הלוח האדריאטי מצוי במרכזו של גבול ההתנגשות בין הלוח האפריקאי והלוח האירואסייתי. תנועתו של הלוח האפריקאי צפונה וסיבובו נגד כיוון השעון גרמו להתנתקותו של הלוח האדריאטי. בשוליו הצפוניים והמזרחיים התרחש התעוות במהלך הקימוט האלפיני. מדידות GPS ורעידות אדמה עכשוויות מצביעות על מאמץ לחיצה עז המתקיים בשוליו, סמוך לצפון סיציליה.[4]
טקטוניקה וגעשיות
בגבולו המערבי של הלוח מתקיים אזור הפחתה בו חודר הלוח האדריאטי אל מתחת ללוח האירואסייתי. תוצאה של הפחתה זו היא התרוממותם של הרי האפנינים. בנוסף, נחקרת האפשרות כי האפנינים הצפוניים – שכיוונם שונה במעט מזה של האפנינים המרכזיים והדרומיים – נוצרו במהלך המיוקן כתוצאה מהתנתקות מקטע של הלוח האדריאטי המופחת,[2] שבעקבותיה התרחשה התרוממות בשני הלוחות – התרוממות המתבטאת ברכס הצפוני. תוצאה נוספת של התנתקות זו היא היווצרות "חלון", המזין את הגעשיות בקשת הקמפנית ובסביבתה.[5]
סייסמולוגיה
תנועתו הטקטונית של הלוח וההפחתה בשוליו נמשכות גם בהווה. כתוצאה מפעילות זו מתרחשות רעידות אדמה, בהן רעידת אדמה במגניטודה 6.0 שאירעה בעמק הפו בליל ה-20 במאי 2012,[6] בה נהרגו לפחות 6 בני אדם.[7]מוקד הרעש היה בעומק של 5.1 ק"מ, 36 ק"מ צפונית-מערבית לבולוניה. רעש נוסף במגניטודה 5.8 שאירע 9 ימים לאחר מכן באותו אזור[8] גרם למותם של 15 בני אדם.[9]
