המתת ילדים על ידי הוריהם עשויה לנבוע ממניעים וגורמים שונים, כגון מחלת נפש, לחץ חברתי ומשברים אישיים.
סטטיסטיקות
לפי מחקר של מחלקת המשפטים של ארצות הברית משנת 1999 בין השנים 1976 ל-1997 האמהות היו אחראיות ברוב מקרי ההמתה של ילדים על ידי הוריהם בארצות הברית, כאשר מדובר בילדים בגיל הינקות, בעוד שהאבות היו אחראים ברוב מקרי ההמתה של ילדים על ידי הוריהם בארצות הברית כאשר מדובר בילדים בגילאים שמונה ומעלה.[1] כמו כן, לפי הסטטיסטיקה הורים היו אחראים ל-61% ממקרי ההמתה של ילדים מתחת לגיל חמש.[2] לעיתים ההמתה של הילד מבוצע בשילוב עם התאבדות של ההורה. בממוצע, על פי הנתונים הסטטיסטיים של הבולשת הפדרלית, בסביבות 450 ילדים הומתו מדי שנה על ידי הוריהם בארצות הברית.[3]
מחקר מעמיק שבוצע בממלכה המאוחדת ל-297 מקרי ההמתה של ילדים על ידי הוריהם, ו-45 מקרי ההמתה של הילדים שמבוצע בשילוב עם ההתאבדות של ההורה, אשר התרחשו בין השנים 1997 ל-2006, הראה כי 37% מהרוצחים היו כבר מאובחנים כסובלים ממחלת נפש בעת ביצוע ההמתה. האבחנות השכיחות ביותר היו הפרעה אפקטיבית והפרעת אישיות, וכ-15% מהרוצחים אובחנו כסובלים מפסיכוזה. עם זאת - בדומה לממצאים במחקר גדול שנערך בדנמרק - רובם לא פנו אל שירותי בריאות הנפש לפני ביצוע ההמתה, ורק מעטים קיבלו טיפול אצל שירותי בריאות הנפש לפני ביצוע ההמתה. ישנה שכיחות גבוהה יותר לכך שנשים שרוצחות את ילדיהם לרוב ילדו את ילדיהם במהלך גיל ההתבגרות. ישנה גם שכיחות גבוהה יותר לכך שהאבות שהמיתו את ילדיהם הורשעו בעבירות אלימות והשתמשו בסמים, והמיתו קורבנות מרובים. ישנה שכיחות גבוהה יותר למקרי המתה של תינוקות על ידי אחד מההורים, מאשר ילדים בגילאים אחרים, ולכן לפי אחת התאוריות ייתכן שיש קשר בין ביצוע רציחות ילדים לבין מקרים של דיכאון לאחר לידה.[4]
סוגים
ד"ר פיליפ רזניק פרסם ב-1969 מחקר על מקרי המתה של ילדים על ידי הוריהם וקבע כי ישנם חמישה גורמים עיקריים למקרים בהם ילדים הומתו על ידי אחד ההורים:[5]
הרג אלטרואיסטי - מתרחשים כאשר ההורה מאמין שהריגת הילד תהיה לטובתו של הילד, לרוב משום שההורה סבור שהעולם הוא אכזרי מדי עבור הילד, או משום שהילד סבל במיוחד (בין אם אכן הילד סבל בפועל ובין אם לאו).
הרג של ילדים לא רצויים - במקרים הללו ההורה הרג את הילד משום שהוא/היא החשיבו את הילד לנטל, לרוב בגלל שהילד נולד באופן לא מתוכנן או שהוא הפריע לאורח החיים ו/או תוכניותיו של ההורה.
מקרים בהם ההורה לקה בפסיכוזה חריפה - מקרים בהם ההורה סבל ממחלת נפש קשה, כמו בין היתר סכיזופרניה, אשר גרמה להם להרוג את ילדם ללא כל מניע ברור או סיבה רציונלית.
מקרים של נקמה בבן/בת הזוג - במקרים הנדירים הללו ההורה הורג את הילד עם מנת לנקום בהורה השני, לעיתים רבות לאחר שמערכת היחסים בין בני הזוג מסתיימת או כתוצאה מסכסוך משמורת.
ילדים הנמצאים בסיכון
בשנת 2013 מקרי המתה היו מבין חמש הסיבות העיקריות למוות של ילדים בארצות הברית, ומבין שלוש הסיבות העיקריות למוות של ילדים בגילאים 1–4.[6] כמו כן מחקרים מעידים שהילדים שהומתו על ידי הוריהם עברו גם התעללות פיזית מצד ההורה לפני מותם.[7]
בדרום אסיה ובמזרח התיכון מקרים רבים בהם ילדים הומתו על ידי אחד ההורים נובעים מכך שההורה בחר לרצוח את הילד משום שהוא/היא האמין/ה שהקורבן פגע בכבוד המשפחה. במקרים של רצח על כבוד המשפחה לרוב הקורבנות הן בנות.[8]
היסטוריה
הרג ילדים בעתות רעב
תיעודים מהעת החדשה באירופה מצביעים על תופעה בה בתקופות של משבר כלכלי, משפחות מרובות ילדים התקשו להאכיל את כל בני המשפחה, ובמקרים רבים גרמו למותם של התינוקות הצעירים. המשפחות היו טוענות שהם נחנקו בשנתם, אם כי במקרים רבים החשד היה שההרג היה מכוון. באזורים ובתקופות מסוימות היו לכך אלטרנטיבות, דוגמת מסירת ילדים שייגדלו במקום שידאג להם למזון, למשל, כמשרתים באחוזות של אצילים. חרף פתרונות אלו, הריגת הילדים בידי הוריהם הייתה נפוצה מספיק כדי לגרום להתערבות חלק מהשלטונות במערב אירופה בסוף המאה ה־18. השינוי קרה דווקא בתקופה זו, כתוצאה משינויים חברתיים שונים, בראשם עליית האינדיבידואליזם והשינוי בתפיסת הילד. ראשית, התפתחו יותר סוגי מוסדות שהציעו מזון לילדים, אולם בהדרגה הגיעו מוסדות אלו לתפוסה מלאה. בהמשך לכך, בשנת 1784 חוקקה אוסטריה חוק תקדימי שאסר על לינה משותפת עם ילדים מתחת לגיל 5, כדי למנוע חנק שלהם למוות "בטעות" בידי הוריהם. לצד זאת במערב אירופה הפך מקובל יותר להשתמש בשיטות שונות למניעת הריון, על מנת להגביל באופן זה את מספר הילדים[9].
דוגמאות בולטות
לאורך ההיסטוריה התרחשו מקרי המתה רבים של ילדים על ידי הוריהם בתרבויות ובחברות שונות. להלן מספר מקרים היסטוריים בולטים:
להלן רשימה של כמה מהמקרים הבולטים ביותר של הרג ילדים על ידי הוריהם שהתרחשו בארצות הברית לאורך השנים:
ב-19 במאי 1983 אליזבת דיאן דאונס (אנ') ירתה בשלושת ילדיה, בני ה-3, 7, ו-8, והסיעה אותם במכוניתה, בעודם מדממים, לבית החולים בספרינגפילד שבאורגון. בתה בת ה-7 מתה כתוצאה מהירי. בתחילה ניסתה לטעון שגבר זר ניסה לחטוף אותה וירה בילדים. דאונס נידונה למאסר עולם עם אפשרות לשחרור על תנאי לאחר 25 שנה.[11]
ב-25 ביולי 1988 השחקנית האמריקנית בת ה-10 ג'ודית בארסי נרצחה יחד עם אמה על ידי אביה. לאחר הרצח האב שם קץ לחייו.[12]
בשנת 1994 סוזן סמית' (אנ') הרגה את שני בניה, מייקל בן השלוש ואלכסנדר אשר היה בן 14 חודשים, על ידי הטבעתם באגם בקרוליינה הדרומית. המקרה זכה לפרסום רב גם בגלל שהיא שיקרה בתחילה כאשר טענה שגבר שחור חטף את בניה ורצח אותם. סמית' נידונה למאסר עולם עם אפשרות לשחרור על תנאי לאחר 30 שנה.[13]
רצח משפחת הארט (אנ') - ב-26 במרץ 2018 ג'ניפר הארט (37) ושרה הארט (38), אשר היו נשואות, רצחו את עצמם ואת ששת ילדיהם המאומצים - סיירה (12), אביגיל (14), ג'רמיה (14), דבונטה (15), האנה (16) ומרקיס (19) - כאשר ג'ניפר הסיעה באופן מכוון את רכב ה-SUV של המשפחה מהכביש המהיר לחוף הים מצוק בגובה 30 מטרים.[15]
ב-5 בפברואר 2012 ג'ושוע פאוול מיוטה, אשר היה חשוד מרכזי בפרשת היעלמותה של אשתו (אנ'), רצח את עצמו ואת שני בניו הצעירים, בני 5 ו-7, בעת שהם הגיעו לבקר אותו בפיקוח של עובדת סוציאלית. ג'ושוע הצליח לקחת את הילדים לתוך הבית ונעל את הדלת, לאחר מכן הרג את הילדים באמצעות גרזן, הצית את הבית, וגרם לפיצוץ שהרג את שלושתם.[16]
^Greenfeld, Lawrence A.; Snell, Tracy L. (2000-03-10). "Women Offenders"(PDF). NCJ 175688. U.S. Department of Justice, Bureau of Justice Statistics. אורכב מ-המקור(PDF) ב-2010-06-03. נבדק ב-2018-05-29.
^Friedman, S. H.; Horwitz, S. M.; Resnick, P. J. (2005). "Child murder by mothers: A critical analysis of the current state of knowledge and a research agenda". Am J Psychiatry. 162 (9): 1578–1587. doi:10.1176/appi.ajp.162.9.1578. PMID16135615.
^Stone, Lawson (2016). Joshua, Judges, Ruth. Tyndale House. p. 358. ISBN9781414398792. ארכיון מ-1 ביוני 2024. נבדק ב-29 ביולי 2018. But did Jephthah actually offer his daughter as a burnt offering? The majority view for centuries has been that he did.{{cite book}}: (עזרה)