קפלר נולד למשפחה ממעמד הביניים בשטוטגרט של הקיסרות הגרמנית, הוא הצטרף למפלגה הנאצית ב-1 באוגוסט 1931 והצטרף לאס אס ב-1933. בינואר 1936 הוצב לתפקיד במשרד הראשי של הגסטפו בשטוטגרט.
קפלר הופקד מיד על יישום השואה באיטליה ברומא ובלאציו[4] בפעולתו הראשונה בוצעה הפשיטה על גטו רומא בה רוכזו 1,023 מיהודי רומא וגורשו למחנה ההשמדה אושוויץ, מהם שרדו רק 16. מאוחר יותר הוא סידר את גירושם של 993 יהודים רומאים נוספים, שגם הם כמעט כולם נרצחו בתאי הגזים. כחלק מהמבצע האחרון, סחט קאפלר בהצלחה 50 ק"ג זהב מיהודי רומא, כשלאחר מכן טען קפלר כי הוא ניסיון למנוע את הגירושים[3][8][9].
בתחילת 1944 היה קפלר הנציג הגבוה ביותר של המשרד הראשי לביטחון הרייך ברומא וענה ישירות הן למושל הצבאי, תחת גנרל הלופטוואפה קורט מאלצר, והן לשרשרת הפיקוד של ה-SS תחת מפקד האס אס והמשטרה. קפלר נקלע לעימות ישיר עם הוותיקן הנייטרלי תחת האפיפיור פיוס ה-12, שקפלר האמין ובצדק שהוא נותן מחסה שבויים נמלטים של בעלות הברית, חברי ההתנגדות האיטלקית ויהודים.
יריב נתעב במיוחד של קאפלר היה המונסיניור האירי יו אופלהרטי, פעילותו של המונסיניור בסיוע סמוי ליהודים ולנמלטים אחרים הובילה הן את קפלר והן את עמיתו האיטלקי פייטרו קוך לתכנן שוב ושוב, ולשווא, את החטיפה, העינויים וההוצאה להורג של או'פלהרטי[5][10].
בינתיים, החפרפרות של קפלר בתוך הוותיקן כללו סמינר אסטוני לאומי ולשעבר טקס ביזנטי מהרוסיקום בשם אלכסנדר קורטנה, שעבד מ-1940 עד 1944 כמתרגם של קהילת הוותיקן לכנסיות המזרחיות. באותן שנים ריגל קורטנה בחשאי למען ברית המועצות, עם תוצאות הרסניות עבור הכמרים והמאמינים המחתרתים הרבים שאת שמותיהם העביר לנ.ק.ו.ד. קורטנה, שתמיד היה נאמן לברית המועצות, החל לרגל גם עבור גרמניה הנאצית רק ב-1943, משום שהמפעיל החדש שלו, קפלר, איים שוב ושוב לשלוח את קורטנה ואשתו למחנה ריכוז. קורטנה, לעומת זאת, הפך את השולחן נגד קאפלר על ידי גניבת ספרי הקוד הסודיים ביותר של סוכנות המודיעין של המפלגה הנאצית ה-SD ממשרדו במהלך הכאוס של קרב אנציו. לאחר מכן העביר קורטנה את ספרי הקוד לסובייטים באמצעות מונסיניור מריו בריני ממזכירות המדינה של הוותיקן[11][12].
מעצר והרשעה פלילית
קאפלר באיטליה ב-9 במאי 1945
ב-1945 נעצר קאפלר על ידי השלטונות הבריטיים והועבר לידי ממשלת איטליה ב-1947. הוא נשפט בשנה שלאחר מכן. מפקדו השני של קאפלר ברומא, מפקד ה-SS אריך פריבקה, הצליח להימלט לארגנטינה ולא הוסגר לאיטליה כדי לעמוד לדין בשל תפקידו שלו בטבח בפוסה ארדיאטינה עד 1996[13][14].
אשתו הראשונה של קפלר התגרשה ממנו בזמן שריצה את עונשו. מאוחר יותר הוא נישא בשנית ב-1972 לאנליז קפלר, אחות שאיתה ניהל התכתבות ממושכת, בטקס חתונה בכלא. בשלב זה קפלר נהיה קתולי[16] בשל השפעתו של אויבו מימי המלחמה, מונסניור יו אופלהרטי, שביקר אותו לעיתים קרובות בכלא, ואשר עמו שוחח קפלר לעיתים קרובות על ספרות ודת[10].
בשנת 1975, בגיל 68, אובחן קפלר כחולה בסרטן סופני. ערעורים של אשתו ושל ממשלת מערב גרמניה לשחרור וחנינה נדחו על ידי השלטונות האיטלקיים, אך ב-1976 הסכימו האיטלקים להעבירו לבית חולים[2], עקב הידרדרות מצבו של קפלר והיותה של אנליז קפלר אחות, הייתה לה גישה כמעט בלתי מוגבלת אליו. באוגוסט 1977, לאחר ביקורה אצלו היא לקחה אותו במזוודה גדולה[17] ונמלט למערב גרמניה, בעזרתו של חבר קרביניירי שכל הנראה לא היה מודע לכך[3][9].
על אף הדרישות להחזיר את קפלר לאיטליה סירבו שלטונות גרמניה המערבית להסגירו וגם לא העמידו אותו לדין בגין פשעי מלחמה נוספים, על פי הדיווחים בשל מצבו הבריאותי. בעקבות הבריחה התפטר שר ההגנה ויטוריו לאטנציו מתפקידו[18], שישה חודשים לאחר בריחתו, מת קאפלר בביתו בסולטאו, ב-9 בפברואר1978, בגיל 70[19].
בתרבות ובקולנוע
בסרט העלילתי "טבח ברומא" משנת 1973, העוסק בטבח הארדיאטיני, גילם השחקן ריצ'רד ברטון את קפלר.
בסרט "הסקרלט והשחור" משנת 1983, גילם כריסטופר פלאמר את קפלר בסרט הטלוויזיה, אשר פירט את פגישתו הראשונה של קאפלר עם מונסיניור יו אופלהרטי.
זמנו שלאחר המלחמה של קפלר בקש מקלט בוותיקן, והידידות כתוצאה מכך עם אויבו לשעבר מונסיניור או'פלהרטי, הומחזו במחזה הרדיו "ה-Scarlet Pimpernel of the Vatican" מאת רובין גלנדינינג. מחזה הרדיו שודר לראשונה ב-30 בנובמבר 2006 ב־BBC Radio 4 בבריטניה. מאוחר יותר הוא הוצג בהופעה חיה תחת השם Kingfishers Catch Fire[20].
^David Alvarez and Robert A. Graham, S.J. (1997), Nothing Sacred: Nazi Espionage Against the Vatican, Frank Cass, London. Pages 114-139.
^David Alvarez (2002), Spies in the Vatican: Espionage and Intrigue from Napoleon to the Holocaust, University Press of Kansas. Pages 222–236, 316–318.
