הצהרת אדינבורו (באנגלית: The Edinburgh Declaration) היא הצהרה של ראשי מדינות חבר העמים הבריטי הדנה בתנאי הקבלה לחבר העמים הבריטי. ההצהרה ניתנה בתום הפגישה ה-15 של ראשי מדינות חבר העמים, ב-27 באוקטובר 1997 שנערכה באדינבורו בירת סקוטלנד שבממלכה המאוחדת.
ההצהרה התבססה על דוח שהוכן עבור הפגישה, ובו סוכמו תנאי החברות של המדינות החברות בארגון שהתפתחו במהלך המאה ה-20 מאז שנחקק חוק וסטמינסטר בשנת 1931. הדוח יצר קודיפיקציה של חוקת הארגון, שהתבססה עד אז על נהגים שונים, והצהרות שונות.
במסגרת הדוח נקבע כי קבלת מוזמביק לחבר העמים בשנת 1995 הייתה אירוע יוצא דופן (בעיקר בשל מאבק חבר העמים הבריטי בשלטון האפרטהייד שהיה אז בדרום אפריקה).
על פי תנאי החברות שנקבעו בהצהרה, מדינות הרוצות להתקבל לחבר העמים הבריטי:
בשנת 2005, בעצת המזכיר הכללי של חבר העמים הבריטי דון מקינון החליטו ראשי מדינות חבר העמים בפגישה שנערכה בוולטה שבמלטה לדון מחדש בעקרונות הצהרת אדינבורו.
ועדה שהוקמה לצורך בחינת העקרונות דיווחה את ממצאיה בפגישת ראשי מדינות חבר העמים שנערכה בקמפלה שבאוגנדה בשנת 2007. במסגרת הדוח אושרו מחדש עקרונות הצהרת סינגפור והצהרת הארארה וכן הקריטריונים של הצהרת אדינבורו, אולם נדרשו תנאים נוספים לחברות בחבר העמים כגון:
- ציות המדינה המועמדת לעקרונות הדמוקרטיה, לקיום בחירות חופשיות ושוויוניות, והתנהלות כדמוקרטיה ייצוגית.
- ניהול המדינה תוך עקרונות ניהול תקין ושקיפות שלטונית.
