|
החיה במערה
החיה במערה (באנגלית: The Beast In The Cave) הוא סיפור קצר מאת הסופר האמריקאי ה.פ. לאבקרפט אשר נכתב בין השנים 1904–1905 כאשר היה הלה בן ארבע עשרה, ופורסם לראשונה ב-1918 בכתב העת המשוטט[1][2]. הסיפור מגולל את תולדותיו של מטייל המאבד את דרכו במערה עמוקה ואפלה, ולאחר שלפידו נכבה נאלץ להילחם באימה לא ידועה.
עלילה
העלילה נפתחת באנחת ייאוש מבשרת רעות מפיו של מספר אלמוני, המעיד כי הלך לאיבוד במבוך העמוק שבתוככי מערת המאמות'. הוא אינו נתקף בהיסטריה, עם זאת, וטוען כי על אף שמרבית האנשים היו משתוללים באימה במקומו, השנים הרבות שהקדיש מחייו עבור לימודי פילוסופיה סייעו לו לשמור על קור רוח.
הרהוריו המשונים חושפים בפני הקוראים אורח מחשבה של רוגע יותר מאשר ייאוש, והמספר טוען כי המערה הקסומה היא ”קבר טוב למות בו בדומה למיטב שיש לכל כנסייה להציע”. אנשים מסוימים עשויים היו לאבד את דעתם תחת אותם התנאים, לדבריו, אך הוא מניח כי יהיה זה הרעב אשר יביא עליו את סופו.
בזמן שהלפיד שבידו בוער את להבותיו האחרונות, מתוודה המספר כי האשמה במר גורלו שייכת לו בלבד, היות שאיבד את המטיילים ואת המדריך אליהם חבר בתחילת הדרך, וכעת, לאחר ששוטט לאיטו ברחבי המערה במשך יותר משעה, לא הצליח לשוב על עקבותיו.
בעודו בוחן את הנסיבות המדויקות של מותו הקרב, נזכר הלה כי שמע בעבר על קבוצת חולי שחפת אשר החליטה להקים מושבה בתוך המערה הגדולה, במטרה לבוא באורח חיים בריא יותר בידי חשיפה ממושכת לאוויר הנקי, הטמפרטורה האחידה והשקט הדומם של המקום.
בניסיון נואש אחרון מתחיל המספר לצעוק בכל הכוח המצוי בגרונו בתקווה שאחד מחברי הקבוצה ישמע את זעקתו ויבוא לעזרתו. להפתעתו הוא שומע קול צעדים קל מתקרב לעברו כעבור מספר רגעים, ובתקווה מחודשת מכין את עצמו לצעוק שוב, אך שמחתו הופכת במהרה לפחד משתק, כאשר נופלת עליו ההבנה שהצעדים אינם אנושיים, וכי הם אינם מגיעים בתדירות של שתי רגליים, אלא של ארבע.
מבוהל, עוצר המספר במקומו מתוך מחשבה שאולי בעל החיים או היצור לא יבחין בנוכחותו, ומתחמש באבן הגדולה ביותר שעולה בידו למצוא. כאשר רעש הצעדים מגיע לקרבתו משליך אותה הלה בכל כוחו ופוגע בחיה המסתורית, אשר מתמוטטת ארצה.
לאחר שהוא גומר אומר בדעתו להתקרב בכדי לבחון אותה ביתר שאת נשמעים לפתע רעשים מתכתיים, והמספר מבחין באור האבוקה של מדריך הקבוצה אשר הצליח לעלות על עקבותיו. יחדיו מחליטים השניים לבדוק לפשר היצור, אך לתדהמתם חושף אור הלפיד לעיניהם קוף ענק דמוי אדם, בעל פרווה לבנה.
המדריך שולף את נשקו מתוך כוונה לירות ביצור, אך כאשר הם הופכים את גווייתו מזדעזעים השניים לגלות את עיניו השחורות שקועות בעומק ארובות גולגולתו, ואת שפתיו נפתחות באנחה בטרם הוא נושם את נשימתו האחרונה ומת. היצור שהרג המספר היה, הלכה למעשה, בן אדם.
-
”הייתי אבוד, לחלוטין, באופן חסר תקווה, במרחבי הענק של מבוכי מערת המאמות'”
-
”הפעם לא היה בידי ספק. היה זה המדריך. אז צווחתי, צרחתי וצעקתי, אפילו הצטעקתי מתוך אושר, כאשר ראיתי מעליי את הזוהר המנצנץ אשר ידעתי שהיה האור המשתקף מהלפיד המתקרב”
-
”בעווית מהירה, הגוף הלבן התגלגל הצידה כך שכעת פניו פנו לעברנו. לרגע קט הייתי כה מוכה אימה מעיניו של היצור עד שלא הבחנתי באף דבר אחר”
דמויות
- המספר: אלמוני אשר הצטרף לקבוצת מטיילים שהגיעה לבקר במערת המאמות' ותעה מהדרך. מעט ידוע על רקעו, למעט שהקדיש חלק ניכר מחייו עבור לימודי פילוסופיה ובשל כך רכש שליטה נפשית חזקה ברגשותיו.
- המדריך: ראש קבוצת המטיילים ממנה נפרד המספר, כעבור זמן מה מבחין בהיעלמותו ויוצא בעקבותיו על מנת לחלצו.
- החיה: אדם מעוות בעל פרווה לבנה אשר חי במשך זמן רב בתוך מערת מאמות' האפלה. המספר מניח תחילה כי מדובר בקוף לבן וגדול, אך כאשר הוא מצליח להבחין בפניו לראשונה מבין הלה כי מדובר למעשה באדם. הוא מציין כי בעבר התיישבה קבוצה של חולי שחפת במערה בניסיון למצוא תרופה למחלתם, וייתכן כי במרוצת השנים החל גופם להתעוות בצורה זו.
השראה
לאבקרפט בילה זמן רב בספרייה הציבורית של פרובידנס (אנ') בחיפוש אחר מידע שעשוי היה לעזור לו לפתח את הרקע העלילתי של הסיפור, ובייחוד אותנטיות התיאורים של מערת מאמות' וסביבתה[3].
לא ידוע על השפעות ספרותיות כלשהן שאולי הובילו אותו לכתוב את הטקסט, על אף שהוא מזכיר במקצת את הרציחות ברחוב מורג של הסופר אדגר אלן פו, בו מתוארים מעשי פשע מסוימים שהדעה הרווחת קובעת כי נעשו בידי בן אדם, אולם לבסוף הם מתגלים כמעשיו של קוף, ואילו בסיפור של לאבקרפט מתגלה לבסוף הקוף בתור בן אדם[4].
עולמו הספרותי של ה.פ. לאבקרפט
מאחר שהסיפור נכתב במהלך שנות נעוריו של לאבקרפט לא הספיק הלה עדיין לפתח את עולמו הבדיוני באופן מלא, כפי שהוא מסתמן לאורך כתביו המאוחרים יותר בדמות אלמנטים עלילתיים משותפים היוצרים מרבד מציאותי אחיד עם רמיזותיהם זה לזה. המוטיב היחיד ביצירה הנוכחית, אפוא, עשוי להיות החיה, המתוארת תחילה בתור ”קוף דמוי אדם בעל מימדים גדולים” עם ”פרווה צחורה כשלג”; בסיפורו עובדות הנוגעות לארתור ג'רמין המנוח ולמשפחתו מ-1921 מזכיר לאבקרפט ”עיר אפורה של קופים לבנים הנשלטת בידי אל לבן”, כאשר בסוף מתגלה כי אחד מאבותיו של הפרוטגוניסט נישא לקופה לבנה[5].
ביקורת
מבקר הספרות לין קרטר (אנ') טען כי כתיבת הסיפור היא השלכה ישירה לעצם כך שלאבקרפט החל לקרוא ספרים בגיל מוקדם מאוד. לדבריו, הסיפור מכיל סימני חובבנות בין כל אחת משורותיו, אך בה בעת מספק אינדקציה טובה על הפוטנציאל העתידי של מחברו[6].
הסופר לאון ספראג דה קמפ (אנ') כתב כי הסיפור המוקדם כבר מצביע על כמה מהמאפיינים הסגנוניים העתידיים של לאבקרפט, כגון הדגש על מזג רוחה של הדמות והאווירה בה היא נמצאת יותר מאשר על המתרחש, וכן טען כי השפעתו של אדגר אלן פו ניכרת על הסיפור בכבדות[7]. בנוסף הציע כי האובססיה של לאבקרפט עם מערות וחללים תת-קרקעיים נחשפת לראשונה בסיפור[8].
לאבקרפט עצמו ביקר את הסיפור בשנים מאוחרות יותר, וכינה אותו ”מנופח בדרך שקשה לתאר וג'ונסוני”[א][9].
תרבות
מהדורות
הסיפור פורסם לראשונה בכתב העת המשוטט ביוני 1918, ופעם נוספת במגזין האקוליט (אנ') בספטמבר 1943. לאחר מכן הודפס בשנית ופורסם בעשרות מהדורות שונות, וכמו כן תורגם לארבע שפות: גרמנית, איטלקית, פורטוגזית, וצרפתית[11].
| English
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; קוק, ויליאם פול; המשוטט; מספר שבע, יוני 1918; עמודים 113–120.
|
Lovecraft, Howard Phillips; Cook, William Paul; The Vagrant; Number Seven, June 1918; Pages 113–120.
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; לייני, פרנסיס טאונר; ראסל, סמואל דייבנפורט; האקוליט; מספר חמש, 1943; עמודים 23–26[12].
|
Lovecraft, Howard Phillips; Laney, Francis Towner; Russell, Samuel Davenport; The Acolyte; Number Five, 1943; Pages 23–26.
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; הקבר וסיפורים אחרים; ספרי בלנטיין, ניו יורק, דצמבר 1970; עמודים 140–147 (ISBN 0-345-33661-5)
|
Lovecraft, Howard Phillips; The Tomb And Other Tales; Ballantine Books, New York, December 1970; Pages 140–147 (ISBN 0-345-33661-5)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; דרלת, אוגוסט; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קליין, תיאודור איבון דונלד; דגון וסיפורים מקבריים אחרים; ארקהם האוס, סוק סיטי, ויסקונסין, 1987; עמודים 322–328 (ISBN 0-87054-039-4)
|
Lovecraft, Howard Phillips; Derleth, August; Joshi, Sunand Tryambak; Klein, Theodore Eibon Donald; Dagon And Other Macabre Tales; Arkham House Publishers, Sauk City, Wisconsin, 1987; Pages 322–328 (ISBN 0-87054-039-4)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; השינוי של ה.פ. לאבקרפט: הדרך לטירוף; ספרי בלנטיין, 1996; עמודים 1–6 (מסת"ב 0-345-38422-9)
|
Lovecraft, Howard Phillips; The Transition Of H.P. Lovecraft: The Road To Madness; Ballantine Books, 1996; Pages 1–6 (ISBN 0-345-38422-9)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; אליסון, הרלן; צללי המוות; הוצאת דל ריי, ניו יורק, 25 באוקטובר 2005; עמודים 276–282 (ISBN 0-345-48333-2)
|
Lovecraft, Howard Phillips; Ellison, Harlan; Shadows Of Death; Del Rey, New York, 25 October 2005; Pages 276–282 (ISBN 0-345-48333-2)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2008; עמודים 1–5 (ISBN 978-1-4351-0793-9)
|
Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Fiction; Barnes & Noble, New York, 2008; Pages 1–5 (ISBN 978-1-4351-0793-9)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ונס, סטפן; אדוארדס, לס; סיפורי אלדריץ': קובץ של המקברי; הוצאת גולנץ, לונדון, 2011; עמודים 20–26 (ISBN 978-0-57509-9-357 כריכה קשה, מסת"ב 978-0-57509-9-630 כריכה רכה)
|
Lovecraft, Howard Phillips; Jones, Stephen; Edwards, Les; Eldritch Tales: A Miscellany Of The Macabre; Gollancz, London, 2011; Pages 20–26 (ISBN 978-0-57509-9-357 Hardcover, ISBN 978-0-57509-9-630 Softcover)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות המלאה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2011; עמודים 1–5 (ISBN 978-1-4351-2296-3)
|
Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Complete Fiction; Barnes & Noble, New York, 2011; Pages 1–5 (ISBN 978-1-4351-2296-3)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת רייס פוינט, ניו יורק, 2014; עמודים 1–6 (ISBN 978-1-631060-01-4)
|
Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H.P. Lovecraft; Race Point Publishing, New York, 2014; Pages 1–6 (ISBN 978-1-631060-01-4)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קובץ ספרותי, מהדורת וריורום, כרך א': 1905–1925; הוצאת היפוקמפוס, ניו יורק, 2014; עמודים 17–25 (מסת"ב 978-1-61498-109-1)
|
Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Collected Fiction, A Variorum Edition, Volume One: 1905–1925; Hippocampus Press, New York, 2014; Pages 17–25 (ISBN 978-1-61498-109-1)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; ספרי צ'רטוול, ניו יורק, 2016; עמודים 1–6 (ISBN 978-0-78583-420-5)
|
Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H.P. Lovecraft; Chartwell Books, New York, 2016; Pages 1–6 (ISBN 978-0-78583-420-5)
|
לקריאה נוספת
| קרטר, לין (אנ'); לאבקרפט: מבט אל מאחורי המיתוסים של קת'ולהו; ספרי בלנטיין, 1972 (מסת"ב 978-0345024275)
|
Carter, Lin; Lovecraft: A Look Behind The Cthulhu Mythos; Ballantine Books, 1972 (ISBN 978-0345024275)
|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; מכתביו הנבחרים של ה.פ. לאבקרפט חלק ד' (1932–1934); ארקהם האוס, 1976 (מסת"ב 0-87054-035-1)
|
Lovecraft, Howard Phillips; Selected Letters Of H. P. Lovecraft IV (1932–1934); Arkham House, 1976 (ISBN 0-87054-035-1)
|
| ספראג דה קמפ, לאון (אנ'); לאבקרפט: ביוגרפיה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 1996 (מסת"ב 0-385-00578-4)
|
Sprague De Camp, Lyon; Lovecraft: A Biography; Barnes & Noble, 1996 (ISBN 0-385-00578-4)
|
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק (אנ'); אי. שולץ, דייוויד; אנציקלופדיית ה.פ. לאבקרפט; הוצאת היפוקמפוס, 2004 (מסת"ב 978-0974878911)
|
Joshi, Sunand Tryambak; E. Schultz, David; An H.P. Lovecraft Encyclopedia; Hippocampus Press, 2004 (ISBN 978-0974878911)
|
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ^ ג'ונסוני מלשון איש הספרות סמואל ג'ונסון אליו מתייחס לאבקרפט, ובהקשר לתיאור של סיפורו, משמע כתיבה בעלת אופי מנופח ומוגזם.
הערות שוליים
- ^ ג'ושי ושולץ, האות בי, החיה במערה, עמוד 18, "החיה במערה, סיפור ילדותי (2,500 מילים), הטיוטה הראשונה נכתבה באביב 1904, הטיוטה הסופית הושלמה ב-21 באפריל 1905. פורסם לראשונה במגזין המשוטט (יוני 1918)".
- ^ דף מידע עבור החיה במערה, אתר הארכיון של ה.פ. לאבקרפט, אורכב מהמקור ב-30 בנובמבר 2022.
- ^ ג'ושי ושולץ, האות בי, החיה במערה, עמוד 18, "ה.פ. לאבקרפט כתב כי בילה ”ימים ארוכים בספרייה” (כלומר, הספרייה הציבורית בפרובידנס) במחקר על מקום ההתרחשות של הסיפור, מערת מאמות' בקנטקי".
- ^ ג'ושי ושולץ, האות בי, החיה במערה, עמוד 18, "זה עשוי להיות מעין השתקפות של הרציחות ברחוב מורג של פו: בסיפור הזה, מה שנתפשים בתור מעשיו של אדם מתגלים כמעשיו של קוף, ואילו כאן מה שנתפש כקוף מתגלה כבן אדם".
- ^ לאבקרפט, עובדות הנוגעות לארתור ג'רמין המנוח ולמשפחתו, עמוד 125, "ב-19 באוקטובר 1852, החוקר סמואל סיטון הגיע לבית משפחת ג'רמין עם רשמיו הנוגעים לבני האונגס, והזכיר סיפורי אגדות מסוימים על עיר אפורה של קופים לבנים הנשלטת בידי אל לבן אשר לדבריו עשויים היו להיות בעלי ערך עבור האתנולוג".
- ^ קרטר, המבקר מבחוץ, עמודים 17–18, "מאחר שלמד לקרוא בגיל כה צעיר, באופן טבעי החל גם לכתוב. הוא כתב הרבה שירה בינונית, בנוסף לכמה סיפורים קצרים אשר הצליחו לשרוד, כאשר המוקדמים ביותר מביניהם הם החיה במערה (נכתב ב-1905) והאלכימאי (נכתב ב-1908); כמובן, הסיפורים הללו חושפים סימנים של חובבנות בכל אחת משורותיהם, אבל הם עדיין אינדקציה הולמת לעתיד לבוא".
- ^ קמפ, גאון מפונק, עמודים 43–44, "הסיפור (המתוארך ל-1 באפריל 1905) חושף כמה מאפיינים ספרותיים של לאבקרפט כסופר מבוגר. ישנו דגש על מצב הרוח והאטמוספירה יותר מאשר על המתרחש. כמו כן ניתן לראות את ידו הכבדה של פו".
- ^ קמפ, גאון מפונק, עמוד 44, "לבסוף, הסיפור חושף את האובססיה התמידית של לאבקרפט כלפי מערות ומקומות דומים".
- ^ לאבקרפט, "ערכתי קצת ניסויים בכתיבת מבנה בדיוני, והשגתי תוצאות ברמה חדשה לחלוטין עם החיה במערה (מנופח בדרך שקשה לתאר וג'ונסוני – עדיין יש לי אותו)".
- ^ החיה במערה של ה.פ. לאבקרפט, בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-28 בנובמבר 2022.
- ^ החיה במערה, בסיס הנתונים האינטרנטי לספרות ספקולטיבית (אנ'), אורכב מהמקור ב-28 בנובמבר 2022.
- ^ החיה במערה, האקוליט (אנ'), הספרייה הדיגיטלית של איווה, אורכב מהמקור ב-28 בנובמבר 2022.
|
|
