בשנת 1537, כאשר הונהגה אלגוריית המלכה אירופה, שלט קרל החמישי לבית הבסבורג באימפריה הרומית הקדושה והן בממלכות ספרד, בטענה שהוא הקיסר האוניברסלי של אירופה. זאת עשוי להסביר מדוע המפה מכוונת מערבה כך שספרד תוצג כראש המוכתר, ומדוע הסמל האימפריאלי - השרביט, הכתר קרולינגי וכוכב - הם של קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ייחוס נוסף לקרל החמישי הוא השמלה, אשר הייתה דומה לקוד הלבוש אשר היה נהוג אז בחצר בית ההבסבורג, ופניה של המלכה, הדומים לאשתו, איזבלה. כמו דיוקנאות זוגיים הנהוגים אז, המלכה אירופה מפנה את ראשה ימינה וגם אוחזת בכדורה ביד ימין, מה שהתפרש כמי שמציעה כוח לבעלה הדמיוני, הקיסר.[7]
באופן כללי יותר, אירופה מוצגת כנצרות המאוחדת במסורת ימי הביניים, ככוח גדול או אפילו כהדומיננטי בעולם.
אלגוריה שלישית היא ייחוסה של אירופה כמיקומו החדש של גן עדן, על ידי מיקומם של גופי המים, המבדילים אותה משאר העולם, מאחר שהאיקונוגרפיה אז תיארה את גן עדן כצורה סגורה, המלכה אירופה מוקפת בים ונהרות. נהר הדנובה מתואר באופן הדומה לנהר המקראי הזורם בגן העדן, ושפכו נוצר על ידי ארבע זרועות.[8]
ייצוגה של המלכה אירופה המוקפת במים הוא גם רמז לאירופה המיתולוגית העתיקה, שנחטפה על ידי זאוס אשר נשאה אותה מעל המים.
