הנחיתה בברצלונה הייתה ניסיון כושל של בעלות הברית במאי 1704 במהלך מלחמת הירושה הספרדית לכבוש את העיר ברצלונה ממגניה הפרו-בורבוניים הספרדים.
רקע
כאשר ספרד צ'ארלס השני מת ללא יורש בנובמבר 1700, ירש אותו במדריד הנסיך הצרפתי פליפה החמישי. כנגד היורש הזה התמודדו אנגליה, הרפובליקה ההולנדית, האימפריה הרומית הקדושה ופורטוגל שהעדיפו את הנסיך האוסטרי קרלוס השלישי כמלך חדש, מה שהוביל למלחמת הירושה הספרדית.
בתוך ספרד, לא כולם תמכו במלך פליפה החמישי. במיוחד קטלוניה וולנסיה חששו לאבד את זכויותיהם המקומיות המסורתיות תחת מלך שהעדיף ממשל מרכזי קפדני מהסוג הנהוג בצרפת. אחת ההחלטות הראשונות של פליפה הייתה להחליף את המשנה למלך קטלוניה גאורג, נסיך הסן-דרמשטאדט, שהיה לא רק גרמני, אלא גם מאוד פופולרי בברצלונה בשל הגנת העיר מול הצרפתים שלוש שנים קודם לכן.
הנחיתה
בשנת 1704, ספרד עדיין הייתה איתנה בידיו של מלך בורבון פליפה החמישי. לאחר קשר של כמה אצילים קטלאנים פרו-הבסבורגיים, הנסיך גאורג מהסן-דרמשטאדט שכנע את בעלות הברית לשלוח צי לברצלונה, בתקווה שכתוצאה מכך, האנשים יתקוממו נגד המשנה למלך הפרו-בורבון החדש פרנסיסקו דה ולסקו.
צי של 30 ספינות אנגליות ו-18 הולנדיות בפיקודו של אדמירל ג'ורג' רוק, עם גאורג מדרמשטאדט על סיפונה, הפליג מליסבון לברצלונה. כשהצי הופיע לפני העיר, המרד הצפוי לא התרחש. לאחר מכן הנחית גאורג מדרמשטאדט כ-1,200 נחתים בריטים ו-400 הולנדים בשפך הנהר בזוס, שם הצטרפו אליהם כ-1,000 קטאלונים חמושים. גם נחיתה זו לא הצליחה לעורר תגובה בתוך העיר.
בשל אזהרות שצי צרפתי גדול יותר מתקרב, לבעלות הברית לא הייתה אפשרות אחרת מלבד לעלות מחדש ולהפליג חזרה לליסבון. בדרכם חזרה, הם כבשו את גיברלטר ב-3 באוגוסט. כמה מאות קטאלונים ליוו את הצי דרומה ולחמו עם בעלות הברית בגיברלטר. כ-350 מהם התיישבו מעט צפונית לגיברלטר במקום שנקרא על שמם מפרץ קטלאן.
לאחר מכן
ניסיון שני לכבוש את העיר הצליח שנה לאחר מכן, באוקטובר 1705. ברצלונה נשארה נאמנה למלך ההבסבורגי קרל לאורך כל המלחמה, עד שנכבשה ב-1714.
