PROFILPELAJAR.COM

שרידים אנושיים ראשונים שנתגלו בחבל הארץ הפורה המהווה כיום את הונגריה, מעידים כי האזור היה מיושב מזה כ-350,000 שנה. התיישבות אנושית רצופה התקיימה באזור מתקופת האבן הקדומה ועד לתקופת הברונזה, כאשר בסביבות המאה השמינית לפנה"ס התיישבו באזור הקלטים, ולאחר מכן הייתה הונגריה לחלק מן האימפריה הרומית. נדידת העמים הביאה לאזור במאה החמישית את ההונים, שהקימו בה את ממלכתם. אחריהם באו הגותים, הלנגוברדים והאווארים. רק בסוף המאה התשיעית הגיעו המדיארים שהפכו לתושבי הקבע המאכלסים את הונגריה עד היום.

פרהיסטוריה

ממצאים ארכאולוגיים מעידים כי חבל הארץ המהווה כיום את הונגריה, היה מאוכלס בבני אדם מאז התקופה הפלאוליתית התחתונה. ממצאים מהאתר ורטשסולוש מגלים שרידי אנושיים שזכו לשם "סאמו" (אנ') בני כ-350,000 שנה. באזור נמצאו שרידים של האדם הניאנדרתלי, אשר יישב את האזור בתקפה הפלאוליתית התיכונה. יישובי קבע, שהותירו אחריהם כדי חרס אופייניים לתקופה הנאוליתית נמצאו בין 4700 לפנה"ס ל-5000 לפנה"ס. אנשים אלו התפרנסו בעיקר מחקלאות. כאשר הפך האזור לקריר ויבש יותר, החלה תקופת הנחושת, ולאחריה תקופת הברונזה, אשר ראתה התפתחות חברתית ניכרת, והופעתם של יישובים מבוצרים בעלי ריבוד חברתי. בין היתר הייתה פעילה באזור "התרבות של אונטיצה", היא השם שניתן לתרבות של תקופת הברונזה המוקדמת. האתר אונטיצה ממוקם ממערב לפראג והתרבות הקשורה באתר פעלה באזורי בוהמיה ומורבייה, כמו גם בדרום גרמניה ובמערב פולין. התרבות שגשגה בין השנים 2300 ל-1600 לפנה"ס, כאשר חרסים השייכים לתרבות זו, מתקופה מאוחרת בהרבה (1000 לפנה"ס עד 500 לפנה"ס) נמצאו באתרים בהונגריה. התרבות מאופיינת בחפצי מתכת - גרזנים, פגיונות ותכשיטים. היא עמדה בקשרי מסחר עם תרבות ווסקס מבריטניה. לא היה שלטון מרכזי אחד באזורים אלו, כי אם בתרבות שהשפיעה על קהילות רבות לאורך זמן רב, ובהן קהילות שפעלו בהונגריה.

תקופת הברזל

בתקופת הברזל (700 לפנה"ס עד 9 לפנה"ס) התיישבו התראקים מזרחית לנהר הטיסה, והאילירים מערבית לנהר הדנובה. האילירים הקימו סוללות עפר ענקיות להגנה מפני הסקיתים, (אשר היו שליטיה של מערב הונגריה לתקופה קצרה בערך בשנת 500 לפנה"ס), ולאחר מכן מפני הקלטים. הקלטים הגיעו מן המערב בערך בשנת 450 לפנה"ס, והתפשטו על פני כל הונגריה, עד לתקופת הברזל המאוחרת, עם זאת הפאנונים (בדום מזרח) והתראקים, לא חדלו מלהתקיים.

הקלטים השתלטו על הונגריה במיוחד בשל יתרונם הטכנולוגי הגדול, בחרשות הברזל וביצירת כלי נשק ממתכת זו. התקופה הראשונה של הכיבוש הקלטי התאפיינה ביישובים פזורים, במיוחד באזור בודפשט אשר לא השמידו את האוכלוסייה הקיימת. הקלטים בנו ביצורים, והותירו אחריהם בתים וכלים המעידים על רמה טכנולוגית גבוהה לזמנה, ותרבות המבוססת על משקי בית וחיות בית, כמו גם על ציד.

הקלטים הם שייסדו את העיר בודפשט, לימים עיר הבירה של הונגריה, כאשר ייסדו כפר בשם אקינק (מים שופעים, בשפתם) באזור שבו מצויה היום "גבעת גלרט" בעיר בודה, היא אחת הערים שאיחודן יצר את העיר המודרנית בודפשט.

האימפריה הרומית

הרומים הגיעו להונגריה בשנת 35 לפנה"ס, והכניעו את העמים היושבים בה. השטח שממערב לדנובה, בין נהר הדנובה ונהר הסאווה, הנקרא "פאנוניה", נכבש על ידי האימפריה הרומית בין שנת 35 לפנה"ס לשנת 9 לפנה"ס, והפך לפרובינקיה רומית, בשם פאנוניה. השטח שממזרח לדנובה (אשר מהווה ברובו את רומניה של היום ואת צפון מזרחה של הונגריה) הפך לפרובינקיה בשם דאקיה, וזאת לאחר שנכבש על ידי הקיסר טראיאנוס בשנת 107 לספירה.

ארבע מאות השנים של השלטון הרומי יצרו תרבות מתקדמת ומשגשגת. רבות מן הערים הקיימות כיום בהונגריה נוסדו בתקופה זו כבודפשט, שנקראה אקווינקום (כיום מצויים שרידי העיר הרומית אקווינקום בתחומי העיר אובודה, אחת משלוש הערים שאיחודן יצר את בודפשט), שנוסדה צפונית לכפר הקלטי שחרב, ולמעשה מיושבת מאז ברציפות. הרומים הביאו עמם את הנצרות שהחלה להתפשט באזור פאנוניה במאה הרביעית לספירה.

הפרובינקיות דאקיה ופאנוניה היוו חלק מגבולה הצפון מזרחי של האימפריה. הן היו תחת איום מתמיד הן מצד שבטים במזרח, והן מצד שבטים פראיים למחצה שהתיישבו בהן, לעיתים ברשות הרומאים (שבטי היאציגים והקוואדים). גבול האימפריה היה הקו המבוצר לאורך נהרות הריין והדנובה. קו זה הלך והתפורר, כאשר פולשים מהמזרח, ובמיוחד ההונים החלו ללחוץ על השבטים הגרמאנים שחיו באזור זה, ולדחקם מערבה, אל תחומי האימפריה. כך למשל, התיר הקיסר הרומאי ואלנס לויזיגותים לחצות את הדנובה ולהמלט אל תוך תחומי האימפריה, מלחצם של ההונים, בשנת 376. אירוע זה הביא למסע שוד ורצח של הוויזיגותים בהנהגת אלאריק הראשון אשר שיאו בביזת רומא בשנת 410.

התפוררות האימפריה הרומית הביאה אל לבה של אירופה המערבית את הפולשים מהמזרח, ובראשם ההונים, כאשר הפרובינציות דאקיה ופאנוניה הן על המסלול הטבעי המוביל אל הערים העשירות בליבה של האימפריה השוקעת.

נדידת העמים הגדולה

ההונים

ערך מורחב – הונים

בשנת 375 הגיעו לאירופה ההונים. ההונים היו עם אסיאתי, טורקי מונגולי, שחי חיי נוודות, כשהוא רכוב על סוסים, ומחפש ללא הרף שטחים חדשים למרעה ולביזה. ההונים החלו את פלישתם לאירופה מן המזרח, ובכך החלה "נדידת העמים הגדולה". (בערך בין שנת 375 לשנת 568). בשנת 380 חדרו ההונים להונגריה, והפכו לגורם השולט בשטחים אלו משנת 400 ועד 450 לערך. ההונים נחשבו לעם אכזר, אשר הצטיין במיוחד באומנות הקשתות. מנהגיהם הקשוחים, אותם סיגלו באקלים הקשה ובתנאי המחיה הפשוטים של ערבות אסיה, ותווי פניהם האסיאתים, גרמו לאימה בקרב יושבי אירופה באותה התקופה, אשר כינו את מנהיגם של ההונים באותה עת, אטילה, "שוט האלוהים".

בתקופה זו התירה האימפריה הרומית לעמים ה"ברברים" - גותים, אלאנים, הונים, מרקומנים וקוואדים, להתיישב בפאנוניה. הוויזיגותים, האלאנים, הונדלים ורוב הקוואדים והמרקומנים עזבו את האזור בערך בשנת 400 כשהם ממשיכים את דרכם אל עבר מערב אירופה ודרומה.

ההונים, אשר ניצלו את נדידת העמים האחרים, יצרו אימפריה שבסיסה בהונגריה, וזאת משנת 423. בשנת 451 הגיע שיאה של ההתפשטות ההונית. בהנהגתו של שליטם אטילה האכזר פרצו ההונים אל אירופה, אך נבלמו בקרב שאלון, במאמץ מאוחד של הרומאים, הפרנקים, הוויזיגותים והבורגונדים. בדרכו חזרה להונגריה עברו אטילה וגדודיו דרך איטליה הצפונית, (ולפי האגדה היו אלו תחנוניו של האפיפיור לאו הראשון שמנעו ממנו להחריב את רומא). אטילה שב להונגריה בשנת 453, ובשנה זו מת. יש האומרים כי שמה של העיר בודה, אחת משלוש הערים המרכיבות את בודפשט של ימינו, הוא כשם אחיו של אטילה. לאחר מותו של אטילה לא החזיקה הקיסרות האדירה שיצר מעמד, וההונים שבו לערבות אסיה משם באו מלכתחילה, לאחר שהובסו, בשנת 455, על ידי שבטים גרמניים שכנים.

גותים, סלאבים, לונגוברדים ואווארים

השבט הגרמאני של הגפידים, אכלס את אגן הקרפטים בין 455 ל-567 עד שהובס בידי הלנגוברדים, אף הוא שבט גרמאני, שהגיע מן הצפון. האוסטרוגותים הגרמאנים יישבו את פאנוניה, בהסכמת האימפריה הרומית, בין 456 ו-471. בשנת 476 חדלה הקיסרות הרומאית המערבית מלהתקיים באופן רשמי, וזאת לאחר שמזה זמן רב לא הייתה לה השפעה של ממש בפרובינקיות הסמוכות לדנובה, החל מהתקופה בה הגיעו לאזור ההונים.

הסלאבים הראשונים הגיעו לשטח הונגריה מן הצפון לאחר שעזבו אותה האוסטרוגותים. ביחד עם הלנגוברדים הפכו הסלאבים לתושביה העיקריים של הונגריה עד להגעתם של האווארים.

בשנת 568 הגיעו לאזור האווארים, שבט נוודים אסיאתי, ממוצא מונגולי. הם דחקו את אחרוני הגפידים במערב הונגריה, גירשו את הלנגוברדים מן המזרח, הכניעו את הסלאבים והטמיעו אותם באוכלוסייתם. כמו ההונים לפניהם, ייסדו האווארים אימפריה משני צידי הדנובה. משם התפשטו דרומה, ובילו את המאה השביעית במלחמות עם ביזנטיון. האימפריה האווארית החזיקה מעמד עד לשנת 800 לערך. את התפשטותם דרומה עצרה ברית של הביזנטים עם הבולגרים, ובארצם הותקפו על ידי הפרנקים והסלאבים, אך מעבר לכל הייתה האימפריה שלהם אכולה במלחמות פנימיות, כאשר שבט נוודים זה לא הצליח לייצב היררכיה פנימית בת קיימא. האווארים שנותרו נטמעו בסלאבים שישבו בהונגריה טרם הגעתם.

בערך בשנת 800 היה צפון מזרח הונגריה לחלק מן המדינה של ניטריה, מדינה סלאבית אשר הפכה בשנת 833 לחלק מן האימפריה הסלאבית של "מורבייה הגדולה". לאחר שנת 800 דרום מזרח הונגריה נכבשה על ידי בולגריה, אך בשנת 881 נכבש שטח זה בחזרה על ידי מורבייה הגדולה. מערב הונגריה (פאנוניה) הייתה בתחילה חלק מממלכת הפרנקים, אך בשנת 839 הממלכה הסלאבית של בלטון נוסדה בדרום מערב הונגריה, באזור אגם בלטון, והתאחדה עם ממלכת מורבייה הגדולה, אשר כבשה את כל מערב הונגריה. הסלאבים הצליחו ליצור ממלכה מאוחדת בעלת יסודות כלכליים ופוליטיים יציבים. עד היום מילים רבות בשפה ההונגרית המתייחסות לחקלאות, פוליטיקה, דת ואומנויות, מקורן בשפות הסלאביות.

בואם של המדיארים

בשנות השישים של המאה התשיעית החלו פשיטות של עם נוודים אסיאתי עובד אלילים, שמוצאו בערבות סיביר, בשם מדיארים. רק בשנת 896 החליטו המדיארים להתיישב באגן הקרפטי. מנהיגם ארפאד נחשב לאיש שהוביל את שבעת שבטי המדיארים מערבות אוקראינה אל אגן הקרפטים. שבטים אלו הפכו להיות גרעין ממלכת הונגריה. בעמקים של הונגריה הדבירו המדיארים את הסלאבים הפזורים שם, והפכו אותם לעם עבדים. אלו ואלו הם אבותיהם של תושבי הונגריה כיום.