המועצה המוסלמית העליונה

פירוש נוסף ערך זה עוסק בגוף שלטוני מוסלמי בארץ ישראל. אם התכוונתם למפלגה שיעית בעיראק, ראו המועצה האסלאמית העליונה של עיראק (אנ').
חאג' אמין אל-חוסייני ותלמידי בית ספר בביקור בהר הבית

המועצה המוסלמית העליונה (בערבית: المجلس الإسلامي الاعلى, אל-מָגְ'לִס אל-אִסלָאמִי אל-אַעְלָא) הייתה הגוף האסלאמי העליון לניהול כל העניינים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל המנדטורית מ-1922 ועד 1948 וגוף יציג של ציבור זה מול שלטונות המנדט. המועצה ניהלה את נכסי הווקף, שלטה במערכת המשפט המוסלמי (שריעה), מינתה בעלי תפקידים דתיים וניהלה מוסדות חינוך וסעד שונים. עד המרד הערבי הגדול (1936–1939) התקיימה המועצה כממשלתו של הציבור הערבי וזכתה לשיתוף פעולה ואמון הממשל הבריטי. לאחר המרד ובמהלך מלחמת העולם השנייה צומצמה פעולתה של המועצה לטיפול בנושאי דת פנימיים בלבד, אך מ-1946 שבה לפעילות כמו-ממשלתית. לכל אורך פעולתה הטיפה המועצה להתנגדות פעילה לציונות ותמכה בארגוני ההתנגדות ערביים.

רקע

עם תחילת המנדט, ביקשו שלטונותיו לפעול בארץ מול גופים יציגים של אוכלוסי הארץ. בעוד שאת היהודים הציונים ייצגו על פי הנחיות כתב המנדט ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית, הערבים היו ללא גוף יציג כתוצאה מפיצול פנימי. גוף כזה היה חיוני לשלטון כיוון שהן לפי כתב המנדט והן לפי שיטת שלטונם לא היו הבריטים מעוניינים ליטול חלק בהחלטות דתיות-פנימיות כגון מינוי מופתי לכל אחד מאזורי הארץ (חמישה עד שמונה). מיד לאחר כיבוש הארץ הורכבה על ידי השלטון הצבאי ועדה להנהלת הווקף על מנת למלא את החלל שנוצר עקב הנתק מהנהלת ההקדשים המוסלמיים שמקום מושבה היה בקושטא לאורך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. הבריטים זיהו בארץ את משפחת חוסייני כאצולה טבעית, בעלת יכולת הנהגה מחד ונטייה לפרגמטיזם מאידך והפקידו את תפקיד המופתי של ירושלים בידיו של בן המשפחה חג' אמין אל-חוסייני. אחד מתפקידיו היה לרכז מופתים ונכבדים לצורך הקמת ועדה ליצירת חוקה למועצה מוסלמית עליונה.

בדצמבר 1921 פורסם צו בדבר הקמת המועצה.[1] בינואר 1922 היא הוקמה, ולנשיאה נבחר המופתי אמין אל-חוסייני.[2] מזכיר הוועד הפועל הערבי, ג'מאל אל-חוסייני, הגדיר את המאורע "ניצחון של התנועה הלאומית", וגם העיתון האופוזיציוני "אל-כרמל" ראה במוסד הזה "ראש תנועתנו הלאומית למרות היותו גוף דתי".[3]

ההגדרה הפורמלית של המועצה וסמכויותיה

למועצה, לפי החוקה, מונה נשיא לכל ימי חייו, שנשא בתואר "רָאִיס אל-עֻלָמָא" (ראש החכמים). הראיס היה אמור להיבחר בבחירות כלליות, אך הדבר מעולם לא בוצע וחג' אמין נותר כראיס המועצה לפי מינויו על ידי הבריטים עד לפיטוריו ב-1 באוקטובר 1937 (עקב רצח מושל מחוז הגליל לואיס אנדרוס). לצידו כיהנו ארבעה חברי מועצה קבועים שנבחרו לראשונה בינואר 1922 על ידי 46 בוחרי-משנה שנבחרו בעצמם על ידי בעלי זכות הבחירה לפי מחוזות. הבחירות לארבעת הנציגים היו אמורות להיות כל ארבע שנים.

הרכב המועצה ב-1922: סעיד שוא (עזה, מחוז ירושלים), עבדאללה דג'אני (יפו, מחוז ירושלים), עבד אל-לטיף צלאח (מחוז שכם), מוחמד מראד (מופתי חיפה, מחוז עכו).
הרכב המועצה ב-1926, שמונתה על ידי הממשלה לאחר פסילת הבחירות: סעיד שוא, עבד אל-רחמאן אל-תאג'י (רמלה, מחוז ירושלים), אמין אל-תמימי (מחוז שכם), מוחמד מראד.
הרכב המועצה ב-1929: סעיד שוא (נפטר ב-1930), עבד אל-רחמאן אל-תאג'י, אמין אל-תמימי, אמין עבד אל-האדי (חיפה, מחוז עכו; מונה על ידי הממשלה במקום מראד).
הרכב המועצה ב-1930: מוחי א-דין עבד אל-שאפי (עזה, מחוז ירושלים; מונה על ידי הממשלה במקום שוא), עבד אל-רחמאן אל-תאג'י, אמין אל-תמימי, אמין עבד אל-האדי.[4]

תפקידי המועצה לפי החוקה היו:

  1. לנהל את ענייני הווקף, לקבוע את תקציבו ולהביאו לידיעת (ולא לאישור) ממשלת המנדט
  2. להציע לאישור הממשלה קאדים בבתי הדין שרעים ולהשביע לאחר שאושרו
  3. למנות מופתים, בסייג שמופתי באר שבע ייבחר על ידי השייח'ים של שבטי הבדואים של הנגב
  4. סמכות מלאה לפטר פקידי וקף וקאדים, מבלי לקבל אישור מראש של ממשלת המנדט

על פי דוח ועדת פיל (1937) עולה שחוקה זו ריכזה למעשה בידי המועצה סמכות רחבה ביותר. היה ביכולתה לחוקק חוקים לציבור הנשמע לה, היה לה כח פוליטי-ארגוני-ציבורי כתוצאה משליטה במינויים מרכזיים, שליטה בתקציבו הגדול של הווקף שאיפשרה יכולת ביצועית ושליטה בבתי המשפט כתוצאה ממינוי הדיינים. כל זאת ללא פיקוח של ממש מצד הציבור (כיוון שהבחירות לא התנהלו תמיד כסדרן) ומתוך רמה גבוהה של אוטונומיה מצד שלטונות המנדט[5]. לשם השוואה, תקציבו של הוועד הלאומי הציוני היה מפוקח על ידי ממשלת המנדט וכל מינוייו עברו אישור של השלטונות, ולאספת הנבחרים וכנסת ישראל נערכו בחירות דמוקרטיות על ידי הציבור ביישוב.

בדוח ועדת פיל נאמר: "לפי דעתנו מצער הדבר שלא נעשה מאומה כדי להסדיר את הבחירות למועצה המוסלמית העליונה, שנתפתחה עד כדי ממשלה בתוך ממשלה, ושבראשה עומד נשיא שאי אפשר לפטרו."[6] עקב המרד הערבי הגדול (1936–1939), מסקנות ועדת פיל ומלחמת העולם השנייה כיהן בשנים 1937–1946 פקיד בריטי מפקח כאחד מארבעת חברי המועצה הקבועים. בין 1946 למאי 1948 חזרה הנהגת המועצה לידי המוסלמים, אך ללא נשיא, שתפקידו לא אויש מחדש.

המג'ליסיון והמעארדיון

סביב המועצה התרכז הזרם המרכזי של הציבור הערבי, בני החמולות המקורבות למשפחת חוסייני. הם זכו למינויים שזיכו אותם בטובות הנאה חומריות ובמעמד ציבורי. הדבר יצר פילוג עמוק (שהתבסס על הפילוג ההיסטורי שהיה קיים כבר מזה דורות, בין שבטי קייס וימן) בין קבוצת הנהנים מהקרבה למועצה, שנקראו "אל-מַגְ'לִסִיוּן" ("אנשי המועצה") או "החוסיינים", לבין האופוזיציה, שנותקה ממנעמי השלטון המרכזי, בראשות משפחת נשאשיבי, שכונתה "אל-מֻעָארְדִיוּן" (שליטתם של אלה הייתה בעיקר בשלטון המקומי)[7][8].

לקראת הבחירות השניות לנציגי המועצה, שהיו אמורות להתנהל ב-1926, פרץ סכסוך בין המג'ליסיון למעארדיון בנוגע לסדרי הפיקוח על הבחירות. כאשר הבינו אנשי המעארדיון שהבחירות לא יפוקחו על ידי העיריות אלא על ידי המועצה עצמה, הגישו קובלנה לשלטון, שנדחתה. לבסוף התקיימו בחירות בינואר 1926, אולם הן בוטלו על ידי הנציב העליון מאחר שהמעארדיון הוכיחו שהיו מוטות. לפיכך מינה הנציב חברי מועצה "עד לבחירות" ומאז לא התקיימו עוד בחירות והמועצה נותרה גוף ממונה[9].

פעילות המועצה

מקור ההכנסות הקבוע והשופע של המועצה היה הווקף, נכסים רבים שכל רווחיהם הוקדשו לטובת פעילות מוסלמית. אמנם בתעודת ההקדשה ננקב שם המוסד הדתי או פעילות הצדקה הממומנת, אך למנהל ההקדשות (המועצה) מותר למנות מנהל שכיר שיזכה למשכורת מן ההקדש. כך מימנה המועצה בעלי תפקידים רבים ויכלה להעניק משרות משתלמות לתומכיה.

אחת היוזמות הראשונות של אל-חוסייני בתפקידו כנשיא המועצה המוסלמית העליונה, הייתה החלטת המועצה לתבוע איסור מוחלט על היהודים להביא חפצים אל הכותל המערבי.[10] ב-1922 החלה המועצה, יחד עם הוועד הפועל הערבי, לנהל מסע תעמולה בארץ ובעולם המוסלמי, שהזהיר מפני סכנת השתלטות יהודית על קודשי האסלאם. המועצה עשתה שימוש בציור יהודי שבו נראה מסגד כיפת הסלע כשעליו מגן דוד והפיצה אותו ברחבי העולם המוסלמי כהוכחה לכך.[11]

בשנת 1922 המועצה הקימה "בית יתומים המוסלמי" במתחם שכלל גם בית התמחוי של האסקי סולטאן.

אחת מפעולותיה הראשונות של המועצה היה מפעל שיפוץ המסגדים על הר הבית. יוזמה זו של המופתי הייתה גם אמצעי לגיוס תשומת לבם של מיליוני מוסלמים לבעיה הפלסטינית. בסיוע הממשלה, הוציאה המועצה המוסלמית העליונה ב-1923 ו-1924 משלחות לחג'אז, הודו, עיראק, כווית ובחריין, כדי לאסוף כספים לשיפוץ המסגדים. המשלחות הדגישו בארצות הללו גם את היותם בסכנה, כביכול, מצד הציונים שמתכוונים להשתלט עליהם. ההיענות הייתה רבה ועד סוף 1924 נתרם סכום עתק, בין 85 ל-95 אלף ליש"ט. השיפוצים נמשכו עד סוף שנות ה-20, וגולת הכותרת של המפעל היה ציפוי בזהב של מסגד כיפת הסלע. המועצה גם הקימה במתחם המסגדים מוזיאון לאמנות מוסלמית וספרייה בנושאי דת. למפעל השיפוץ הייתה חשיבות רבה, משום שהוא חיזק את חשיבותם של שני המסגדים ומשך תשומת לב עולמית לעברם, וכתוצאה מכך גם לירושלים וארץ ישראל.[12][13] בנוסף, גייסה המועצה כספים מרחבי העולם הערבי לשיפוץ ובנייה של מסגדים, בהם מסגד חסן בק, כחלק ממגמה כוללת של שימור ושחזור מסגדים שהייתה חלק מהמאבק הלאומי הערבי[14]. לפי הערכת יעקב שמעוני היו ב-1947 300 מסגדים בשליטת המועצה וכ-200 בשליטת העיריות והמועצות המקומיות האופוזיציוניות.

ביום הכיפורים ב-1928 פרצה תקרית שהחלה את פרשת סכסוך הכותל. זו אפשרה למועצה ולנשיאה לספק מימד דתי למאבק הלאומי נגד היהודים ובדרך זו לגייס את תמיכת השכבות העממיות, שהסיסמאות הלאומיות לא דיברו אל ליבם עד אז. מיד לאחר התקרית, פתחה המועצה במסע תעמולה נמרץ להגנת מסגד אל-אקצא ושמירת זכויות המוסלמים בכותל. בחודשים מאי–אוגוסט 1929 נקטה המועצה מדיניות פרובוקטיבית מכוונת ליד הכותל, כדי ללחוץ על הממשלה לנקוט צעדים נגד הבאת ספסלים והקמת מחיצות ליד הכותל על ידי היהודים. ביוזמת המועצה, החל עוד קודם לכן המואזין שבמסגד שליד הכותל לקרוא לתפילה בזמן תפילת היהודים, ועתה החלו להיערך טקסי ד'כר רועשים בזאוויה החדשה שהוקמה בסמוך. באותה תקופה גם נפתח פתח באחד הקירות הניצבים לכותל, כדי שרחבת הכותל תהפוך לדרך מעבר משכונת המוגרבים לשער המוגרבים.[15] לדברי יהושע פורת, פרשת הכותל הייתה תחילתה של התפתחות שאלת ארץ ישראל משאלה ארצית לשאלה כלל-ערבית וכלל-אסלאמית, משום שהודות למסע התעמולה שניהלה המועצה בשנות ה-20, החלה דעת הקהל המוסלמית בעולם להתעניין בנושא ארץ ישראל והמקומות הקדושים שבה.[16]

בראשית פעילותה של המועצה, עמד תקציבה השנתי על סכום של 50,000 ליש"ט. ב-1931 עמד התקציב על סכום של 62,000 לא"י.[17]

המועצה הקימה רשת חינוך ובה 11 בתי ספר (2 בירושלים, 3 ביפו, ואחד בכל אחת מהערים עזה, רמלה, עכו, נצרת ויריחו). מוסדות אלה נחשבו לירודים מבחינת הרמה ולמיושנים מבחינת שיטות ההוראה[18].

כן ארגנה המועצה בית יתומים ובית תמחוי בחָאצקי סולטאנה, ברובע המוסלמי בירושלים ומרפאות לעניים בחברון, ירושלים, חיפה וטבריה.

המועצה אף הקימה את מלון פאלאס המפואר במרכז ירושלים.

ב-1934 החלה המועצה במסע הסברה נרחב לשכנע את הציבור הערבי להפסיק את מכירות הקרקע ליהודים. בקיץ 1935 איבד מסע ההסברה מתנופתו והמועצה המוסלמית העליונה לא הצליחה לחדשו.[19]

בין השנים 1927–1936 יצא לאור העיתון "אל-ג'אמעה אל-ערביה" ("החברה הערבית"), שהיה ביטאון המועצה והחוגים החוסיינים. עורכו הראשי היה מוניף אל-חוסייני.[20] העיתון זוהה עם "המועצה המוסלמית", והתחרה בביטאוני העילית העירונית "אל-כרמל" ו"מראת א-שרק" בהבעת עוינות לציונות.[21]

המרד הערבי הגדול

ב-1936, בזמן המרד הערבי הגדול, נמצאה המועצה במצב מביך, כאשר הוסיפה לפעול בזמן שנשיאה, אמין אל-חוסייני, היה גם ראש הוועד הערבי העליון, שהנהיג את השביתה הכללית במשק הערבי. יריביו הפוליטיים לחצו עליו להשבית גם את המועצה, כדוגמה לכלל עובדי הציבור הערבים. בהשפעת הלחץ, סגר אל-חוסייני ב-11 ביוני את משרד המועצה, אולם הניח למוסדות שהיוו את עיקר פעולתה - בתי הדין השרעיים, האוקאף, המסגדים ושירותי הסעד - להמשיך לפעול. לאחר ששר המושבות הדגיש בנאומו בפרלמנט ב-19 ביוני את המשך פעילותה של המועצה, שלח אל-חוסייני מכתב זועם אל הנציב העליון וב-15 ביולי הגישו הקאדים של בתי הדין השרעיים תזכיר לממשלה, שבו הם מביעים את הזדהותם עם מטרות השביתה.[22]

בחודשיים הראשונים של השביתה נמנע אמין אל-חוסייני מצירוף המועצה המוסלמית העליונה לשביתה ומשימוש בסמכותו כנשיאה לצורכי תדלוק המרד בתעמולה דתית. אולם בחודש יוני החל מפנה בגישתו ובהוראת המועצה המוסלמית העליונה החלו אנשי הדת המוסלמים בכל הארץ לעורר את ההמונים וקראו להם בשם האסלאם להצטרף אל המורדים. לאחר שלב ההטפה הדתית, החלה המועצה המוסלמית העליונה לקחת חלק גדול יותר במרד. עובדי המועצה ברחבי הארץ סייעו למורדים. נעשה שימוש בקאדים כדי לספק להם כסף, נשק ומידע. פעילות זו הודרכה על ידי המופתי ממקום מקלטו על הר הבית, שם קיים פגישות במחתרת, הסתיר נשק והעניק מקלט למורדים מבוקשים. כוחות הביטחון הבריטיים לא העזו להיכנס לשם. גם במסגדים אחרים בארץ נעשה שימוש דומה.[23]

לאחר 1948

בעקבות כיבושה של הגדה המערבית במלחמת העצמאות, מינה עבדאללה, מלך ירדן את השייח' חסאם ג'אראללה לתפקיד נשיא המועצה, כחלק ממאבקו נגד אמין אל-חוסייני והרצון לבסס את מעמדו כשליט הגדה. המועצה פורקה ב-1951 על ידי שלטונות ירדן ובמקומה הוקם גוף אלטרנטיבי בשם "חבר העולמא". לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה "רשות אסלאמית עליונה"[24] בראשות השייח' חילמי אל-מחתסב, כתגובת נגד להחלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים.[25] גוף זה מוכר כיום כ"מועצה המוסלמית העליונה". בראשותו עומד נכון ל-2011 השייח' עכרמה צברי.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמעוני, לוח תאריכים, עמ' 430.
  2. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 122.
  3. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 162.
  4. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, נספח ב', עמ' 255.
  5. ^ שמעוני, עמוד 77
  6. ^ דוח פיל, פרק יט, סעיף 10 (4), בתוך: האוניברסיטה הפתוחה, מבית לאומי למדינה בדרך: מקראה ליחידה 7, נספח 1, עמ' 171.
  7. ^ שמעוני, עמודים 282 - 284
  8. ^ לניתוח היריבות ראו גם בין המנהיגים הערבים, דבר, 26 באוגוסט 1931
  9. ^ שמעוני, עמוד 78
  10. ^ צבי אל-פלג, המופתי הגדול, עמ' 23.
  11. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 213–214.
  12. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 162, 166–168.
  13. ^ צבי אל-פלג, המופתי הגדול, עמ' 21.
  14. ^ Nimrod Luz, The Politics of Sacred Places. Palestinian Identity, collective memory, and resistance in the Hassan Bek mosque conflict, 2008
  15. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 216–218.
  16. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 221.
  17. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 164.
  18. ^ שמעוני, עמוד 84
  19. ^ יהושע פורת, ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929, פרק רביעי: בעיית הקרקע; תפקידה של המועצה המוסלמית העליונה, עמ' 123, 127–126.
  20. ^ אל-ג'אמעה אל-ערבייה, באתר ג'ראיד של הספרייה הלאומית
  21. ^ חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, ספר ג, עמ' 484.
  22. ^ יהושע פורת, ממהומות למרידה, פרק שביעי: השביתה הכללית, עמ' 206-205.
  23. ^ יהושע פורת, ממהומות למרידה, עמ' 233-232.
  24. ^ שמה המדויק היה: "אל-היאה אל-אסלאמיה אל-עליא". הביטוי "היאה", שפירושו "גוף" או "רשות", שונה מהמונח "מגילס" (מועצה), שהיה מקובל בתקופת המנדט.
  25. ^ נדב שרגאי, הרב המריבה, כתר, 1995, עמ' 44.
    יצחק רייטר, הווקף בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ' 21-20

Read other articles:

Penrhos College, Perth

School in Perth, Western Australia Penrhos CollegeEntrance to the College, in 2006LocationComo, Perth, Western AustraliaAustraliaCoordinates31°59′50″S 115°52′21″E / 31.99722°S 115.87250°E / -31.99722; 115.87250InformationFormer nameMethodist Ladies' College, South PerthTypeIndependent single-sex primary and secondary day and boarding schoolMottoStrive for the HighestDenominationUniting ChurchEstablished1952; 72 years ago (1952)Sister schoo...

 

 

Seven Generations Education Institute

This article contains content that is written like an advertisement. Please help improve it by removing promotional content and inappropriate external links, and by adding encyclopedic content written from a neutral point of view. (January 2018) (Learn how and when to remove this template message) Seven Generations Education InstituteMottoCulturally enriched quality education for allTypeAboriginal-owned and controlled education institutionEstablished1985 as Rainy Lake Ojibway Education Author...

 

 

Kembangan, Jakarta Barat

Untuk kegunaan lain, lihat Kembangan. KembanganKecamatanPeta lokasi Kecamatan KembanganKembanganPeta lokasi Kecamatan KembanganTampilkan peta JakartaKembanganKembangan (Jawa)Tampilkan peta JawaKembanganKembangan (Indonesia)Tampilkan peta IndonesiaKoordinat: 6°11′S 106°45′E / 6.19°S 106.75°E / -6.19; 106.75Negara IndonesiaProvinsiDKI JakartaKota AdministrasiJakarta BaratPemerintahan • CamatFirmanuddin, M.Si[1]Populasi (2020) �...

Selenga

Selenga River (СеленгаСэлэнгэ) Selenge Selenga River in Russia Primary source Delgermörön River Secondary source Ider River Sumber konfluensi Olon golyn bilchir  - lokasi Khövsgöl, Mongolia Muara Lake Baikal Panjang 992 km (616 mi) DAS 447.000 km2 (172.588 sq mi) Debit air for Ust-Kyakhta  - rerata 284 m3/s (10.029 cu ft/s)  - max 601 m3/s (21.224 cu ft/s) August  - m...

 

 

Toofan (MRAP)

Light tactical military vehicle Toofan Closeup of the Toofan MRAP.TypeMRAPPlace of origin IranService historyIn service2018–presentUsed by IranProduction historyDesignerMinistry of Defence and Armed Forces LogisticsProduced2018–presentSpecificationsCrew2Passengers10ArmorBallistic protection up to STANAG 2/3MainarmamentNumerous, including 12.7 HMG.Enginediesel360 hp (270 kW)TransmissionFour-wheel driveMaximum speed 100 km/h The Toofan (Persian: طو�...

 

 

Corruption in Cyprus

Institutional corruption in the country Political corruption Forms and concepts Bribery Cronyism Economics of corruption Electoral fraud Elite capture Influence peddling Kleptocracy Mafia state Nepotism Pyrrhic defeat theory Slush fund Simony State capture State-corporate crime Throffer Anti-corruption International Anti-Corruption Court Group of States Against Corruption International Anti-Corruption Academy International Anti-Corruption Day United Nations Convention against Corruption Corru...

Poggio Mirteto

Cet article est une ébauche concernant une localité italienne et le Latium. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Pour les articles homonymes, voir Poggio. Poggio Mirteto Administration Pays Italie Région Latium  Province Rieti  Code postal 02047 Code ISTAT 057053 Code cadastral G763 Préfixe tel. 0765 Démographie Gentilé poggiani Population 6 410 hab. (31-03-2018[1]) Densité ...

 

 

Borghetto Santo Spirito

Questa voce o sezione sull'argomento centri abitati della Liguria non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Borghetto Santo Spiritocomune Borghetto Santo Spirito – VedutaPanorama di Borghetto Santo Spirito LocalizzazioneStato Italia Regione Liguria Provincia Savona AmministrazioneSindacoGiancarlo Canepa (lista civica di centro-de...

 

 

Provincia di Bobbio

Provincia di Bobbio Informazioni generaliCapoluogoBobbio 3.743 abitanti (1839) Dipendente daDivisione di Genova Suddiviso in4 mandamenti Evoluzione storicaInizio13 settembre 1743 CausaTrattato di Worms Fine1859 CausaDecreto Rattazzi Preceduto da Succeduto da Contea di Bobbio Feudi delle Langhe dei Dal Verme Signorie dei Malaspina dell'Oltrepò Circondario di Bobbio Cartografia La provincia di Bobbio (ab. 36.906 nel 1814) era una provincia del Regno di Sardegna, istituita col Trattato di Worms...

Szárliget

Questa voce o sezione sull'argomento centri abitati del Transdanubio Centrale non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Szárligetcomune Szárliget – Veduta LocalizzazioneStato Ungheria RegioneTransdanubio Centrale Contea Komárom-Esztergom TerritorioCoordinate47°30′59″N 18°29′54″E47°30′59″N, 18°29′54″E (Szárliget...

 

 

Reunion in Rhythm (album)

1959 studio album by Frankie LaineReunion in RhythmStudio album by Frankie LaineReleased1959LabelColumbia Professional ratingsReview scoresSourceRatingAllMusic[1]Billboard[2] Reunion in Rhythm is a studio album by Frankie Laine with Michel Legrand and his orchestra, released in 1959 on Columbia Records.[3] Track listing Side oneNo.TitleWriter(s)Length1.Too Marvelous for WordsMercerR. A. Whiting 2.I Forget the TimeEng. lyrics: Carl EugsterFrench lyrics: Jea...

 

 

Michael Barbaro

American journalist Michael BarbaroAnnie Brown, Kevin Roose, and Michael Barbaro (left to right) in 2018Born (1979-10-12) October 12, 1979 (age 44)New Haven, Connecticut, U.S.EducationYale University (BA)Occupation(s)Journalist, podcast hostYears active2002–presentEmployerThe New York TimesKnown forHost of The DailySpouses Timothy Levin ​ ​(m. 2014; div. 2018)​ Lisa Tobin ​(m. 2020)​ Children2 Michae...

Qudos Bank

A customer-owned bank in Australia. This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article contains content that is written like an advertisement. Please help improve it by removing promotional content and inappropriate external links, and by adding encyclopedic content written from a neutral point of view. (June 2013) (Learn how and when to remove this message) This article relies ...

 

 

Théorie des mécanismes

Pour les articles homonymes, voir Théorie des mécanismes (homonymie). La théorie des mécanismes[1] est un ensemble de méthodes qui permettent d'étudier les mécanismes et les structures, en vue de les comprendre, de les améliorer ou de les concevoir. Ces méthodes reposent essentiellement sur deux branches de la mécanique, la statique et la cinématique[2]. Le but de la théorie des mécanismes est de donner aux techniciens et ingénieurs un outil de travail efficace. On ne s'étonne...

 

 

Min'yō

Traditional Japanese music This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Min'yō – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (March 2010) (Learn how and when to remove this message) A Japanese folkswoman with her shamisen, 1904 Min'yō (民謡), Nihon min'yō, Japanese min'yō or Japanese folk music is a...

RPK (Maschinengewehr)

RPK Allgemeine Information Militärische Bezeichnung 6P2 (GRAU-Index) Einsatzland Sowjetunion, Warschauer Pakt, China, Vietnam Entwickler/Hersteller Michail Timofejewitsch Kalaschnikow, Ischmasch Produktionszeit 1961 bis heute Waffenkategorie Maschinengewehr Ausstattung Gesamtlänge 1040 mm Gewicht (ungeladen) 5,0 kg Lauflänge 591 mm Technische Daten Kaliber 7,62 × 39 mm Mögliche Magazinfüllungen 30/40/75/100 Patronen Munitionszufuhr Kurven- oder Trommelmagazin Kadenz 600 Schuss/min Anza...

 

 

Trygve Lie

Trygve Lie Sekretaris Jenderal Perserikatan Bangsa-bangsa Ke-1Masa jabatan2 Februari 1946 – 10 November 1952PendahuluGladwyn JebbPenggantiDag Hammarskjöld Informasi pribadiLahir16 Juli 1896Oslo, NorwegiaMeninggal30 Desember 1968Geilo, NorwegiaKebangsaanNorwegiaSuami/istriHjørdis JørgensenTanda tanganSunting kotak info • L • B Trygve Halvdan Lie (/ˌtɾygʋə 'li:ə/ⓘ) (16 Juli 1896 – 30 Desember 1968) adalah seorang politikus Norwegia. Periode 194...

 

 

Objet céleste

Pour les articles homonymes, voir Astre. Représentation logarithmique de l'Univers observable centrée sur le Système solaire et figurant des objets célestes notables. Un objet céleste, ou corps céleste, est un objet quelconque de l'Univers. Le terme « astre » est proche, mais est rarement utilisé en astronomie pour les galaxies, les amas d’étoiles ou les nébuleuses. En astrophysique, un objet est génériquement une structure aussi bien compacte (par exemple étoile, t...

Bayerisches Warmblut

Bayerisches Warmblut Bayerisches Warmblut Wichtige Daten Ursprung: Rottal Bayern Hauptzuchtgebiet: Bayern, England Verbreitung: gering, in Deutschland ca. 140 Zuchthengste, ca. 4000 Zuchtstuten Stockmaß: 162 – 175 cm Farben: überwiegend Braune und Füchse, seltener Rappen und Schimmel Haupteinsatzgebiet: Sportpferd, Reit- und Nutzpferd Brandzeichen Das Bayerische Warmblut ist eine alte deutsche Pferderasse, deren Züchtung im Laufe der Zeit – ähnlich der des Württemberger Warmbluts �...

 

 

François-Jean Lefebvre de La Barre

Pour les articles homonymes, voir Lefebvre et De La Barre. Jean-François Lefebvre de La BarreBiographieNaissance 10 septembre 1745Férolles-AttillyDécès 1er juillet 1766 (à 20 ans)AbbevilleNom dans la langue maternelle François-Jean Lefebvre de La BarreDomicile Royaume de FranceStatut NoblesseAutres informationsGrade militaire ChevalierCondamné pour Sacrilège, blasphèmemodifier - modifier le code - modifier Wikidata Le chevalier François-Jean Lefebvre de La Barre, né le 12 sep...