הפרעת עיבוד שמיעתי (APD)
Auditory Processing Disorder

שמות נוספים	הפרעת עיבוד שמיעתי מרכזית (CAPD), תסמונת קינג-קופצקי, לקות שמיעתית עם שמיעה תקינה (ADN)
תחום	אודיולוגיה, נוירולוגיה
שכיחות	0.5%-5%
גורם	בעיקר בתורשה או כתסמין נלווה להפרעה אחרת.
גורמי סיכון	לידה טראומטית, פגיעת ראש, סיבוך בהיריון, טראומה גופנית, דלקת קרום המוח, הרעלת עופרת, פרכוס אפילפטי או דלקות אוזניים כרוניות.
תסמינים	קושי בהבנה של דיבור, בקשות חוזרות ונשנות מאנשים לחזור על מה שהם אמרו, קושי בהבנת הוראות כשהן נאמרות בדיבור, קושי ביכולת לשנן מידע שנלמד על ידי הקשבה
טיפול	אימון שילוב שמיעתי (AIT), נוירופידבק, ריפוי בעיסוק, דקסמתילפנידאט
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D001308
סיווגים
ICD-10	H93.25

הפרעת עיבוד שמיעתי (באנגלית: Auditory Processing Disorder; בקיצור: APD או CAPD, נקרא גם: תסמונת קינג-קופצקי או לקות שמיעתית עם שמיעה תקינה, בקיצור: ADN) היא הפרעה נוירו-התפתחותיות^[1] המשפיעה על הדרך שבה המוח מעבד צלילים מהסביבה. לאנשים הלוקים ב-APD, יש מבנה תקין של האוזן ומערכת השמיעה, אבל הם לא יכולים לעבד את הצלילים שהם שומעים באותו אופן כפי שעושים אנשים ללא ההפרעה, מה שמוביל לקשיים בזיהוי ובפירוש צלילים, וקושי בתפיסת דיבור (הדרך שבה נשמעים, מתפרשים ומובנים צלילי השפה).^[2] ההשערה הנפוצה ביותר היא שהמקור להפרעה היא בתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית.

על פי האקדמיה האמריקאית לאודיולוגיה, APD מאובחן כקושי בתהליך שמיעתי של צליל אחד או יותר, ותופעה זאת עלולה להשפיע אחרת על מערכת העצבים המרכזית. ההפרעה יכולה להשפיע על ילדים ומבוגרים כאחד, ועלולה להמשיך להשפיע על ילדים בגיל ההתבגרות. למרות שהשכיחות של ההפרעה אינה ידועה, היא משפיעה על 2-7% מהילדים בארצות הברית ובממלכה המאוחדת.^[3] פי 2 יותר גברים לוקים מ-APD מאשר נשים.^[3]

הפרעת עיבוד שמיעתי שונה מאפאזיה, מכיוון שאפאזיה היא ביטוי של נזק מוחי המשפיע על אובדן כושר דיבור, הבנה, קריאה או כתיבה, בעוד ש-"אפאיזה נרכשת בילדות" לעיתים קרובות משמשת כמילה נפרדת להפרעת עיבוד שמיעתי (תסמונת לנדאו-קלפנר).

ההשערות לכמות הלוקים ב-APD נע בין 0.5% ל-5%.^[4][5][6][7] שכיחות ההפרעה אצל גברים גבוהה יותר.^[4] בדרך כלל, APD מתקיים כתסמין נלווה להפרעה אחרת.^[8] לכן ההשערות הן ש-50% מהלוקים ב-ADHD, 70% מהלוקים בדיסלקסיה ו-80% מהלוקים באוטיזם,^[9] לוקים גם ב-APD.^[10]

APD יכול להיגרם מכל נזק או תפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית אשר פוגעת ביכולת לעבד צלילים מהסביבה.^[11][12] עם זאת, הגורמים ל-APD אינם ידועים לחלוטין.^[13][14]

לעיתים קרובות, APD יכול להוות תסמין נלווה אצל אנשים עם ADHD,^[15] ADD, הפרעה לעיבוד התחושתי, לקות שפה, אוטיזם או דיסלקסיה.^[16] ישנם מחקרים רבים המעידים על הפרעה בעיבוד השמיעתי בקרב אנשים הלוקים באוטיזם^[17][18][19] ו-ADHD.^[20]

רוב המחקרים כיום מצביעים על כך שמקור ההפרעה היא בתורשה, זאת אומרת שהיא מושפעת מגנים.^[21][22][23] כמו כל הפרעה נוירו-התפתחותית, APD עלול להתרחש לאחר לידה טראומטית (אנ'),^[24] פגיעת ראש^[25] או סיבוך בהיריון.^[26][2]

ההפרעה עלולה להתפתח בשל מספר גורמים נוספים, כגון טראומה גופנית,^[25] דלקת קרום המוח,^[27] הרעלת עופרת,^[28] פרכוס אפילפטי^[29] או דלקות אוזניים כרוניות.^[5]

APD לא קיימת במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות החמישי (DSM-5).^[30] עם זאת, ההפרעה כן קיימת במסמך סיווג המחלות הבינלאומי העשירי (ICD-10) שיצא בשנת 1994. ההפרעה מתוארת בראשי התיבות CAPD (Central Auditory Processing Disorder, בעברית: הפרעת עיבוד שמיעתי מרכזית). המסמך לסיווג המחלות הבינלאומי האחד עשרה (ICD-11) שיצא בשנת 2018, מתאר את ההפרעה בראשי התיבות APD (Auditory Processing Disorder, בעברית: הפרעת עיבוד שמיעתי) ושם אותה תחת "הפרעות ספציפיות אחרות עם לקות שמיעה".^[31]

ההפרעה לעיתים קרובות מתחילה בילדות, אבל יש אנשים שמפתחים אותה בשלבים מאוחרים יותר בחייהם.^[2]

על פי המרכז הלאומי ללקויות למידה (NCLD), הפרעת עיבוד שמיעתי מתחלקת ל-4 קשיים:^[30]

• שמיעה סלקטיבית (auditory discrimination) - היכולת להבחין בין צלילים נפרדים במילים.
• שמיעה על בסיס דמות (auditory figure-ground discrimination) - היכולת להתמקד בצלילים ספציפיים כשיש רעש רקע.
• זיכרון שמיעתי (auditory memory) - היכולת לזכור, בטווח הקצר והארוך, מידע המוצג באופן שמיעתי.
• רצף שמיעתי (auditory sequencing) - היכולת להבין ולזכור את סדר הצלילים והמילים.

ערך מורחב – ICD

ישנם תסמינים רבים ל-APD. הרשימה הבאה כוללת תסמינים שעשויים להעיד על הפרעת עיבוד שמיעתי (אך גם על הפרעות אחרות כגון הפרעות קשב, לקות שפה או אוטיזם). מסיבה זאת, יש לאבחן בערבון מוגבל.^[32]

תסמינים של בעיות שמיעה או הקשבה בדרך כלל לא קיימים אצל אנשים הלוקים ב-APD, היות שהבעיה היא ככל הנראה בתפקוד לקוי של מערכת העצבים או המוח.^[33]

• קושי בהבנה של דיבור במצבים שבהם יש רעשי רקע (כגון: מספר אנשים שמדברים, הדהוד ועוד).^{[32][2][34][35]}
• קושי בהבנת הוראות כשהן נאמרות בדיבור.^{[2][34][13][35]}
• קושי בזיהוי מיקום של צליל.^[32][36][13]
• קושי בהבנה של מילים שנשמעות דומה ובזכירה והבנה של מידע קולי.^[2][34][35]
• אי הבנה של מסרים (למשל, קושי בזיהוי של פרוזודיה העוזרת לפרש סרקזם או בדיחות).^[32][13][35]
• קושי בקריאה, איות ו/או למידה.^[32][13][35]
• זמן תגובה ארוך יותר במהלך דיבור.^[32][34]
• כישורי הקשבה לקויים בדיבור.^[34][13]
• קושי בהבנת דיבור מהיר.^[32][2]
• קושי בהבנה של מבטא כבד.^[32][2]
• רגישות לרעשים חזקים או רעשי רקע.^[34][35]
• הימנעות חוזרת ונשנית מהסחות דעת.^[32][35]
• קושי בתשומת לב לדיבור.^[32][35]
• חוסר רגישות לטון הדיבור או לניואנסים אחרים שבאים לידי ביטוי בדיבור עצמי.^[34][37]
• בקשה מאנשים לחזור על מה שהם אמרו בתדירות גבוהה במהלך דיבור.^[32]
• תגובות לא עקביות או לא הולמות במהלך דיבור.^[32]
• קושי בלמידה של שירים ושירה לקויה.^[32]

• SCAN (שם מלא: Screening Test for Auditory Disorders)^[38] - מבחן להפרעת עיבוד שמיעתי המיועד לילדים אשר פותח בארצות הברית. קיים חשש כי ה-SCAN-C עלול להוביל לאבחון יתר בממלכה המאוחדת. ישנן גם שאלות הנוגעות להשפעה של רמת השפה והדרך שבה SCAN-C בנוי לאבחן, לדוגמה, הבדלים בביצועים נבעו בעיקר ממבטא.^[39][40] ישנם 2 מכשירים עיקריים בסוג אבחון זה: SCAN-A למבוגרים ו-SCAN-C לילדים.^[38] מבחן ממוצע לוקח בערך 20 דקות.^[41]
• RGDT (שם מלא: Random Gap Detection Test) - מבחן בו נשמעת הקלטה המורכבת מצליל של 1000 הרץ, וישנם עוד תדרים אשר נשמעים בהמשך ההקלטה (בתדירות של 500, 1000, 2000 ו-4000 הרץ). החלק האחרון של המבחן כולל תרגול של גירוי קולי ואחריו קליקים המוצגים בסדר אקראי.^[42] אצל ילדים, סף זיהוי פערים כולל העולה על 20 אלפיות השנייה אומר שהם נכשלו במבחן וייתכן שיש להם הפרעה בעיבוד שמיעתי המבוססת על תפיסה חריגה של צליל בתחום הזמן.^[43]
• GIN (שם מלא: Gaps in Noise Test) - מבחן בו נשמעת הקלטה של רעש לבן. המטרה של המבחן היא לזהות פערים של מטופלים בתפיסה של הצליל בדומה למבחן RGDT.^[44]

ערך מורחב – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
APD והפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) יכולים להיות בעלי תסמינים דומים או זהים. להלן רשימה של תסמינים התנהגותיים הנצפים לרוב ב-2 ההפרעות.^[45] למרות שיש תסמינים שונים ל-APD ו-ADHD, יש קווי דמיון רבים באופן שבו הם עשויים להתבטא, מה שיכול להקשות על הבחנה בין שניהם.^[8][46][47]

ערך מורחב – לקות שפה

לקות שפה (SLI) היא הפרעה נוירו-התפתחותית בתחום התקשורת. קיימת מחלוקת על הקשר בין SLI ל-APD. לקות שפה מאובחנת כאשר לילד יש קשיים בהבנה או בהפקה של שפה מדוברת, והגורם לקשיים אלו אינו ברור (ולא ניתן להסבירו על ידי אובדן שמיעה היקפי). הילד בדרך כלל יתעכב בהתפתחות השפתית שלו ועשוי להתקשות בהפקה של צלילי דיבור ברורים או בהפקה של משפטים מורכבים.

יש הטוענים כי SLI הוא תוצאה ישירה של הפרעת עיבוד שמיעתי.^[48][49] עם זאת, תיאוריה זו אינה נמצאת בקונצנזוס המדעי; אחרים טוענים שהקשיים העיקריים הקשורים ללקות בשפה נובעים מבעיות ברמה גבוהה יותר, ולעיתים קשה לברר את הסיבה ללקות בשפה.^[49]

עם זאת, מספר מחקרים הראו שאנשים רבים שאובחנו עם SLI ודיסלקסיה, גם מתקשים בעיבוד שמיעתי.^[50][51] בנוסף, מחקר שהשווה ילדים עם אבחנה של דיסלקסיה וילדים עם אבחנה של APD, לא מצא הבדל משמעותי בין 2 הקבוצות.^[49][52][53]

בשנת 2005 האגודה האמריקאית (ASHA) American Speech–Language–Hearing Association פרסמה מסמך בשם "Central Auditory Processing Disorders" (הפרעת עיבוד שמיעתי מרכזית). האגודה האמריקאית ASHA מגדירה APD כ-"קושי ביעילות שבה מערכת העצבים המרכזית (CNS) מנצלת מידע שמיעתי".^[54]

בשנת 2017 האקדמיה האמריקאית לאודיולוגיה (The American Academy of Audiology) פרסמה הנחיות עדכניות הקשורות להפרעה.

בשנת 2018, האגודה הבריטית לאודיולוגיה (British Society of Audiology) פרסמה "הצהרת עמדה והנחיית תרגול" בנושא הפרעת עיבוד שמיעתי ועדכנה את ההגדרה שלה ל-APD. על פי האגודה, APD הוא מונח המתאר "חוסר יכולת לעבד דיבור וצלילים בדיבור".

ועדה של אנשי רפואה בבריטניה המנהלת את תוכנית המחקר להפרעות עיבוד שמיעתי במדינה (UK Auditory Processing Disorder Research Program), מגדירה את ההפרעה כ-"תפקוד עצבי לקוי המאופיין בזיהוי, הבחנה, הפרדה, קיבוץ, לוקליזציה או סדר לקויים של צלילי דיבור". הם עוד הוסיפו כי "ההפרעה לא נובעת רק מחוסר קשב כללי, שפה או תהליכים קוגניטיביים אחרים".^[55]

טיפול ב-APD מתחלק בדרך כלל לשלושה תחומים עיקריים: שינוי סביבת למידה, פיתוח מיומנויות מסדר גבוה כדי לפצות על ההפרעה, ותיקון הליקוי השמיעתי עצמו.^[56] עם זאת, אין הרבה מחקרים המעידים על טיפול מוצלח ב-APD. רוב המחקרים מראים שיפור לאחר אימון עם המטופל, אך ייתכן כי מדובר באפקט פלצבו. מספר מחקרים מראים שאימון שמיעתי עשוי לשפר את העיבוד השמיעתי ואת המודעות הפונולוגית, עם שינויים שנצפו ברמה פיזיולוגית.^[57][50][58] תוכנות מחשב כגון Earobics ו-Fast ForWord גם כן יכולות לעזור, אך היעילות שלהן בשיפור השפה והאוריינות עדיין מוטלת בספק.^[59] מחקר משנת 2011, הראה שהתוכנה "LiSN & Learn" יכולה להיות יעילה בטיפול של APD.^[60]

למרות שיש עדויות לכך שאימון שפתי ושמיעתי יכולים לעזור להתמודד עם ההפרעה, אין מחקר עדכני התומך בטיפול APD מסוים. הטיפולים הקיימים כוללים:

• אימון שילוב שמיעתי (AIT) - בדרך כלל כולל ילד שמשתתף בשני מפגשים בני 30 דקות, כל יום במשך 10 ימים.
• נוירופידבק - סוג של ביופידבק בו נמדדת הפעילות העצבית של המשתתף, והוא מקבל עליה משוב בזמן אמת.