ההד היה ירחון בעל אופי דתי/חרדי לאומי, שראה אור בירושלים בשנים 1953-1925.
את כתב העת מימן האגף החרדי של קרן קיימת לישראל. העורך הראשון היה הרב חנוך הניך בורנשטיין, ולאחריו שימש בתפקיד במשך כעשרים וחמש שנים הסופר ואיש הרוח ר' בנימין, שאף כתב לא מעט מן הכתובת והמאמרים שהופיעו בעיתון בשנים הראשונות. אופיו של הירחון היה ייחודי, והוא עסק בו בזמן בסוגיות דתיות, לאומיות, יישוביות ופוליטיות. אחת ממטרותיו העיקריות הייתה לקרב את הציבור היהודי האורתודוקסי לעשייה הציונית והלאומית בארץ ישראל, ומסיבה זו תמכו בהפקתו קרן קיימת לישראל וקרן היסוד.
הגיליונות הראשונים הודפסו במכונת כתיבה פשוטה. בהמשך החל להיות מודפס בבתי דפוס בירושלים. בשנת 1932 גדל מספר העמודים ל-32 בגיליון והעטיפה הוחלפה לאיכותית יותר ועליה גם פרסומות. בשלב מסוים הובטחה לחותמים על כתב העת מתנה מיוחדת - אחד מספריו של רבי בנימין.
המאמרים שפורסמו בכתב העת הוקדשו לדמויותיהם של רבנים ואישי ציבור שהזדהו עם התנועה הלאומית היהודית ועם מטרותיה; לתיאור הקמתם של מוסדות דת, חינוך ומדינה בארץ ישראל; לדיונים אידאולוגיים בנושא השפה העברית, התנועה הציונית הדתית, המעש ההתיישבותי הציוני בארץ ישראל ועוד. בין הכותבים היו אישים דוגמת הרב אברהם יצחק הכהן קוק וש"י עגנון. תפוצתו של ההד הייתה בחלק מן השנים רחבה למדי, והוא הופץ גם בקהילות יהודיות באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה.
