הדיוויזיה ה-92 הייתה דיוויזיית חיל רגלים אפרו-אמריקאית של צבא ארצות הברית. הדיוויזיה פעלה במהלך מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה.
היסטוריה
הדיוויזיה הוקמה ב-24 באוקטובר 1917 במהלך מלחמת העולם הראשונה, תחת פיקודו של מייג'ור גנרל צ'ארלס סי באלו, שפיקד עליה במשך רוב שנות קיומה. הדיוויזיה כללה ברובה קצינים וחיילים שחורים ששירתו במסגרת "נפרד אבל שווה". היא הורכבה מחטיבת הרגלים ה-183 עם רגימנטים הרגלים ה-365 וה-366, וחטיבת הרגלים ה-184 עם רגימנטים הרגלים ה-367 וה-368, יחד עם יחידות תומכות של ארטילריה, הנדסה, רפואה ויחידות איתות. הדיוויזיה נשלחה לחזית המערבית כחלק מחיל המשלוח של ארצות הברית, שם לחמה במתקפת מז-ארגון לצד הצבא הצרפתי. הדיוויזיה ספגה במהלך הלחימה 1,647 נפגעים: 120 הרוגים ו-1,527 פצועים, ובשנת 1919 פורקה הדיוויזיה.
הדיוויזיה הופעלה מחדש כדיוויזיית חיל רגלים עם הכינוי "צבעוני", בפיקודו של מייג'ור גנרל אדוארד אלמונד, ב-15 באוקטובר 1942, עשרה חודשים לאחר הכניסה האמריקנית למלחמת העולם השנייה. הם שובצו לפורט הואצ'ורה, אריזונה ואומנו בארצות הברית במשך כמעט שנתיים. בסוף יולי 1944, רגימנט הרגלים ה-370 נשלח לאיטליה וצורף זמנית לדיוויזיית השריון הראשונה. שאר הדיוויזיה נשלחה אל מעבר לים בספטמבר אותה שנה, והדיוויזיה כולה השתתפה בקרבות כבדים במהלך שארית המערכה האיטלקית, ובכלל זה בחדירת הקו הגותי ומתקפת האביב של בעלות הברית בצפון איטליה, כחלק מהארמייה החמישית. הדיוויזיה הייתה דיוויזיית הרגלים האפרו-אמריקאית היחידה שהשתתפה בלחימה באירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה ספגה בקרבות 2,997 נפגעים, בכלל זה 548 הרוגים ו-2,187 פצועים.
עם פרוץ מלחמת קוריאה אורגנה הדיוויזיה מחדש בפורט מקלין, אריזונה. בשל הצו המבצעי 9981 משנת 1948 אשר ביטל את ההפרדה בין הכוחות המזוינים של ארצות הברית, הדיוויזיה הפכה ליחידה מעורבת עם חיילים לבנים ושחורים. נותרו כמה היבטים מעברה כיחידה מופרדת, כולל הכינוי שלה "חיילי באפלו" וסמל של ביזון אמריקאי שחור. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה הביתה לארצות הברית ופורקה ב-29 ביוני 1953.
קישורים חיצוניים
