הגרד נולד באחוזת משפחתו שבנורפוק, אנגליה, בן למשפחת אצולה רבת נכסים. חינוכו הראשון ניתן לו על ידי אחותו הגדולה, ולאחר מכן נשלח ללמוד בבית ספר עממי בלונדון ובפנימייה.
לאחר שסיים את השכלתו התיכונית בלונדון, ניגש למבחני הקבלה של משרד החוץ הבריטי ועבר אותם. בשנת 1876 נשלח לדרום אפריקה למלא את תפקיד מנהל משק הבית של המשנה למושל מושבת נטאל.
הגרד בילה כארבע שנים באפריקה ומילא שורה של תפקידים, ביניהם מזכיר המושל, רשם בית הדין, בלדר ושליח. במהלך שהותו באפריקה הרבה לתור ולטייל בשטחי הפרא שלה, הסתובב בקרב תושביה המקוריים, ולמד חלק משפות, אגדות ומנהגי הילידים באזורים אותם חקר. הוא העלה את רשמיו על הכתב, ומאוחר יותר בחייו השתמש בהם כרקע לספריו.
הגרד חזר לאנגליה, שם, ב-1880, נישא למריאנה לואיזה מרגיטסון (Margitson), עמה חזר לאפריקה למשך כשנתיים. מנישואיו נולד לו ב-1881 בן, אשר מת בגיל 10 מחצבת. בהמשך נולדו לזוג שלוש בנות אשר הצעירה שבהן, ליליאס ריידר הגרד, הפכה לימים לסופרת אף היא. ב-1882 חזר לבריטניה, למד משפטים, והפך לעורך דין.
בגיל 30 החל בקריירה ספרותית, והחל לכתוב סיפורים המיועדים למבוגרים, אולם ספריו נכשלו, והוא החליט לנטוש את הכתיבה, ולהתמקד בעריכת דין.
בחורף של שנת 1885 ניהל הגרד ויכוח עם אחיו הבכור על הספר אי המטמון, וטען שהוא יכול לכתוב ספר שיגיע לרמות של מחברו רוברט לואיס סטיבנסון, שני האחים התערבו על כך, והנרי החל בכתיבת הספר שלימים יהפוך לאחד מספרי ההרפתקאות המפורסמים בעולם, מכרות המלך שלמה.
הספר הציג את קורותיו של ההרפתקן אלן קווטרמיין (Quatermain) ביבשת אפריקה. הגרד שילב לתוך הספר את רשמיו מאפריקה, ואת תיאור נופי אפריקה וחיי ילדיה, שהכיר מניסיון אישי, יחד עם עלילה דמיונית שסבבה על חיפושי אלן אחרי אחיו האובד, ומכרות שלמה האגדיים.
בנובמבר של שנת 1885 יצא לאור הספר וזכה להצלחה מידית. רק בשנתו הראשונה נמכרו יותר מ-30,000 עותקים של הספר, ובמשך הזמן הוא תורגם לכ-50 שפות. הספר הומחז והוסרט.
הגרד עצמו הרוויח 100,0000 לירות שטרלינג כשכר ותמלוגים על הספר, כאשר שווייה של הלירה דאז גדול בערך פי 100 מזה של ימינו (2022).
לאחר כתיבת מכרות המלך שלמה המשיך הגרד בכתיבת ספרי הרפתקאות, וכתב כ-40 ספרים נוספים באותו סגנון, כולל ספר המשך ל"מכרות המלך שלמה", "אלן קווטרמיין" שיצא לאור בשנת 1887.
בנוסף לקריירה הספרותית שלו, פעל הגרד גם בתור מדינאי, ונשלח מדי פעם כשליח של ממשלת בריטניה למדינות זרות, בהן ארץ ישראל.[1] הגרד נטל חלק פעיל בעיצוב המדינות החקלאית של בריטניה.
