תפקיד המשנה למושל הוא למלא את מקומו של המונרך בחקיקת חוקים, כשלמעשה כיום הוא רק מאשר את החוקים המתקבלים בפרלמנט, ובהופעה בטקסים. תקופת הכהונה במשרה היא ללא הגבלת זמן[1], אך מקובל שהיא אינה נמשכת מעבר לחמש שנים. בשלוש הטריטוריות הצפוניות, קיים תפקיד דומה שאותו ממלא נציב מטעם הממשלה, והוא מייצג את הממשלה הפדרלית ולא את בית המלוכה עצמו. למרות שמו, נושא התפקיד אינו כפוף למושל הכללי של קנדה אלא ישירות למונרך ולמעשה, המשנים שווים בסמכותם למושל הכללי וההבדל ביניהם מתבטא בשטח הסמכות שלהם: המושל הכללי מייצג את המונרך במישור הפדרלי, והמשנים למושל מייצגים אותו במישור הפרובינציאלי.
שורשי התפקיד מצויים במושלי המושבות הקולוניאליות, צרפת החדשה ומושבות הכתר הבריטי במאה ה-16 וה-17, אם כי מהות התפקיד השתנתה ב-1867 עם הפיכת קנדה לדומיניון, ומעבר השליטה בפועל לידי ראש ממשלת קנדה[2]. עם זאת, על פי שינוי זה, הפכו המושל הכללי והמשנים לכפופים לראש ממשלת קנדה, עד ל-1882, אז פסקה הוועדה המשפטית המייעצת למלך שהמושל והמשנים כפופים ישירות למונרך.
מינוי
מינוי כל משנה למושל מתבצע על ידי המושל הכללי, לאחר שראש ממשלת קנדה ממליץ עליו במשותף עם ראש ממשלת הפרובינציה שבה מיועד המשנה להתמנות[3]. לאחר שהתקבל המינוי, מעביר המושל הכללי לפרלמנט כתב מינוי חתום בחותם הגדול של קנדה. מלבד השבעת המשנה למושל, אין נוהל קבוע לכניסתו לתפקיד, אך בדרך כלל הוא מגיע לבית המחוקקים בבירת הפרובינציה, שם הוא נושא את שבועותיו בפני נכבדים שונים. הוא נשבע לשמור אמונים למונרך, למלא את תפקידו כמשנה למושל ולשמור על החותם הגדול (של הפרובינציה) ולאחר מכן מבצע לכבודו משמר כבוד את המנון "ההצדעה למשנה למושל" ויורה 15 מטחי כבוד. מאז 1965 נוהג בית המלוכה להזמין כל משנה למושל לביקור ממלכתי בשנתו הראשונה בתפקיד.
אף על פי שמינוי רגיל הוא לחמש שנים יש מקרים יוצאים מהכלל. בית הנבחרים של קנדה יכול להדיח משנה למושל לפני תום הזמן ולעומת זאת, יכול ראש הממשלה להמליץ להאריך את כהונתו[4]. במקרה שהמשנה מתפטר מתפקידו או מת, יכול המושל הכללי למנות מנהל זמני לתפקיד, עד שיימצא מחליף ראוי, ובפרובינציות מסוימות, נשיא בית המשפט העליון הוא המחליף הזמני[5].
שלא כמו בבחירת המושל הכללי, לתפקיד המשנה למושל נהוג לבחור אזרח קנדה, או תושב קנדה ותיק שאינו בעל תואר אצולה כלשהו, אם כי היו בעבר כמה אבירים שהתמנו לתפקיד. הגם שעל פי החוקה אסור למשנה למושל להשתייך למפלגה פוליטית כלשהי, התמנו בעבר פוליטיקאים לתפקיד, וחלקם חזרו לעיסוק זה לאחר תום כהונתם. התפקיד משמש כיום כלי לקידום שוויון מגדרי, גזעי וקבוצות מיעוט, והפעם הראשונה שאשה נבחרה לתפקיד הייתה ב-1974 באונטריו. מאז נבחרו נשים רבות וכמו כן, שחורים, אבוריג'ינים, אנשים מהקהילה הסינית בקנדה ונכים.
תפקיד
סמכות חוקתית
המשנה למושל מייצג את המונרך ואת סמכותו בתחום הפרובינציה בה הוא מושל. בהתאם לכך, ממנה המשנה למושל את ראש השרים של הפרובינציה (בדומה לתפקיד הנשיא בישראל), חותם על החוקים שנקבעים בבית המחוקקים, חותם על מינוי שופטים (בחלק מהפרובינציות), ומפזר את הפרלמנט. במקרים חריגים יכול המשנה למושל לבטל או לעכב אישור חוק שהתקבל בבית המחוקקים.
תפקיד טקסי
מתוקף תפקידו כראש הפרובינציה, אחראי המשנה למושל על טקסים מסוימים, בעיקר כאלו העוסקים ביחסי חוץ. הוא מארח את חברי משפחת המלוכה הקנדית וראשי מדינות אחרים בעת ביקורם. כמו כן, נפגש המשנה למושל בקביעות עם אוכלוסיות שונות ברחבי הפרובינציה, במטרה לשמור על אחדות. בעת בחירות, מצטמצמת פעילותו, על מנת שלא להיראות כמעורב פוליטית. בדומה למושל הכללי, מכריזים המשנים על תחרויות נושאות פרסים במבחר תחומים. משנים למושל מעלים נושאים שונים על סדר היום הציבורי על פי נטיות לבם, אך מקפידים לא לעסוק בשאלות שנויות במחלוקת.
המשנים למושל הם שניים למונרך במעמדם (מעמדם קודם ליתר בני משפחת המלוכה ואף ליורש העצר), אולם הם נחשבים ל"Primus inter pares" - "ראשון בין שווים" יחד עם המושל הכללי.
"ההצדעה למשנה למושל" הוא המנון המושמע לכבודו והוא מבוצע בזמן הגעתו ועזיבתו בכל טקס רשמי. ההמנון מורכב משש התיבות הראשונות של ההמנון המלכותי של קנדה ("אל נצור את המלך") וארבע התיבות הראשונות והאחרונות של המנון קנדה. כדי לציין את נוכחותו של המשנה למושל בבניין, ספינה, מטוס או רכב בקנדה, מונף על גביהם דגל המשנה למושל הרלוונטי.
