הסדנא נוצרה כחממה טכנולוגית למיזמיקוד פתוח, מתוך שאיפה לשכפל את הצלחת מיזם "כנסת פתוחה", שנבנה על מנת להנגיש לציבור את פעילות הכנסת. העמותה נוסדה בשנת 2011 לאחר שכנסת פתוחה (2009) והתקציב הפתוח (2010) כבר עלו לאוויר, על מנת לתמוך בכלים נוספים[1]. לאחר "כנסת פתוחה", הסדנא עסקה ועודנה עוסקת במיזמים נוספים, בהם התקציב הפתוח, המפקח הכללי – מעקב טרכטנברג, התקציב המקומי הפתוח, אזרחים פותחים את ועדת הכספים ועוד.
לסדנא כ־20 אנשים הפועלים במספר פרויקטים. חלקם מתנדבים וחלקם שכירים או פרילנסרים[2][3][4].
כנסת פתוחה הוא אתר אינטרנט מבוסס קוד פתוח שמטרתו לשפר את השקיפות השלטונית בישראל, לחשוף את פעילות הכנסת לציבור ולהפוך את המידע לנגיש יותר. האתר אוסף מידע גולמי ממקורות שונים (בעיקר אתר הכנסת וכן מקורות מידע רשמיים אחרים) ומציג אותו בדרכים מועילות לנוחות המשתמש. המטרה העיקרית של יוצרי האתר היא להקים אתר חלופי עצמאי לאתר הכנסת, כיוון שלטענתם אתר הכנסת אינו נוח לחיפוש ולא עובד עם דפדפנים פופולריים, ואין בו מידע מספק על פעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת, באופן שיאפשר לציבור להעריך את פעילותם[5].
אתר כנסת פתוחה נכתב במקור על ידי עפרי רביב ובני דאון וחברים אחרים בקבוצת PyWeb-IL, קבוצת מפתחי פייתון ישראליים. סביב כתיבתו התגבשה הסדנא לידע ציבורי[6]. האתר כתוב בשפת פייתון ועל גבי ג'אנגו.
אחד האתגרים המשמעותיים בפרויקט הוא העדר ממשק סטנדרטי לשליפת מידע מאתר הכנסת, והיעדר אוטומציה במנגנוני העלאת המידע החקיקתי לאתר הכנסת. מסיבות אלה, נאלץ אתר כנסת פתוחה להיעזר באמצעים היוריסטיים, ובמיקור המונים לשליפת נתוני החקיקה והצגתם באתר.
מפתח התקציב
מפתח התקציב (ידוע גם כ"התקציב הפתוח") פותח כאתר אינטרנט שמטרתו להנגיש את נתוני תקציב מדינת ישראל. הוא נכתב על ידי אדם קריב, מושון זר-אביב ואחרים.
האתר מאפשר לקבל נתונים מלאים של תכנון וביצוע בכל סעיפי התקציב השונים החל משנת 1992 בהסתמך על נתונים שמספק משרד האוצר, וכן מספק ממשק נוח להשוואת הנתונים הללו. הוא נחשף לציבור במרץ 2011. היוזמה לחשיפת הנתונים היא של השר מיקי איתן[7]. מיזם זה כתוב בשפת פייתון וב-GWT ומפותח באתר GitHub. עם הזמן התפתח הקוד והוא משקף לא רק את תקציב המדינה אלא גם נתוני ביצוע, נתונים מרשם החברות, ממנהל הרכש הממשלתי, מרשם האגודות העות'מאניות ועוד.[8] האתר משמש אזרחים, אקטיביסטים, חוקרים וכן את ממשלת ישראל.[8] הקורס המסביר כיצד להשתמש בקוד נקרא "תקציביזם".[8]
מפתח הרכש החברתי
מפתח הרכש החברתי פותח בהובלת משרד רוה"מ וגוינט אלכא, ומבוסס על תשתיות מפתח התקציב. האתר מספק תמונה מקיפה של השירותים החברתיים הניתנים במיקור חוץ ומפרט את השירותים השונים תוך אפשרות לפילוחים שונים, וכן ניתן למצוא בו מידע ופירוט לגבי התקציב, הגופים המפעילים והליכי הרכש של כל שירות. האתר נועד לתת תמונת מאקרו על השירותים החברתיים וגם מידע מיקרו על כל שירות בפני עצמו. האתר מיועד לספק מידע למשרדי הממשלה המנהלים את השירותים החברתיים, למפעילי שירותים חברתיים קיימים ופוטנציאלים אשר יוכלו ללמוד על השוק ועל ההליכים המכרזיים שעשויים להיות רלוונטיים עבורם, ולציבור הרחב המתעניין בנושא, ובפרט לחוקרים ומומחים העוסקים בתחום[9][10].
פנסיה פתוחה
האתר מציג את אפיקי ההשקעות של קופות הפנסיה והגמל ואת הכסף של החברים בהן. באתר ניתן לשלוף מידע על הקצאת הנכסים של הקופות, להשוות ביניהן ולנתח את הנתונים על ציר זמן. הנתונים שמוצגים בפנסיה פתוחה לקוחים מהדו”חות המפורסמים על ידי הגופים המנהלים של קרנות הפנסיה. הדו”חות מתפרסמים בסוף כל רבעון, ופנסיה פתוחה מעדכנת את מאגר הנתונים שלה לאחר מכן. נכון ל-2017, מקיף האתר רק את הנתונים של חברת מגדל. בעתיד הקרוב, פנסיה פתוחה תקיף את כל שוק הפנסיה: קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים[11].
ספר החוקים הפתוח הוא אוסף החוקים מתוך נוסחים רשמיים של משרדי הממשלה או מנוסחי ‘רשומות’, שנאספים ומרוכזים יחדיו בספר בוויקיטקסט. פלטפורמת ויקי מאפשרת להוסיף בקלות קישורים בין החוקים השונים. כך, יכולים הקוראים לעיין בנוסח החוק, ובלחיצת עכבר לעבור לחוקים המוזכרים בנוסח[12].
דאטאבוס (תחבורה ציבורית פתוחה)
פרויקט דאטאבוס הוא פלטפורמה פתוחה לנתוני זמן אמת על איכות קווי התחבורה הציבורית בישראל. האתר אוגר ומנתח נתוני זמן אמת של נסיעות אוטובוסים, ומנגיש אותם כדי לבדוק איחורים, עומסים ורמת דיוק של קווים[13].
יע"ד - יער עירוני דיגיטלי
פרויקט יע"ד עוסק בבניית תשתית הנתונים הלאומית של עצי הרחוב בישראל, כבסיס לקידום החלטת ממשלה 1022 בפרט ובמטרה לקדם החלטות מבוססות נתונים והנגשת המידע לרשויות ולציבור בכלל[14]. בסוף 2024 כלל ממשק הצפיה של האתר נתונים עבור קרוב ל-3 מיליון עצי רחוב בישראל.
Data City
פרויקט מוניציפלי שמטרת קידום טרנספורמציה דיגיטלית ברשויות המקומיות על ידי פתיחת מידע לציבור באופן נגיש ויעיל, מה שמאפשר איגום משאבים בין רשויות שונות על מנת למנוע מצב בו כל רשות צריכה לפתח תשתית נפרדת בעצמה, וניצול יתרונות של אזוריות [15][16]
יודעת
מרכז ידע לאומי בנושא נשים ומגדר בישראל שפותח במימון משרד המדע, בהובלת מרכז שוות במכון ון ליר, ובשותפות עם מרכז שמואל נאמן ומנגיש לציבור את מדד המגדר, וכן ספריית מקורות, סטטיסטיקה מגדרית ומיפוי ארגונים הפועלים בתחום[17][18].
מיזמי עבר
קורונה צ'טבוט
במרץ 2020, עם ההתפרצות הראשונה של מגפת הקורונה, חברה הסדנא לידע ציבורי לפרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, לפיתוח צ'אטבוט שאפשר איסוף יעיל של מידע מהציבור אודות תסמיני נגיף הקורונה כדי לנבא עבור הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות את מוקדי ההתפרצות הבאים[19]. הבוט זכה לפופולריות רבה וסייע להכלת התפרצויות קורונה בשלבים מוקדמים, למשל באילת[20], עד שהתייתר בשל שיפור ביכולת הדיגום[21][22][23][24].
תב"ע פתוחה
האתר מאפשר גישה קלה לנתוני תוכניות בנין עיר של רשויות עירוניות שונות. האתר נועד לקהל הרחב, ולא דורש הכרת מספרי גושים או התמצאות במונחי בנייה ותכנון. בלחיצה על המפה או הכנסת כתובת המשתמש יכול למצוא בקלות תוכניות באזור מסוים, להוריד מסמכי תכנון או להגיע ישירות לדפי התוכנית באתר מינהל מקרקעי ישראל לקבלת פרטים נוספים[25].
כיכר המדינה
אתר כיכר המדינה מרכז את פעילות חברי הכנסת ברשתות החברתיות. בכיכר המדינה הפעילות מוצגת לפי מפלגות, נושאי השיחה, ואפשרויות נוספות. מטרת האתר היא לחזק את הקשר בין הנבחרים לציבור, וכן לוודא כי חברי הכנסת מקיימים את הבטחותיהם לאזרחים.
רכבת פתוחה
אתר רכבת פתוחה מנתח את המידע אודות שעות יציאה והגעה לתחנות של רכבות, על מנת לשתף את הציבור בתפקוד של רכבת ישראל ולגרום לה לשפר אותו[26].
ANYWAY
אתר שמציג על גבי מפה אינטראקטיבית נקודות מיקום ומידע (שמקורו בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) על תאונות דרכים עם נפגעים, ומאפשר לגולשים להגיב ולפתח דיון בפתרונות אפשריים באזור המגורים או הנסיעה שלהם. זאת במטרה להציף פתרונות מהשטח על ידי נהגים והולכי רגל, ברמה המקומית והארצית.
המפקח הכללי - מעקב טרכטנברג
אתר זה עלה לרגל שנה לפרסום דו"ח ועדת טרכטנברג, ולראשונה הציג לציבור את כלל ההמלצות השונות של הוועדה ואת הסטטוס הנוכחי של כל המלצה.
ייחודו של האתר הוא בייצור רב שיח בין עמדת הממשלה לגבי סטטוס היישום, לבין עמדת ארגונים אזרחיים (התאחדות הסטודנטים וצוות ספיבק-יונה).
האתר הוקם בשיתוף עם השר מיכאל איתן וצוות המשרד לשיפור השירות לציבור. צוות הפרויקט כלל את אדם קריב, מושון זר אביב ומור רובינשטיין.
אזרחים פותחים את ועדת הכספים
לאחר שהתקציב ה (דו-)שנתי מאושר על ידי הכנסת, ועדת הכספים של הכנסת אחראית על הקצאות התקציבים בפועל. המיזם אזרחים פותחים את ועדת הכספים נועד להציג את המידע על החלטות הוועדה. המסמכים לא היו זמינים לציבור. במסגרת המיזם סרקו מתנדבים מסמכים של החלטות הוועדה מארכיון הכנסת. מטרת המיזם כעת היא לקרוא את תוכנם ולשלב את המידע בתוך אתר כנסת פתוחה[27].
