי חז"ל הייתה התייחסות לקיום "איצטדין", ויוסף בן מתתיהו הזכיר בכתביו היפודרום.[2]
הירשפלד חשף קטע מחלקו המזרחי של התיאטרון, קיר בגובה חמישה מטרים, קטע מהמעבר ההיקפי ותחילת שורת מושבים. בשנת 1994 הוחל בחפירה נוספת, אבל חפירות אלה הופסקו, והאזור כוסה בפסולת. לאחר מלחמת לבנון הוקצה על ידי הממשלה תקציב של 22 מיליון שקל לפרויקט הגן הארכאולוגי. בעקבות הקצאת המשאבים נערכו במקום בשנים 2010-2009 חפירות ארכאולוגיות נוספות על ידי וליד אטרש ואבנר הילמן מטעם רשות העתיקות, כחלק מפרויקט פיתוח הפארק הארכאולוגי ע"ש ברקו בדרומה של העיר, הכולל את שער העיר ואתרים נוספים. פרויקט התיאטרון נקרא על שם אמיר דרורי, מייסד רשות העתיקות ומנהלהּ הראשון.
בחפירות שולבו עבודות שימור שנעשו על ידי מינהל השימור של רשות העתיקות, כשהמטרה בשלב הראשון הייתה לייצב את המבנים, והשלב הסופי הוא הכנת המבנה לשימוש כתיאטרון פעיל, בהתאם לשימושו המקורי.[3]
מעבר הקפי ששימש את באי התיאטרוןשרידי השכונה העבאסית, כפי שנחפרה. מבט מדרום. שרידים אלה הוסרו לצורך חשיפת התיאטרוןמפת הפארק הארכאולוגי; התיאטרון משמאל, למרגלות הר ברניקי
מבנה התיאטרון
החפירות העלו שהתיאטרון נבנה בשלושה שלבים:
השלב הראשון - מתוארך לראשית המאה ה-1 לספירה, שלב הקמת העיר. קוטרו של התיאטרון היה 78 מטר ורוחבו 40 מטר. מערכת המושבים הורכבה משלושה גושים, התחתון נבנה ישירות על הסלע. המושבים פנו צפונה, כך שהשמש הייתה בגבם של הצופים. הגושים האמצעי והעליון נבנו על מסדרונות מקורים היקפיים שיצרו מעבר היקפי ששימש לכניסת הצופים לתיאטרון, גושים אלה לא השתמרו. התיאטרון כלל גם במה ואורכסטרה והוא הכיל בין 6,000-5,000 מקומות ישיבה. שלב זה תוארך על סמך כלי החרס והמטבעות שנמצאו בו.
השלב השני - מתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-2. לאחר שחלקו המזרחי שקע, עבר התיאטרון שיפוץ מסיבי. בשלב זה נעשתה התאמה של האורכסטרה כדי שתוכל לשמש כזירה של אמפיתיאטרון. היא רוצפה מחדש והוקפה במעקה אבן גיר ברוחב 20 ס"מ. קיר חזית הבמה מהשלב הראשון פורק, ובמקומו נבנה קיר שהשתמר וניתן לראותו באתר. הקיר בנוי אבני גזית בגובה 1.1 מטר. הבמה בגובה 1.1 מטר מעל מפלס רצפת האורכסטרה, הייתה בעומק 6 מטר וברוחב 30 מטר.
השלב השלישי - מתוארך לסוף המאה ה-4, התקופה הביזנטית. בשלב זה בוטלו המושבים העליונים שהתמוטטו, ונעשו שינויים נוספים באזור הבמה שנישא לגובה של קומה אחת. במרכז גוש המושבים התחתון, שרק הוא שרד, נבנתה טריבונה עם מדרגות מיוחדות שנבנו מהאורכסטרה.
במאה ה-9 נבנתה על שרידי מבנה התיאטרון שכוסה שכונת מגורים שהייתה חלק מהעיר, שהשתרעה בתקופה זו מחמי טבריה בדרום ועד טבריה של ימינו בצפון. בשטח התיאטרון נבנו כעשרים יחידות מגורים גדולות מאבני בזלת. בשכונה היה רחוב שמתארו היה ממזרח למערב, ברוחב 4 מטר שרוצף באבני בזלת. הבתים היו בעלי חצרות מרכזיות. בחלק מהמבנים נמצאו מזרקות. ברוב הבתים נמצאו מתחת למרצפות בורות ספיגה עגולים. בנוסף, נחשפו שני מאגרי מים גדולים שנבנו לתוך התיאטרון. משלב זה נמצאו באתר ממצא עשיר של כלי אחסון, כלי בישול, כלי שולחן וכלים נוספים. כן נמצא מטמון מטבעות של 25 מטבעות זהב שתוארכו לתקופה העבאסית והפאטמית. ממצאים עשירים אלה מעידים על כך שבשכונה התגוררו תושבים אמידים. באתר נמצאו גם אבן מעוטרת בצלב ופריטים נוספים שהעידו שברובע התגוררה גם קהילה נוצרית. שכונה זו התקיימה עד ראשית המאה ה-11. במסגרת החפירות הארכאולוגיות הוסרה השכונה, כדי לאפשר את חשיפת מבנה התיאטרון שמתחתיה.
לקריאה נוספת
וליד אטרש, "התיאטרון הרומי בטבריה", קדמוניות 144, 2012, עמ' 88-79
.jpg)
.jpg)
