התמורות המרכזיות באבולוציה (באנגלית: The Major Transitions in Evolution) הוא ספר שנכתב על ידי ג'ון מיינרד סמית ואורס סטמארי (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1995).בספר הציגו החוקרים את הטענה כי המורכבות ביולוגית משקפת שמונה תמורות אבולוציוניוניות מרכזיות, שכל אחת מהן כוללת דרכים חדשות של אריזה והעברת
מידע בין דורות, וכי תמורות אלו איפשרו את העלייה במורכבות הביולוגית.
בעת פרסום הספר, אגברט ג'יילס לי, סוקר של כתב העת המדעי אבולוציה, טען כי "זה אולי הספר החשוב ביותר על האבולוציה מאז פישר (1930) The Geetical Theory of Natural Selection".
מיינרד סמית וסטמארי זיהו מספר מאפיינים שכיחים במעברים אבולוציוניים:
- ישויות קטנות לרוב מתקרבות ליצירת גופים גדולים יותר. למשל, כרומוזומים, אאוקריוטים, המושבות תאיים מינים.
- ישויות קטנות לרוב הופכות לחלקים מובדלים בישות הגדולה יותר. למשל, DNA & חלבון, אברונים, anisogamy, רקמות, Eusociality
- הישויות קטנות לרוב אינן מסוגלות לשכפל עצמן בהיעדרה של הישות הגדולה יותר. לדוגמה, ה-DNA, כרומוזומים, אברונים, רקמות, Eusociality
- הישויות הקטנות יכולות לעיתים לשבש את ההתפתחות של הישות הגדולה יותר, למשל Meiotic drive (אנוכי שאינו Mendelian גנים), רביית בתולים, סרטן.
- דרכים חדשות להעברת מידע למשל: דנ"א-חלבונים, תא תורשה, אפיגנזה, דקדוק אוניברסלי.
לדברי המחברים,[1] קהל היעד של ספר זה היה מכוון לביולוגים מקצועיים והניח שלקורא ידע מוקדם בנושא. בנוסף פרסמו מצגת של הרעיונות בספר לציבור הרחב תחת הכותרת "מקור החיים — מלידת החיים עד למקורותיה של השפה".[1]
ראו גם
הערות שוליים