הַקַּיִן הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

העיר נזכרת בספר יהושע, ברשימת ערי דרום הר חברון שבנחלת שבט יהודה: ”מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן”^[1].

לאור ההקשר הגאוגרפי שבמקרא, הזיהוי המוצע לעיר הקדומה הוא בחורבה הסמוכה לאתר "נבי יקין", כשלושה ק"מ צפונית מזרחית לתל זיף^[2].

בפפירוס נחל צאלים מס' 9 (הכתוב ארמית) ובפפירוס נחל צאלים מס' 69 (הכתוב יוונית), שמקורם כנראה במערת הסלע, ותקופתם ימי מרד בר כוכבא, נזכר מספר פעמים היישוב יקים, לצד זיף ואריסטובוליה^[3].

לאור זאת, יש הסבורים כי שם היישוב המקראי נשתנה בתקופת בית שני ל"יקים", וכי השם השתמר עד ימינו בצורה "יקין"^[4].

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך ובנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.