הילדה דומין

הילדה דומין
Hilde Domin
לידה 27 ביולי 1909
קלן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 2006 (בגיל 96)
היידלברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Hildegard Dina Löwenstein עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, הרפובליקה הדומיניקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים Cologne-Innenstadt עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (1988)
  • מדליית קרל צוקמאייר (1992)
  • פרס הספרות ע"ש יעקב וסרמן (1999)
  • פרס פרידריך הלדרלין (1992)
  • פרס רוסויטה (1974)
  • פרס דרוסטה (1971)
  • פרס נלי זק"ש (1983)
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1983)
  • פרס אידה דהמל לספרות (1968)
  • מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (1990)
  • Honorary Award of the Heinrich Heine Society (1972)
  • פרס נורדריין-וסטפאליה (1999)
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הילדה דומין (בגרמנית: Hilde Domin;‏ 27 ביולי 1909 – 22 בפברואר 2006; נולדה בקלן שבגרמניה בשם הילדגרד לוונשטיין Loewenstein, כבתם של עורך הדין היהודי אויגן לוונשטיין ושל רעייתו פאולה) הייתה משוררת וסופרת גרמניה שזכתה בפרסים רבים על יצירתה, ונחשבת לבכירת משוררי גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.

קורות חייה

קברה של הילדה דומין בהיידלברג

בין השנים 1929–1932 היא למדה באוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת קלן, אוניברסיטת בון, ואוניברסיטת הומבולדט בברלין. תחילה למדה משפטים, ומאוחר יותר שינתה את תחום הלימוד לכלכלה, ופילוסופיה. בין מוריה היו קרל יאספרס וקרל מנהיים. כתוצאה מהתגברות האנטישמיות בגרמניה הנאצית, היא היגרה בשנת 1932 לאיטליה עם בן זוגה (ובעלה לעתיד) ארווין וולטר פאלם, שהיה סופר וסטודנט לארכאולוגיה. בשנת 1935 היא קבלה תואר דוקטור במדע המדינה. בין השנים 1939-1935 עבדה כמורה לגרמנית ברומא. בשנת 1936 היא נישאה לבן זוגה לארווין וולטר פאלם. עקב ביקורו של היטלר ברומא, התגברות האנטישמיות הממוסדת ושיתוף הפעולה של איטליה הפשיסטית עם הנאצים, תחת הנהגתו שלמוסוליני, החליטו בני הזוג שוב להגר.

בשנת 1939 עברו לאנגליה שם עבדה דומין כמורה לגרמנית בסיינט אולדין קולג'. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה גברו חששותיה של דומין מהאיום הנאצי, ובני הזוג ניסו בקדחתנות להשיג אשרת כניסה לכל מדינה אפשרית ביבשת אמריקה. המדינות שאליהן העדיפו להגר, (ארצות הברית, מקסיקו, ארגנטינה וברזיל) סירבו להעניק להם ויזה. המדינה היחידה שהסכימה לתת להם אשרה ללא תנאי הייתה הרפובליקה הדומיניקנית, אליה הם היגרו בשנת 1940.

במשך 14 השנים הבאות התגוררו בני הזוג בבירת הרפובליקה הדומיניקנית - סנטו דומינגו. דומין עבדה כמתרגמת וכמרצה לגרמנית באוניברסיטת סנטו דומינגו, וכצלמת אדריכלות.

בשנת 1951 לאחר מות אמה, החלה דומין לכתוב שירה בגרמנית. היא בחרה את שם העט דומין על שם הרפובליקה הדומיניקנית שהעניקה לה ולבעלה מחסה.

בשנת 1954, שבו דומין ובעלה לגרמניה. משנת 1961 עד יום מותה התגוררה דומין בהיידלברג. היא הייתה חברה קרובה של נלי זק"ש, כלת פרס נובל לספרות בשנת 1966.

בשנת 1959 יצא לאור ספר שיריה הראשון – "Nur eine Rose als Stütz". בשנת 1968 יצא לאור רומן מפרי עטה "Das zweite Paradies", סיפור אהבה שעוסק בתפיסות של גלות ומולדת.

דומין פרסמה מספר ספרי שירה נוספים, מאמרים בביקורת הספרות ונהגה לקרוא משיריה ולהרצות בפני קהלים שונים. דומין נפטרה בהיידלברג, ב-22 בפברואר 2006, בגיל 96.

מיצירותיה שתורגמו לעברית

ספר שיריה הראשון של הילדה דומין, Nur eine Rose als Stütze, "רק ורד אחד כמשענת", תורגם במלואו על ידי המתרגמת דינה פון-שוורצה (מסתאי), ויצא לאור בהוצאת "קשב לשירה" בשנת 2012.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הילדה דומין בוויקישיתוף