הכרמל האי-נראה: שירים הוא אוסף שירים של המשוררת הישראלית זלדה, אשר ראה אור בתשל"א 1971 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
כותר הספר, שיריו וביטויים שטבעה בו זלדה, זכו לציטוט בחברה הישראלית.
זלדה הקדישה את הספר לזכרו של אישהּ, חיים מישקובסקי.
שירים
- הכרמל האי-נראה
- [בעניו היו שרות]
- בתור הילדוּת פרי חדש
- הימים הבוערים
- [נפשם בקשה כלי כסף]
- בחיק העשבים בכה
- גשם שיורד בהרי השמש
- השמש האירה ענף לח[1]
- כי האור שעשועי
- אל תרחק
- אתה שותק אלי
- כאשר הייתָ פה[2]
- [אני בביתי שוכבת]
- [אפילו השקדיות נטשו את השקט הרך]
- דו-שיח פראי[3]
- השמש עומדת אצלי
תכנים ואמירות
השיר הראשון בקובץ, אשר שמו כשם הקובץ – הכרמל האי-נראה – עוסק בשאלת החיים וחוויית היופי, אל מול תחושת החידלון של האדם ביקום, וההכרה בבואו האפשרי של המוות.
השיר מתחיל במילים: "כאשר אמות / לעבור למהות אחרת – / ייפרד הכרמל האי-נראה / שהוא כולו שלי,/ כולו תמצית האושר,/ שמחטיו, אצטרובליו, פרחיו וענניו / חקוקים בבשרי".
השיר בחיק העשבים בכה
נכתב ב-1963 על חייו ומותו בהתאבדות של לוי נויפלד ששמו נקשר לפרשת סטולרו-יכמן-צ'צ'קס; בניגוד לדעה שרווחה אז במשטרה ובתקשורת בישראל, האמינה זלדה בחפותו, שהתבררה לאחר מותו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים