המונח "צינור הזנה" מפנה לכאן. לערך העוסק במונח בגאולוגיה, ראו צינור הזנה (גאולוגיה).
ילד הסובל מתת תזונה חמורה עם צינורית הזנה.
הזנה אנטרלית או הזנה בצינור היא הליך רפואי הנועד לספק תזונה למטופלים בעלי הפרעה או נכות המונעת מהם לאכול רגיל באופן מלא או חלקי. קיימות דרכי הזנה שונות, שהמשותף להן הוא הזנה על ידי צינור הזנה עשוי פוליאוריתן או סיליקון. היקף הצינורות נמדד ביחידות French[1], כל יחידה שווה 0.33 מילימטר. הזנה בצינור עשויה להיות זמנית, לצורך טיפול במחלות חריפות, או קבועה, במקרים שבהם קיימת נכות בלתי הפיכה. החלוקה המקובלת של שיטות הזנה בצינור היא בהתאם לאתר בגוף שדרכו מוחדר הצינור.
סוגי צינורות הזנה
זונדה
זונדה ("מחדר אפי-קיבתי" או "צינור הזנה נזוגסטרי"), הוא צינור המוחדר דרך אחד מנחירי האף, יורד אל הוושט ולתוך הקיבה[2]. כיוון שצינור ההזנה בשיטה זו עובר דרך האף והוושט, הדבר עשוי לגרום לאי-נוחות גדולה, תחושת בחילה ואף לפציעה. שיטה זו מועדפת למשך הזנה קצר, לא יותר מעשרה ימים[3] לפי הנחיות האגודה האירופאית לתזונה משנת 2019[4] עד 4-6 שבועות רצופים (למניעת תלות זונדה). במידה ויש צורך בהמשך הזנה אנטרלית יש לשקול הזנה בגסטרוסטום.
גסטרוסטום
גסטרוסטום (Gastrostomy Tube, G-Tube) הוא צינור המוחדר ישירות דרך קיר בטן לקיבה לצורך האכלה, מתן תרופות וריקון קיבה לטווח ארוך.[5]
החדרת גסטרוסטום נועדה להאריך איכות ותוחלת חיים.
החדרת גסטרוסטום אינה מתאימה לאנשים שתוחלת חייהם קצרה, במצב של דמנציה מתקדמת או במצבים של זיהום.
שיטת הזנה באמצעות צינור ישירות לקיבה תוארה מאז שנת 1980, וזכתה לשימוש נרחב בשל פשטותה ומיעוט סיבוכה. התנאי להחדרת צינור זה לקיבה היא מערכת עיכול מתפקדת וסופגת.[6]
הסיבות להחדרת גסטרוסטום: חוסר יכולת לאכול מספיק, הפרעות במערכת העיכול, שנק-אספירציה, הפרעות במערכת העצבים המרכזית, מצבים בהם דרישת מזון מוגברת ודמנציה.[6]
מומלץ להחדיר גסטרוסטום אם שימוש בזונדה צפוי ליותר מ-30 יום. [7]
קיימות מספר דרכים להחדרת צינור האכלה מסוג גסטרוסטום:
דרך אנדוסקופית
דרך רנטגנית
דרך כירורגית: לפרוסקופית או פתיחת בטן
דרך אנדוסקופית נקראת פג (Percutaneous Endoscopic Gastrostomy; PEG), שיטה זו נפוצה ובטוחה ביותר[8] ומתבצעת באמצעות החדרת אנדוסקופ שמוחדר דרך הפה אל הקיבה. הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית, טשטוש או הרדמה כללית.
דרך הדמיה:
רנטגנית RIG (Radiologically inserted Gastrostomy) ופלאורוסקופית, החדרת צינור גסטרוסטום ישירות לקיבה דרך קיר הבטן תוך כדי שיקוף רנטגני.[8]
אולטרסאונד או CT.
מטרת כל אחת מהשיטות האחרונות היא דיוק במקום ההחדרה של הצינור. פעולה בדרך רנטגנית/הדמיה מתבצעת בדרך כלל בהרדמה מקומית.
דרך כירורגית: הצינור מוחדר ישירות לקיבה דרך קיר הבטן בשתי דרכים:
לפרוסקופית: a percutaneous laparoscopic assisted gastrostomy - PLAG[4], יצירת 2-3 נקבים להחדרת אנדוסקופ, דרך קיר הבטן. המנתח רואה את הקיבה מבחוץ ומחדיר את צינור הגסטרוסטום. מבוצע בהרדמה כללית.
ניתוח פתיחת קיר הבטן - והחדרת צינור דרך הקיבה. מבוצע בהרדמה כללית.
שילוב של דרך אנדוסקופית עם דרך לפרוסקופית, בהרדמה כללית.
סוגי הצינורות העיקריים להחדרת גסטרוסטום
צינור מסוג פג Peg Tube: צינור ראשוני מוחדר דרך אנדוסקופ מהפה לקיבה ומשם לקיר הבטן. בקצהו הפנימי דיסק המונע את יציאתו. בקצה החיצוני, קרוב לעור, דיסק חיצוני המונע את חדירת הצינורית לתוך מערכת העיכול. אורכו של הצינור מחוץ לבטן כעשרים ס"מ. לקצהו החיצוני מחוברת פייה דרכה אפשר להזריק מזון או לחבר שקית עם מזון. מומלץ להחליף צינור זה לאחר כשישה חודשים או כאשר הצינור מתבלה. לצינורות הבאים:
צינור מסוג Balloon Replacement: צינור שבקצהו הפנימי בלונית המנופחת במים, במטרה למנוע את יציאתו מחוץ לקיבה. אורכו מחוץ לבטן כעשרים ס"מ. בקצה שקרוב לקיר הבטן דיסק המונע את חדירתו למערכת העיכול.
צינור מסוג כפתור Button Gastrostomy. צינור שטוח בגובה פני העור, דיסקרטי, כמעט ואינו נראה מחוץ לבטן. מתאים במיוחד לילדים אבל לא רק לילדים. בזמן האכלה דרך הצינור יש לחבר אליו צינור מאריך באורך של כעשרים ס"מ.
צינור מסוג כפתור קיים עם ובלי בלון פנימי. הבלון מנופח במים.
משרד הבריאות בישראל מתיר לאחיות בעלות הכשרה להדריך משפחות של מטופלים להחלפת גסטרוסטום שיש בו בלונית בביתם.
כל צינורות ההזנה טובים לשימוש לטווח מסוים ויש להחליפם לפי הוראות היצרן.
ג'גונוסטום Jejunostomy הוא צינורית המוחדרת למעי הדק לחלק האמצעי, המעי הריק Jejunum, לצורך מתן הזנה. הסיבות: מניעת שנק אספירציה, בעיות בריקון קיבה או חסימות.
החדרת הצינורית למעי הדק נעשית בשתי דרכים:
- דרך הקיבה: אם למטופל פתח קיים בקיבה Percutaneous Endoscopic Gastrostomy with a Jejunal Extension - PEG-J [9]
- דרך דופן הבטן ישירות למעי הדק.
יעילות השיטה
ניתן להשתמש בצינור הזנה ביעילות לצורך החדרת מזון ותרופות לגוף המטופל. צינור הזנה הוא אמצעי יעיל כאשר הוא מוחדר על ידי איש מקצוע מיומן. דרך צינור ההזנה מוחדרים לגוף חומרי מזון נוזלים מיוחדים, העשירים בקלוריות ומספקים תזונה מאוזנת ומלאה.
קיימים תכשירים בסיסים או ייחודיים למצבים כמו סוכרת, כוויות, תת-תזונה, רגישויות ללקטוז או גלוטן, לילדים ועוד. את התכשירים אפשר לשתות אף באופן רגיל (דרך הפה), רוב התכשירים בעלי טעם וניל, מקצתם מגיעים גם בטעמי שוקו או תות.
יחד עם זאת, נמצא כי באוכלוסיות מטופלים מסוימות השימוש בצינור הזנה אינו אמצעי יעיל, המשנה את מהלך המחלה. כך, אצל חולי שיטיון (דמנציה) מתקדם נמצא כי קיים שיעור תמותה גבוה מאוד, בממוצע של 33% מן המטופלים, ב-30 הימים הראשונים לאחר החדרת הגסטרוסטום. הגורמים העיקריים המנבאים את שיעור התמותה הם גיל מעל 75 שנה, אשפוז בעקבות מחלה חריפה, אספירציה (שאיפת חלקי מזון לריאות), דלקת ריאות ודלקת בדרכי השתן.
לקריאה נוספת
פרופ' ירון ניב (עורך), לאכול או לחדול: הזנה בסוף החיים. תל אביב: יוזמות הייליגר, 2006.
^ 12לוי ישי, הזנה אנטרלית, כתב העת הישראלי לרפואה 7, 2007, עמ' 24-26
^שמעוני צבי ועוד, פיום קיבה מילעורי לצורך הזנה - השיטה הרנטגנית, הרפואה 130, חוברת ד, 1996, עמ' 231-234
^ 12Rosenberger et al, Late accidental dislodgement of percutaneous endoscopic gastrostomy tube: an underestimated burden on patients and the health care system, Surg Endosc 25(10), 2011, עמ' 3307-3311
^Matjaz Homan at el, Percutaneous endoscopic gastrostomy in children an update to the ESPGHAN, jpgn 73, 2021, עמ' 416
