הנס ריכטר (גרמנית: Hans Richter; 4 באפריל 1843 - 5 בדצמבר 1916) היה מנצח אוסטרי, שנולד בחבל ארץ השייך כיום להונגריה.
חייו
ריכטר למד בקונסרבטוריון הוינאי, שם גילה עניין מיוחד בקרן, ופיתח את קריירת הניצוח שלו בכמה בתי אופרה באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא התרועע עם ריכרד וגנר בשנות ה-60' של המאה התשע-עשרה, ובשנת 1876 נבחר לנצח על הביצוע הראשון המלא של מחזור טבעת הניבלונגים של וגנר בפסטיבל ביירוית. בשנה שלאחריה עזר למלחין החולה כמנצח על סדרת קונצרטים חשובה מיצירות וגנר בלונדון, ומכאן ואילך נעשה לדמות מוכרת בחיי המוזיקה באנגליה. הוא הרבה להופיע בפסטיבלים מקהלתיים וניהל את תזמורת האלה (1899–1911) ואת התזמורת הסימפונית של לונדון, שאך זה נוסדה (1904–1911). באירופה עבד בעיקר בווינה, שם התעלה על המחלוקת המרה בין שוחרי וגנר לאלה של ברהמס והקדיש תשומת לב רבה ליצירות של ברהמס עצמו, ברוקנר ודבוז'אק. במקביל המשיך גם לעבוד בבירוית. בשנים הבאות התמסר בלב שלם להערצת המוזיקה של אדוארד אלגר, ואף ניאות לקבל
את צ'ייקובסקי; פעם הניח את שרביטו והתיר לתזמורת לונדון לנגן את כל הפרק השני של הסימפוניה הפאתטית של צ'ייקובסקי ללא ניצוח. כיוון שלא חשש מעולם להתנסות למען המוזיקה שאהב, נתן את תמיכתו, כבן-סמכא, להפקה אנגלית של "הטבעת" בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בשנת 1908.
הגישה של ריכטר לניצוח הייתה יותר מונומנטלית מאשר פעילה או דינמית. הוא שם דגש על המבנה הכולל של יצירות גדולות והעדיף גישה זו על פני הבלטת רגעים אינדיבידואליים של יופי או רגש עמוק. היו שראו בו לא יותר מקוצב פעמה, אבל אחרים (בייחוד יוג'ין גוסנס) הצביעו על החיוניות הריתמית הראויה לציון של עבודתו, תכונה שאינה עולה בקנה אחד עם הדימוי של ריכטר כחסר רגישות וסטאטי בטבעו. ריכטר נחשב לאחד מגדולי המנצחים בתקופה הרומנטית, ולמי שתרם רבות לקידום יצירותיו של וגנר.
ביצועי בכורה
ריכטר ניצח על ביצועי בכורה של הרבה יצירות תזמורתיות חשובות. עם יצירות אלה נמנות:
- הסימפוניה השנייה של ברהמס (1877)
- הסימפוניה הרביעית של ברוקנר (1881)
- הסימפוניה השלישית של ברהמס (1883)
- הסימפוניה השמינית של ברוקנר (1892)
- וריאציות אניגמה של אלגר (1899)
- חלומו של גרונטיוס, אלגר (1900)
- הסימפוניה הראשונה של אלגר (1908)
קישורים חיצוניים
