הרטה רייך
Herta Reich

הרטה רייך, 2012
לידה	19 בספטמבר 1917 מירצצושלאג, אוסטריה
פטירה	19 בפברואר 2012 (בגיל 94) ירושלים
מדינה	אוסטריה
מקום קבורה	קריית ענבים

הרטה רייך, לבית אייזלר (בגרמנית: Herta Reich; ‏9 בספטמבר 1917 – 19 בפברואר 2012) הייתה יהודיה אוסטרית ששרדה את מלחמת העולם השנייה תוך מנוסה מתמדת מאז גירושה מביתה באוסטריה, בעקבות האנשלוס שהחל במרץ 1938, עד הגיעה ביוני 1944, לפלשתינה. על מנוסתה כתבה ספר שיצא לאור באוסטריה, ואחר כך בתרגום לעברית בישראל. בעקבות פרסום ספרה באוסטריה, הוסיפה עיירת הולדתה האוסטרית מירצצושלאג את שמה לשם בית הספר התיכון האזורי.

הרטה אייזלר נולדה וגדלה בעיירה מירצְצוּשְלאג בחבל שטיירמארק (שטיריה), באלפים האוסטרים. אביה איגנץ אייזלר היה מן הסוחרים המבוססים של העיירה. בעיירה התגוררו אז רק שתי משפחות יהודיות.

במרץ 1938, עם סיפוחה של אוסטריה לגרמניה (ה'אנשלוס'), נפוצה עד מהרה משפחת אייזלר לכל עבר. הבן אריך, לאחר 'טיפול' קצר בדכאו, נמלט צפונה לדנמרק, ובהמשך לשוודיה. ההורים ובתם הקטנה לילי עברו לווינה, לאחר שנאלצו למכור את רכושם במחיר מגוחך לתושב מקומי במסגרת תהליך האריזציה. הם העפילו לפלשתינה בעלייה בלתי לגאלית. כאן ניצלו ההורים בעת טביעת אוניית הגירוש פאטריה, ואילו בתם הקטנה לילי טבעה ונקברה בחיפה.

הבת הגדולה, הרטה, נדרשה על ידי המשטרה לעזוב את בית הוריה ואת ארצה בתוך יומיים. דעותיה הקומוניסטיות הפכו אותה לבלתי רצויה. גם הרטה אייזלר שרדה את המלחמה, אך הדבר היה כרוך במסע ארוך שנמשך כשש שנים. את תלאות המסע הזה העלתה הרטה (אייזלר) רייך על הכתב רק בשנות השמונים של המאה ה-20, בירושלים.

לאחר שעזבה את ביתה, היא שוטטה באוסטריה. בקיץ 1938 ניסתה להימלט מערבה, נעצרה בגבול הבלגי והוחזרה לווינה על ידי הגסטאפו. היא שהתה בווינה שנה, תוך שהיא מחפשת קשרים ליהודים שיסייעו לה לעלות על ספינת מעפילים. בהיותה בווינה חוותה את ליל הבדולח. ב-25 בנובמבר 1939 הצליחה לעלות על ספינת-נהר על הדנובה בדרכה לפלשתינה, אך זו נעצרה בקלאדובו שביוגוסלביה כי לא נמצאה ספינה המתאימה להמשך המסע לפלשתינה בים השחור (פרשת קלאדובו-שאבאץ). היוגוסלבים ביקשו למנוע מקבוצה של כאלף ומאתיים יהודים מווינה ומברטיסלבה מלהתפזר לכל עבר, והחזיקו אותם במחנה מעצר, תחילה בקלאדובו ואחר-כך בעיירה שאבאץ שלגדות הנהר סאווה.

מלחמת העולם השנייה פרצה ב-1 בספטמבר 1939. מיד לאחר מכן בשלהי 1939, נמלטה קבוצה של נערים ובחורים צעירים יהודיים, בעידוד הוריהם, מכפר הנופש ההררי שצ'ירק (Szczyrk) ליד בילסקו-ביאלה (אנ') שבדרום-מערב פולין, לכיוון לדרום מזרח. אותה קבוצה נקלעה גם היא לאותו מחנה מעצר ליד הדנובה. כאן נפגשו, במקרה, רומן (רומק) רייך (1 במאי 1920–10 ביולי 1948) והרטה אייזלר, התאהבו, נישאו ב-24 במרץ 1941 אצל הרב של סרייבו, והמשיכו להימלט יחד.

הבריחה הצילה את חייהם, כי לאחר פלישת הגרמנים ליוגוסלביה שהחלה ב-6 באפריל 1941, נתפסו אנשי טרנספורט-קלאדובו, כאלף נפשות, ונרצחו. באפריל 1941 הלכה חבורת הבחורים (ללא הרטה שנותרה במחנה שאבאץ) לבלגרד המופצצת, שם הם פלשו לשגרירות פולין העזובה וגנבו דרכונים ריקים. רומק חזר למחנה בשאבאץ בלילה שבין 30 באפריל ל-1 במאי 1941, והם המשיכו בבריחתם בזהות בדויה של פולנים, נוצרים קתולים. משם המשיכו אל הים האדריאטי, במעלה החוף הדלמטי (קרואטיה של היום), טריאסט, ונציה והגיעו לרומא. שם מסרו עצמם למשטרה המקומית שגילתה יחס אוהד לפליטים ה'קתולים' והם נשלחו לעבוד בחקלאות בכפר בהרי האברוצים. שם עבדו במשך שנתיים ומחצה וחיו חיי כפר ושלווה יחסית. תקופה זאת הסתיימה כאשר בנות הברית פלשו לאיטליה מזה, והגרמנים, ששינו בינתיים את יחסם לאיטליה, מזה. בתוך מהומת המלחמה עזבו את כפרם, ותוך סיכון רב עברו את קווי החזית. הם עבדו למחייתם באחד ממחנות הארמייה השמינית בבארי באיטליה, השיגו סרטיפיקטים לפלשתינה, והמשיכו באוניה דרך מצרים עד למחנה עתלית.

הרטה ורומק רייך עלו לפלשתינה ביוני 1944. ב-31 במרץ 1947, נולד בנם הארכאולוג פרופ' רוני רייך. ביולי 1948 נפל רומק רייך בקרב במבצע דני במלחמת העצמאות. הרטה רייך התגוררה בחולון, ומשנת 1977 ועד למותה בראשית שנת 2012, בירושלים. היא נקברה בקיבוץ קריית ענבים.

ספרה של הרטה רייך המספר על קורותיה, יצא לאור בשנת 1998, בגרמנית, בגראץ, אוסטריה. בנוסף לסיפורה של הרטה רייך כלל הספר שלושה מאמרים המציבים את סיפורה בקונטקסט היסטורי נכון, פרי עטם של היסטוריונים אוסטרים גבריאלה אנדרל (Gabriele Anderl) וואלטר מאנושק (Walter Manoschek), פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת וינה, על הרקע ההיסטורי; היימו גרובר (Heimo Gruber) והיימו הלבריינר (Heimo Halbrainer), על האנטישמיות בסטיריה כפי שהיא השתקפה בעיתונות המקומית; והיימו גרובר על רשמים מהרטה רייך בעקבות ראיונות והתכתבות איתה. .

שנתיים לאחר מכן יצאה לאור, בגראץ, מהדורה שנייה, מורחבת, של הספר הכולל מבוא שלישי המספר כיצד הספר נוצר, מאמר על בית הספר, מאמר על משפחתה של הרטה רייך, בעבר באוסטריה ובישראל.

הספר תורגם לעברית בידי רוני רייך, בנה של הרטה רייך, הספר ראה אור בשנת 2009 בהוצאת כרמל, בשם "בתוך יומיים".^[1]

בעקבות הספר ולאחר מותה, החליטו מועצת העיירה מירצצושלאג, ומועצת המורים בעיירה, לקרוא את בית הספר התיכון המקומי האזורי על שמה של הרטה רייך: Herta Reich Gymnasium und Realgymnasium. Mürzzuschlag, והדבר אירע בטקס רב משתתפים ביום 23 בנובמבר 2012.

בדצמבר 2015 נכלל בית הספר ברשימת בתי הספר המסונפים לאונסק"ו.^[2] ‏ (The UNESCO Associated Schools Project Network)‏ (אנ') שהפך את בית הספר להיות חלק מרשת בינלאומית של בתי ספר שמטרתו היא לפעול לתמיכה בהבנה בינלאומית, שלום, דיאלוג בין-תרבותי, פיתוח בר-קיימא וחינוך איכותי.^[3]

• הרטה רייך, "בתוך יומיים", תרגם מגרמנית רוני רייך, הוצאת כרמל, ירושלים, 2009, 142 עמודים

מדיה וקבצים בנושא הרטה רייך בוויקישיתוף

• AUF DEN SPUREN VON HERTA REICH (בגרמנית)
• Presseinformation - Herta Reich (אורכב 28.03.2017 בארכיון Wayback Machine) (בגרמנית)
• Lesung und Buchpräsentation: Herta Reich: Zwei Tage Zeit. Flucht und Vertreibung על הספר באתר erinnern.at, העוסק בנאציזם וזיכרון השואה וההווה (Nationalsozialsmus und holocost gedachtnc und gegenwart) (בגרמנית)
• Für und wegen (IV): Herta Reich על הספר מאת Bernhard Weidinger (בגרמנית)