טומוהירו קאטו בן העשרים וחמש, פועל במפעל לחלקי רכב במחוז שיזואוקה אשר סבל מבעיות נפשיות וקשיים רגשיים, פרסם מספר הודעות מדאיגות באמצעות הטלפון הנייד שלו באתר אינטרנט בשם ”שינוי קיצוני ומתוקן” קודם לטבח.
בהודעתו האחרונה, אותה שלח כעשרים דקות לפני האירוע, תיאר את כוונותיו העתידיות[6], וכתב ”אני הולך להרוג אנשים באקיהברה”. בהודעות נוספות כתב כי ”אם רק הייתה לי חברה, לא הייתי מתפטר מהעבודה” או ”לעולם לא הייתי מתמכר לטלפון הנייד שלי. כל אחד שעדיין מחזיק בתקווה לא יכול להבין איך אני מרגיש”. כמו כן כתב ”אין לי אפילו חבר אחד, וגם אף פעם לא יהיה לי. כולם יתעלמו ממני כי אני מכוער. אני יותר גרוע מזבל, כי זבל לפחות אפשר למחזר”[7].
לאחר הטבח גילו החוקרים כי קארו התייחס בחלק מהודעותיו לרוצח ההמונים היפני מסאהירו קאנאגאווה (אנ')[8], ואף תיאר את תוכניותיו להשתמש בכלי רכב על מנת לדרוס כמה שיותר אנשים, בטרם ימשיך במתקפה במתכונת רגלית תוך שימוש בסכין[9][10].
הטבח
קאטו השכיר משאית במשקל חמש טון מסוג איסוזו אלף (אנ') ב-8 ביוני2008, ונסע איתה לאזור הצרכנות והקניות אקיהברה, שם התנגש בשעה 12:33 בצהריים בגודש עוברי אורח אשר חצו מעבר חצייה, בצומת הרחובות קנדה מיוג'ין דורי וצ'יאו דורי. אף על פי שרחוב צ'יאו דורי היה סגור באותה העת לתנועת כלי רכב לצורך נוחיותם של הצרכנים[11], כנהוג בימי ראשון ובימי חג, רחוב קנדה מיוג'ין דורי נותר פתוח[12][13].
בעת ההתנגשות פגע קאטו בחמישה אנשים, תוך כדי שחצה את הצומת ברמזור אדום. בזמן שמספר עוברי אורח התאספו סביב הקורבנות בניסיון להעניק להם עזרה ראשונה, יצא קאטו מתוך קבינת המשאית והחל לדקור את העוברים ושבים בעודו צורח[14][15].
עם הגעת כוחות המשטרה נמלט קאטו מהמקום, ובתום מרדף קצר הצליחו השוטרים ללכדו בסמטה צרה. הוא נכנע לאחר שאחד מהם כיוון את נשקו לעברו, והשליך את סכינו ארצה. הטבח לא נמשך יותר מכמה דקות, וקאטו נעצר במרחק של כמאה ושבעים מטרים מזירת הפשע ההתחלתית.
לפחות שבעה עשר אמבולנסים הגיעו למקום במהרה, והפרמדיקים המשיכו בעבודתם של עוברי האורח, אשר סייעו לפצועים תוך מתן עזרה ראשונה. חמישה קורבנות מתו בזירה[16], ושניים נוספים בבית החולים, כך שבסך הכל גבה הטבח את חייהם של שבעה אנשים[17]. הנתיחות שלאחר המוות קבעו כי שלושה מהם מתו כתוצאה מפגיעת המשאית, וארבעת הנותרים נדקרו למוות.
עדויות שונות דיווחו על כך שקאטו לא הסתדר עם הוריו, וחזר לביתם רק לעיתים רחוקות[20]. בראיון עם אחיו סיפרו הלה כי הוריהם נהגו להפעיל עליהם לחץ אדיר על מנת שיצליחו בלימודיהם, ודחקו בהם להגיע למצוינות. מפעם לפעם ציוו עליהם להכין את שיעורי הבית שלהם שוב ושוב, בניסיון לשפר אותם ולהרשים את מורי בית הספר.
במקרה אחד הכריחו הוריהם את קאטו לאכול שאריות מזון מהרצפה[20], ובמקרה אחר כפו עליו לעמוד מחוץ לבית במשך שעות, במזג אוויר מושלג וקפוא. ב-2006, לאחר ששקע בחובות עמוקים, החל קאטו לחשוב כי בני משפחתו ויתרו עליו, וניסה להתאבד באמצעות התנגשות בקיר עם רכבו.
שלושה ימים לפני הטבח, ב-5 ביוני, האשים קאטו את עמיתיו לעבודה במפעל כי גנבו את בגדיו והחביאו אותם. הוא עזב את המקום מיד לאחר מכן, ככל הנראה מתוך אמונה שעמד לאבד את משרתו, מחשבה שאולי עוררה את ההחלטה לביצוע הטבח[21][22].
פרחים שהובאו לזירת הפשע, לזכרם של הנרצחים.
הוצאה להורג
קאטו נידון למוות ב-24 במרץ2011 בידי בית המשפט המחוזי של טוקיו (אנ'), אשר מצא אותו אשם בביצוע הטבח באופן מלא[23]. בית המשפט העליון של טוקיו (אנ') דחה את ערעורו בספטמבר 2012, אף על פי שהודה באשמה והביע חרטה על מעשיו, באומרו כי יבקש ”להתנצל בפני כל הנפטרים, הפצועים, ומשפחותיהם”. עם שינוי עמדתו, אמר קאטו כי ”ידע שהיה המפגע, אף על פי שלא זכר שום דבר מחלקים מסוימים בטבח”[24].
קאטו נעצר מיד לאחר הטבח בחשד לניסיון רצח ונלקח לתחנת המשטרה במנסייבאשי (אנ')[28]. הוא הובא בפני משרד התובע המחוזי של טוקיו ב-10 ביוני, וכעבור עשרה ימים נעצר בשנית[29][30], באשמת הרצח של שבעת הקורבנות[3][4][31]. אף על פי שמשרד התובע היה משוכנע ביכולתו להוכיח את כשירותו לעמוד למשפט[29], דרשו אנשיו כי קאטו יעבור אבחנה פסיכיאטרית, עתירה שאושרה בידי בית המשפט המחוזי של טוקיו[29].
קודם לטבח מחק קאטו את כל אנשי הקשר מהטלפון הנייד שלו, וכאשר נשאל על כך אמר כי לא רצה שרשויות הביטחון יציקו להם. מאוחר יותר אמר כי פרסם את כל ההודעות האינטרנטיות בתקווה שגורמי החוק יראו אותן ויעצרו אותו בזמן.
כלי נשק שהביא עמו קאטו לטבח נרכשו יומיים לפני כן, בחנות אספקה צבאית בפוקואי, בשעה 12:40 בצהריים[7]. הוא שהה במקום כעשרים דקות, ורכש אלה וכפפות. בסרטי מצלמות האבטחה של החנות נראה קאטו מדגים תנועות דקירה[32][33]. הוא הגיע לאקיהברה יום אחד לפני הטבח, ומכר את מחשבו האישי וכמה תוכנות על מנת לגייס כסף עבור שכירת המשאית[34].
הסמטה בה קאטו נעצר מיד לאחר הטבח.
מורשת
הטבח עורר תהודה בינלאומית ויצר הלם רב ביפן[35], לאחר שערער את הביטחון הציבורי באמונה כי החברה היפנית הייתה מקום נטול פשע ואלימות[36]. הממשלה היפנית הודיעה כי תסקור חוקים חדשים הנוגעים להפצתם ומכירתם של סכינים[37][38], והוועדה לבטיחות הציבורית של טוקיו מסרה כי תעצור את מנהגה ארוך השנים של סגירת רחוב צ'יאו דורי בפני תנועת כלי רכב בימי ראשון ובימי חג, לפחות עד לסיום בחינתם של אמצעי בטיחות חדשים. הנוהג חזר לפעול כסדרו רק ב-2011[39].
תשעה ימים בדיוק לאחר המקרה, ב-17 ביוני2008, הרוצח הסדרתי היפני צוטומו מיאזאקי הוצא להורג בתלייה. העיתוי המשונה עורר ביקורת מצד מספר גורמים אשר הציעו כי הדבר נעשה בתגובה ישירה לטבח[40][41].
בימים הבאים פורסמו הודעות רבות בבלוגים יפנים, לאחר שנודע כי שני משתמשי פלטפורמת יוסטרים (אנ') צילמו את הטרגדיה והעלו אותה לאינטרנט בשידור חי, פרסום אשר זכה לקהל צופים של בין אלף לשלושת אלפים אנשים[42][43].
התקשורת היפנית התייחסה אל האירוע בתור מגפה של ”קיררו”, דהיינו מעשי זעם בלתי נשלטים המבוצעים בידי הנוער המנוכר של טוקיו. גורמים אחרים תייגו את הטבח כתוצאה של תרבות האוטאקו ו”השלכותיה השליליות והאנטיסוציאליות”, דעה אשר עלתה קודם לכן במקרים של הרוצחים היפנים צוטומו מיאזאקי וקאורו קובאיאשי (אנ'). כמו כן תואר הטבח כמקרה טיפוסי נוסף של היקיקומורי, אשר הפך בחלוף הזמן לקיצוני ואלים[44][45][46].
שלט ביפנית בו נכתב כי המשטרה מחפשת אחר עדים שנכחו בטבח.
חברת קונאמי ביטלה שלושה אירועי השקה של משחקה החדש, מטאל גיר סוליד 4: אקדחי הפטריוטים (אנ'), אשר היו אמורים להתקיים בטוקיו, מתוך דאגה ל”בטיחות המשתתפים”[47]. כמו כן, חלק חדש בסדרת הטלוויזיה סופר סנטאי, אנג'ן סנטאי גו-אונגר (אנ'), אשר הציג תוכן שהכיל סכינים כחלק מנשקיהם הסטנדרטים של גיבוריו בשם ”סוויטץ' פנשייקן סכיני טילים”; שמם של הסכינים שונה לאחר המתקפה בידי חברת בנדאי (אנ'), האחראית על ייצור הצעצועים הנראים בסדרה, וחברת טואי (אנ'), המפיקה הראשית של הסדרה, אשר החליטו להחליף אותו ל”סוויטץ' פנשייקן בוסטרי טילים”, מתוך כבוד לנפגעי הטבח, בטרם תכננו את הסכינים מחדש בתור חרבות[48].
הוריו של קאטו מסרו התנצלות פומבית בפני קורבנות הטבח אשר שודרה בטלוויזיה[49]. לאחר התקרית התפטר אביו מעבודתו ועבר לחיות חיי בדידות באאומורי, ואמו אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי[50]. אחיו התאבד באפריל 2014, לאחר שאמר כי אינו מסוגל להמשיך לחיות עם הצלקות והבושה שנגרמו לו כתוצאה מהטבח[51].
מספר ימים לאחר הטבח עצרה המשטרה כמה אנשים אשר הצהירו על כוונותיהם לבצע מתקפות דומות ברחבי יפן[55]. ב-22 ביוני נפצעו שלוש נשים בידי מפגעת בתחנת הרכבת אוסאקה (אנ'), אישה בת שלושים ושמונה אשר הודתה כי תקפה שתיים מהקורבנות באמצעות סכין גילוח[56]. אדם נוסף נעצר לאחר שפרסם הודעה אינטרנטית בה איים לצאת לטבח דקירות דומה ב-15 ביוני, באתר הנופש טוקיו דיסני. בסך הכל נעצרו בין שמונה לעשרים ושלושה אנשים, וחמישה נוספים הוזהרו בנוגע לאיומים השונים שפרסמו. טווח גילאי העצורים נע בין שלוש עשרה לשלושים שנים[57].
לקריאה נוספת
עברית
日本語
נאקאג'ימה, טקשי; התקרית באקיהברה: דרכו של טומוהירו קאטו; הוצאת אסאהי שינבון, 2011 (מסת"ב: 978-4-02-330922-7)
