הרפובליקה הסוציאליסטית של מונטנגרו (בסרבו-קרואטית: Socijalistička Republika Crna Gora / Социјалистичка Република Црна Гора), המכונה בדרך כלל מונטנגרו הסוציאליסטית או פשוט מונטנגרו, הייתה אחת משש הרפובליקות שהרכיבו את הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, והקטנה מהן הן בשטח והן באוכלוסייה.
לפני הקמתה, מונטנגרו הייתה חלק מפרובינציית זיטה בממלכת יוגוסלביה.
היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של מונטנגרו
לאחר כיבוש יוגוסלביה ב-1941 על ידי מדינות הציר ניתנה מונטנגרו לאיטליה הפשיסטית. לאחר שהפרטיזנים היוגוסלבים, בפיקוד יוסיפ ברוז טיטו, והצבא האדום שחררו את פודגוריצה ב-19 בדצמבר 1944, הפכה מונטנגרו לאחת הרפובליקות המרכיבות ברפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. ב-1946 שונתה בירת הרפובליקה מצטיניה לפודגוריצה. ב-1948, בעקבות הפיצול היוגוסלבי-סובייטי, בו התדרדרו משמעותית יחסי יוגוסלביה עם ברית המועצות, הגדירו עצמם מונטנגרים רבים כסובייטים, מה שהוביל להדחתם של מנהיגים מונטנגרים רבים במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה. ב-7 ביולי 1963 שונה שמה של הרפובליקה העממית של מונטנגרו (בסרבו-קרואטית: Narodna Republika Crna Gora / Народна Република Црна Гора) לרפובליקה הסוציאליסטית של מונטנגרו (שינוי שאושרר הן על ידי החוקה הפדרלית והן על ידי החוקה הפדרלית החדשה של מונטנגרו) עם סרבו-קרואטית כשפה הרשמית. בשנת 1991, כאשר ליגת הקומוניסטים של מונטנגרו שינתה את שמה למפלגה הדמוקרטית של הסוציאליסטים של מונטנגרו לאחר הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות, נמחק התואר "סוציאליסטית" מתואר הרפובליקה (אושרר בחוקת 1992).[1]
הרפובליקה הסוציאליסטית של מונטנגרו גבלה ברפובליקה הסוציאליסטית של סרביה מצפון-מזרח, באזור האוטונומי של קוסובו (שהיה שייך לסרביה) ממזרח, ברפובליקה הסוציאליסטית של בוסניה והרצגובינה מצפון-מערב, באלבניה מדרום-מזרח ובים האדריאטי מדרום-מערב.
דמוגרפיה
מפקד 1971:
מפקד 1981:
- מונטנגרים: 400,488 (68.54%)
- מוסלמים: 78,080 (13.36%)
- אלבנים: 37,735 (6.46%)
- יוגוסלבים: 31,243 (5.35%)
- סרבים: 19,407 (3.32%)
- קרואטים: 6,904 (1.18%)
- צוענים: 1,471 (0.25%)
- מקדונים: 875 (0.15%)
- סלובנים: 564 (0.1%)
- מדיארים: 238 (0.04%)
- גרמנים: 107 (0.02%)
- רוסים: 96 (0.02%)
- איטלקים: 45 (0.01%)
- אחר: 816 (0.14%)
- אין תגובה: 301 (0.05%)
- שיוך אזורי: 1,602 (0.27%)
- לא ידוע: 4,338 (0.74%)
- סה"כ: 584,310 תושבים
מפקד 1991:
- מונטנגרים: 380,467 (61.86%)
- מוסלמים: 89,614 (14.57%)
- סרבים: 57,453 (9.34%)
- אלבנים: 40,415 (6.57%)
- יוגוסלבים: 26,159 (4.25%)
- קרואטים : 6,244 (1.02%)
- צוענים: 3,282 (0.53%)
- מקדונים: 1,072 (0.17%)
- סלובנים: 369 (0.06%)
- מדיארים: 205 (0.03%)
- גרמנים: 124 (0.02%)
- רוסים: 118 (0.02%)
- איטלקים: 58 (0.01%)
- אחר: 437 (0.07%)
- אין תגובה: 1,944 (0.32%)
- שיוך אזורי: 998 (0.16%)
- לא ידוע: 6,076 (0.99%)
- סה"כ: 615,035 תושבים
ראשי מדינה
נשיאים
- נשיא האספה האנטי-פשיסטית של מונטנגרו לשחרור לאומי
- ניקו מיליאניץ' (15 בנובמבר 1943 – 21 בנובמבר 1946)
- נשיאי נשיאות האספה העממית
- מילוש ראשוביץ' (21 בנובמבר 1946 – 6 בנובמבר 1950)
- ניקולה קובאצ'ביץ' (6 בנובמבר 1950 – 4 בפברואר 1953)
- נשיאי האספה העממית
- ניקולה קובאצ'ביץ' (4 בפברואר 1950 – 15 בדצמבר 1953)
- בלאז'ו יובאנוביץ' (15 בדצמבר 1953 – 12 ביולי 1962)[2]
- פיליפ באיקוביץ' (12 ביולי 1962 – 5 במאי 1963)
- אנדריה מוגושה (5 במאי 1963 – 5 במאי 1967)
- וליקו מילאטוביץ' (5 במאי 1967 – 6 באוקטובר 1969)
- וידויה זארקוביץ' (6 באוקטובר 1969 – אפריל 1974)
- בודיסלאב שושקיץ' (אפריל 1974 – 5 באפריל 1974)
- נשיאי הנשיאות
- וליקו מילאטוביץ' (5 באפריל 1974 – 7 במאי 1982)
- וסלין ג'וראנוביץ' (7 במאי 1982 – 7 במאי 1983)
- מרקו אורלנדיץ' (7 במאי 1983 – 7 במאי 1984)
- מיודראג ולאחוביץ' (7 במאי 1984 – 7 במאי 1985)
- ברניסלב שוסקיץ' (6 במאי 1985 – 6 במאי 1986)
- ראדיבויה בראיוביץ' (6 במאי 1986 – 6 במאי 1988)
- בוז'ינה איבנוביץ' (6 במאי 1988 – 13 בינואר 1989)
- סלובודן סימוביץ' (משחק) (13 בינואר 1989 – 17 במרץ 1989)
- ברנקו קוסטיץ' (17 במרץ 1989 – 23 בדצמבר 1990)
- מומיר בולאטוביץ' (23 בדצמבר 1990 – 1992)
ראשי ממשלה
- השר למונטנגרו (בממשלת יוגוסלביה המרכזית)
- ראש ממשלת מונטנגרו
- בלאז'ו יובאנוביץ' (17 באפריל 1945 – 4 בפברואר 1953)
- נשיאי המועצה המבצעת
- בלאזו יובאנוביץ' (4 בפברואר 1953 – 16 בדצמבר 1953)
- פיליפ באיקוביץ' (16 בדצמבר 1953 – 12 ביולי 1962)
- ג'ורג'יה פאיקוביץ' (16 בדצמבר 1962 – 25 ביוני 1963)
- וסלין ג'וראנוביץ' (25 ביוני 1963 – 8 בדצמבר 1966)
- מיושקו שיבאליץ' (8 בדצמבר 1966 – 5 במאי 1967)
- וידויה ז'ארקוביץ' (5 במאי 1967 – 7 באוקטובר 1969)
- ז'ארקו בולאיץ' (7 באוקטובר 1969 – 6 במאי 1974)
- מרקו אורלנדיץ' (6 במאי 1974 – 28 באפריל 1978)
- מומצ'ילו צמוביץ' (28 באפריל 1978 – 7 במאי 1982)
- ראדיבויה בראיוביץ' (7 במאי 1982 – 6 ביוני 1986)
- ווקו ווקאדינוביץ' (6 ביוני 1986 – 29 במרץ 1989)
- ראדויה קונטיץ' (29 במרץ 1989 – 15 בפברואר 1991)
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
,_Flag_of_Serbia_(1947%E2%80%931992).svg)
.svg)
.svg){kind=small}
