הצלת יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן בצרפת הכבושה הייתה פרשה בה ניצלו יהודים יוצאי אזורים אלה שהתגוררו בצרפת של וישי כתוצאה מיוזמה מקומית של יהודים שטענו כי מוצאם האתני אינו מגזע יהודי.

מספר משפחות של יהודי גאורגיה וכ-100 משפחות של יהודי בוכרה, איראן ואפגניסטן, טענו כי הם גאורגים או ג'וּגוּטים בני דת משה. טענות אלה נתקבלו על ידי חלק מזרועות השלטון הנאצי לעיתים משיקולים תועלתיים מדיניים. כתוצאה מכך ניצלו חלק מיהודים אלה משואת יהודי צרפת ומצד שני הגביר את מאמצי זרועות השלטון הנאצי להגביר את חקר ההשתייכות הגזעית של יושבי אזורים אלה ובכללם יהודי ההרים.

פרידריך וילהלם אויילר (גר')‏ (1995-1908), ארכיבאי והמומחה החשוב ביותר של הרייך השלישי בנושא הגנאלוגיה היהודית, העביר למשרד החוץ הנאצי חוות דעת המתייחסת ליהודי איראן, אפגניסטן ויהודי הקווקז. הוא קבע בחוות דעתו כי יהודים אלה אינם, כפי הנראה, בני הגזע היהודי. ב-7 בנובמבר 1942 העביר משרד החוץ הנאצי את חוות הדעת למנהל המשרד הראשי לגזע והתיישבות. במכתב תשובה שהועבר ב-7 בינואר 1943 דחה המשרד לגזע והתיישבות את מסקנות המומחה, ופנה, עוד באותו היום, אל "המכון לחקר הספר וארצות-חוץ" וביקש את חוות דעתו בדבר מוצא היהודים ההרריים. המכון, שנציגו גרהארד טייך הוציא תזכיר בעניין ב-27 בינואר של אותה שנה, דחה את טיעוניהם של אויילר ודר' ואלדמאר הולץ (Waldemar Holtz‏^[1]), וטען כי "היהודים הקווקזים" (הגאורגים ויהודי ההרים) הם יהודים לכל דבר.

בעקבות הממצאים הסותרים הועבר כל החומר לאוניברסיטת טיבינגן. ב-16 בפברואר של אותה שנה ניסח, פרופ' גרהארד קיטל (1948-1888), תאולוג וחוקר דתות פרוטסטנטי אנטישמי, תזכיר שסיכם את המסקנות בזהירות. "קיימת הצדקה ליחס מיוחד כלפי היהודים הקווקזים. לגבי האיראנים אין בסיס איתן לכך. היהודים האפגנים נמצאים במצב ביניים בין השניים. באשר ליהודים ההרריים בקווקז – אין אחידות דעים. היהודים האחרים רואים בהם יהודים וכן כך גם הסובייטים." סיכם. לפיכך החליט מנהל המשרד למדיניות הגזע בלשכת המפלגה הנאצית לדחות את ההכרעה בדבר הטיפול ביהודים ההרריים. משרד הביטחון הראשי של הרייך תמך אף הוא בעמדה זו.

המדיניות הגרמנית בשטח הייתה, בסופו של דבר, שונה בכל מקרה. ביישובים בהם התגוררו יהודים הרריים, יחידים או קבוצות קטנות, לצידם של יהודי רוסיה האשכנזים, בין שהם מקומיים ובין פליטים שהגיעו מרוסיה, לא הבדילו הנאצים ביניהם והם נרצחו יחד עם היהודים הרוסים. במקומות בהם ישבו יהודי ההרים בנפרד מהאחרים, הם ניצלו. הגרמנים נעצרו בצפון הקווקז, הם לא הגיעו לגאורגיה, לבוכרה, לאיראן ולאפגניסטן. יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן ששהו בצרפת הכבושה ניצלו.

• אלי אליגולאשווילי, כיצד ניצלו היהודים יוצאי גרוּזיה בצרפת הכבושה, יד ושם, תשכ"ז, כרך ו' עמ' 220-217
• אסף אלטשילדי, הצלת היהודים יוצאי בוכרה איראן ואפגניסטן בצרפת הכבושה (1944-1940), יד ושם, תשכ"ז, כרך ו' עמ' 243-221. מופיע גם בספרו של בן ציון יהושע-רז, מנדח ישראל באפגאניסטאן לאנוסי משהד באיראן, מסת"ב 9653426533, מוסד ביאליק, ירושלים
• מרדכי אלטשולר (1990), יהודי מזרח קאווקאז: תולדות היהודים ההרריים מראשית המאה התשע-עשרה, עמ' 119-117, ISBN 9652350311
• מרדכי אלטשולר, יחס הנאצים ליהדותם של 'ההרריים' ושל עדות מזרחיות אחרות, פעמים 27, תשמ"ו
• בנימין בן-דוד, הצלת יהודי בוכארה שבפאריס, פעמים 27, תשמ"ו

• עבדול חוסיין סרדארי
• מוחמד חלמי