PROFILPELAJAR.COM

הצהרת פומפאו
	מזכיר המדינה פומפאו מברך את משתתפי כנס הצהרת פומפאו
תאריך	18 בנובמבר 2019
נואם	מייק פומפאו, מזכיר המדינה של ארצות הברית
חשיבות	הכרה בחוקיות ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון

הצהרת פומפאו היא הצהרה מיוחדת שמסר מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו בנובמבר 2019, ובה הודיע על שינוי בגישת הממשל האמריקאי להתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, ודחיית הגישה לפיה ההתנחלויות מנוגדות מטבען לחוק הבינלאומי.

בהצהרה התייחס פומפאו לשינויים שחלו במהלך השנים בהתייחסות הממשל האמריקאי להתנחלויות, והבהיר כי ממשל הנשיא טראמפ הופך בזאת את גישת ממשלו של הנשיא ברק אובמה לנושא.

ההצהרה הצטרפה לשני צעדים הצהרתיים קודמים שבהם קיבל ממשל הנשיא דונלד טראמפ טיעונים טריטוריאליים של מדינת ישראל: הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל שכללה גם את העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים, והכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן^[1].

מעט אחרי ההצהרה התפרסמה תוכנית השלום של טראמפ, שאחד מעקרונותיה הוא אי פינוי יישובים ביהודה ושומרון וסיפוח רובם המכריע לישראל. תוכנית זו לא מומשה.

בפברואר 2024 ביטל ממשל ביידן את הצהרת פומפאו^[2].

המדיניות ההיסטורית של הממשל האמריקאי

בשנת 1978, תחת ממשל הנשיא ג'ימי קרטר, חיבר היועץ המשפטי של מזכירות המדינה האמריקאית, רוברט הנסל, תזכיר שבו נקבע כי ההתנחלויות הישראליות בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה אינן חוקיות. במרץ 1980, עדיין תחת ממשל קרטר, הצביעה ארצות הברית בעד החלטה 465 של מועצת הביטחון של האו"ם שגינתה, בין היתר, את הבנייה הישראלית בשטחים שמעבר לקו הירוק, הגדירה אותה בלתי חוקית וקראה לפירוק ההתנחלויות. לאחר שההחלטה התקבלה הסתייג הממשל האמריקאי מהנוסח הסופי שלה וטען כי תמך בהחלטה בשל אי הבנה^[3].

בשנת 1981 התנער מחליפו של קרטר, הנשיא רונלד רייגן, ממסקנות התזכיר של הנסל והצהיר כי איננו סבור שההתנחלויות, כמקשה אחת, מנוגדות לחוק הבינלאומי. בשנים שלאחר מכן לא אומץ התזכיר כמדיניותה הרשמית של ארצות הברית, אך גם לא בוטל רשמית, והממשלים האמריקאים התמקדו בטיעונים תועלתניים נגד הרחבת מפעל ההתנחלויות, כמו פגיעה אפשרית במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ובהיתכנות למימוש פתרון שתי המדינות.

בדצמבר 2016, בשלהי כהונת הנשיא ברק אובמה, הכריז מזכיר המדינה ג'ון קרי כי הוא מאשרר את התזכיר שקבע כי ההתנחלויות הישראליות מנוגדות באופן גורף לחוק הבינלאומי. במקביל, חרגה ארצות הברית ממנהגה להטיל וטו על הצעות גינוי שהועלו במועצת הביטחון של האו"ם נגד ישראל ונמנעה בהצבעה על החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם שגינתה את ההתנחלויות הישראליות והגדירה אותן הפרה בוטה של הדין הבינלאומי ומכשול לשלום. הנשיא הנבחר דונלד טראמפ גינה את החלטת מועצת הביטחון ואת הימנעותה של ארצות הברית בהצבעה, והקונגרס של ארצות הברית קיבל ברוב גדול החלטת גינוי להחלטת מועצת הביטחון^[4].

יחסי ממשל טראמפ-ישראל

עם כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לתפקיד ניכר שינוי ביחסה של ארצות הברית לסכסוך הישראלי פלסטיני, כחלק ממדיניות פרו-ישראלית כללית.

ב-15 בפברואר 2017, במסיבת עיתונאים שקיים יחד עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ציין טראמפ כי הוא איננו מחויב לפתרון שתי המדינות וכי יקבל את הפתרון שעליו יסכימו הצדדים^[5].

ב-6 בדצמבר באותה שנה נשא טראמפ את "נאום ירושלים", בו הכריז על הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל ועל תחילת ההכנות להעברת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים^[6]. טקס העברת השגרירות נערך ב-14 במאי 2018^[7].

בהמשך הקדנציה פרשה ארצות הברית ממועצת זכויות האדם של האו"ם, בין השאר בנימוק שהיא "מוטה באופן כרוני" נגד ישראל^[8].

יחסו האוהד של ממשל טראמפ לישראל בא לידי ביטוי גם ביחס לרמת הגולן. בדצמבר 2018 חרגה ארצות הברית ממנהגה והצביעה נגד החלטה של עצרת הכללית של האו"ם שמגנה את ישראל על שליטתה ברמת הגולן^[9], ובמרץ 2019 הכירה ארצות הברית באופן רשמי בריבונותה של ישראל על רמת הגולן^[10].

ההצהרה

ב-18 בנובמבר 2019 מסר מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, הצהרה מיוחדת בעניין יחסה של ארצות הברית לחוקיות ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון:

ממשל טראמפ משנה את הגישה של ממשל אובמה כלפי התנחלויות ישראליות.
האופן שבו מגיבה ארצות הברית לפעילות ההתנחלות של ישראל ביהודה ושומרון מתאפיין בעשורים האחרונים בחוסר עקביות. בשנת 1978 קבע ממשל קרטר באופן קטגורי, שהקמתה של התיישבות אזרחית אינה מתיישבת עם החוק הבינלאומי. בשנת 1981 הנשיא רייגן חלק על קביעה זו והצהיר כי אינו סבור שההתנחלויות הן בלתי חוקיות באופן אינהרנטי.
הממשלים שבאו בעקבותיו הכירו בכך שפעילות התנחלותית בלתי מרוסנת עלולה להוות מכשול לשלום, אך בחכמה ובזהירות הם גם הכירו בכך ששימוש בטיעונים משפטיים אינו מקדם את השלום. עם זאת, בדצמבר 2016, לקראת סיום כהונתו של הממשל הקודם, שינה מזכיר המדינה קרי את הגישה הזהירה הזו, שבמשך עשרות שנים היו שותפות לה שתי המפלגות, והכריז באופן פומבי על אשרור ההצהרה האמורה בדבר אי חוקיותן של ההתנחלויות.
לאחר בחינה קפדנית של כל צדדי הוויכוח בשל החוקיות, ממשל זה מסכים עם הנשיא רייגן. הקמת ההתיישבות הישראלית ביהודה ושמרון אינה סותרת את החוק הבינלאומי.
ברצוני להדגיש מספר שיקולים חשובים.
ראשית, תראו, אנחנו מכירים בכך, שכמו שקבעו בתי המשפט הישראלים, מעמדו המשפטי של כל יישוב צריך להיבחן באופן ספציפי, בהתאם לעובדות בשטח ולנסיבות שבגינן הוקם. משום שכך, הממשל האמריקאי אינו נוקט עמדה לגבי מעמדו החוקי של יישוב ישראלי כזה או אחר.
מערכת המשפט הישראלית מאפשרת לקרוא תגר על פעילות ההתיישבות הישראלית ולוקחת בחשבון גם שיקולים הומניטאריים. בתי משפט ישראלים אישרו את חוקיותן של חלק מפעולות ההתיישבות הישראלית, ולגבי אחרות קבעו כי לא ניתן לבסס את חוקיותן.
שנית, איננו קובעים את מעמדם הסופי של שטחי יהודה ושומרון. משימה זו נתונה בידיהם של הישראלים והפלסטינים, והיא צריכה להיקבע במשא ומתן ביניהם. החוק הבינלאומי אינו מכתיב תוצאה מסוימת, ואינו יוצר שום מכשול חוקי בפני ההחלטה שתתקבל במשא ומתן.
שלישית, החלטתנו שלא להכיר עוד באמירה לפיה ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון נוגדת את החוק הבינלאומי מתבססת על עובדות, היסטוריה ונסיבות מיוחדות שמגלם מפעל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. החלטתנו אינה נובעת מדעה קדומה ואינה קובעת מסקנות תלויי נסיבות לגבי החוקיות של מקומות אחרים בעולם.
ולסיום, הגדרת מפעל ההתיישבות כמנוגד לחוק הבינלאומי, לא מועילה. היא לא קידמה את השלום. האמת הקשה היא שלעולם לא יהיה פתרון משפטי לסכסוך, וויכוחים על מי צודק ומי טועה לפי המשפט הבינלאומי לא יביאו את השלום. מדובר בבעיה פוליטית מורכבת שיכולה להיפתר אך ורק באמצעות משא ומתן בין הישראלים והפלסטינים.
ארצות הברית תמשיך במחויבותה העמוקה לסייע לקידום השלום, ואעשה כל שביכולתי כדי לסייע למטרה זו. ארצות הברית מעודדת את הישראלים והפלסטינים לפתור את שאלת מעמדה של ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון בכל משא ומתן עתידי על הסדר הקבע.
בנוסף, אנו מעודדים את שני הצדדים למצוא פתרון שמקדם ושומר על הביטחון והרווחה של פלסטינים וישראלים כאחד^[11].

השפעה

תגובות

ישראל

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בירך על הצהרת מזכיר המדינה פומפאו ואמר כי היא תקדם את הסיכוי לשלום, שכן השלום צריך להתבסס על אמת. את ההצהרה כינה "הישג שיעמוד לדורות"^[12].

שר הביטחון נפתלי בנט הגדיר את ההצהרה 'מהלך דרמטי', וקרא למימושה באמצעות סיפוח ישראלי על כל שטחי C^[13].

הרשות הפלסטינית

יו"ר הרשות הפלסטינית אמר כי הצהרת מזכיר המדינה חיסלה את הסיכוי ליוזמת השלום של הנשיא טראמפ^[14].

מזכיר הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, אמר כי ההצהרה איננה יכולה לשנות את החוק הבינלאומי, אך היא סוגרת את הדלת לשלום ופותחת את הדלת לקיצוניות, טרור, שחיתות ואלימות^[15].

ארגוני הטרור הפלסטיניים

ארגון הטרור חמאס ששולט ברצועת עזה תקף את הצהרת פומפאו והצהיר כי היא מהווה "הפרה חמורה של עקרונות החוק הבינלאומי והמשפט ההומניטארי הבינלאומי", והגדיר אותה כ"המשך של המדיניות האמריקאית של תמיכה בכיבוש וכיסוי של ההפרות שלו"^[16].

ארגון הג'יהאד האסלאמי קרא להסלים את "ההתנגדות להתנחלויות ביו"ש ובירושלים" ולסיים את הפילוג הפנים-פלסטיני כדי לפעול נגדם יחד^[16].

הזהיר מההשלכות של השינוי בעמדת הממשל והבהיר כי מבחינת ירדן כי ההתנחלויות אכן מנוגדות לחוק הבינלאומי וגורמות לחיסול האופציה של פתרון שתי המדינות.

מדינות אחרות

שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, הגיבה לדברי פומפאו בהצהרה לפיה האיחוד האירופי עודנו סבור כי ההתנחלויות אינן חוקיות, וקראה לישראל להפסיק את מדיניות ההתנחלות שלה^[17].

שר החוץ של ירדן, איימן א-ספדי, דחה את קביעת פומפאו והצהיר כי עמדת ירדן היא שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי ומונעות את פתרון שתי המדינות^[16].

צעדי המשך

בינואר 2020 חשף נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את פרטי תוכנית השלום שלו. בניגוד למתווים קודמים, על פי התוכנית לא יפונו יישובים ביהודה ושומרון והיא כוללת סיפוח ישראלי על ההתיישבות היהודית, בהכרה אמריקאית^[18].

ביטול ההצהרה

בפברואר 2024 ביטל למעשה ממשל ביידן את הצהרת פומפאו.^[19] במהלך מסיבת עיתונאים בארגנטינה אמר מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן כי המדיניות ארוכת השנים של ארצות הברית, שנשמרה תחת ממשלים רפובליקאים ודמוקרטים כאחד, היא שההתנחלויות חותרות תחת חזון השלום ואינן עולות בקנה אחד עם החוק הבינלאומי. בלינקן אמר את הדברים בתגובה להודעה על קידום בניית אלפי יחידות דיור בהתנחלויות והוסיף כי ממשל ביידן מתנגד נחרצות להרחבת ההתנחלויות וכי הדבר רק מחליש את ביטחון ישראל ולא מחזק אותו.^[20]^[21] באותו יום פרסם הבית הלבן התייחסות נוספת ברוח דומה.^[22]^[23]