העלילה היא על תלמיד ישיבה, ילד יחיד להורים חוזרים בתשובה, שמוצא מפלט למחשבותיו בשיטוטיו דרך בתי כנסת, חדרי מיון וסמטאות נטושות. מרבית הסרט מתאר את שיטוטיו, כמעט ללא דיאלוג.
הסרט הוצג בפסטיבל קאן 2010 (מסגרת "שבועיים של במאים") ובפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בוורשה 2010.
יצחק (עמרי פירר) הוא בחור ישיבה בן 19, בן יחיד להורים ששחזרו בתשובה. בערב שבת הוא חש בכאבים עזים במתנו. אביו נתן (עלי נאסר) מוביל אותו למונית שנוסעת לבית חולים בעוד הוא הולך ברגל.
בבדיקות מתגלה כי הוא סובל מאבני כליה וכי עליו לשתות הרבה. הרופא (רמי ברוך) מגלה לו כי יש לו וריקוצלה על האשך וכי עליו לעבור ניתוח להסרתו היות שזה פוגע בפוריות שלו.
הדבר מגביר את מצוקתו הנפשית של יצחק. הוא מרבה להיעדר מהישיבה. הוא גם מגלה כי אביו היה בעבר עבריין וכי אמו הייתה שוטרת שבעבר עזרה לו ואז הם חזרו ביחד בתשובה והתחתנו. יצחק הולך לכותל המערבי ומטמין בין האבנים פתק עליו כתב לאלוהים שלא יכעס על אביו...
יצחק עובר בדיקת זרע ואחר כך מנותח בבית החולים. כעת אביו מחפש לו שידוך. הוא נפגש עם המשודכת (רינת מטטוב), קונה לה גלידה אך הם כמעט לא מוציאים מילה כל הפגישה.
יצחק מיואש, הוא לובש בגדים חילוניים ופוגש בזונה מזדקנת (עדי קפלן) אך הוא לא מוכן להשתמש בקונדום והיא מגרשת אותו.
הוא ממשיך לשוטט בסמטאות ונתקל בבחורה שתוייה או מסוממת (תמי ברק), שמדדה בקושי והוא עוזר לה לעלות לדירתה ושם כופה את עצמו עליה במה שנראה כמו אונס. הוא נבהל וממהר למשטרה כדי להסגיר את עצמו אבל היומנאי (צחי גראד) עסוק מידי ולא מתפנה לטפל בו. יצחק חוזר אבל וחפוי ראש לבית הוריו.
_poster.jpg)
