אוצר מילים - נדרש לצורך איתור המילים המייצגות את המשמעות הסמנטית הרצויה. האוצר המילים הפסיבי המאפשר זיהוי של מילה כתובה אינו מספיק לצורך הבעה בכתב. זאת משום שמיומנות זו מתבססת על אוצר המילים האקטיבי שאותו האדם יכול לשלוף מהזיכרון לטווח ארוך לזיכרון עבודה לצורך שימוש בפועל[1].
תחביר - הבנת הקשרים בין המילים כפי שבאים לידי ביטוי במשפטים ובפסקאות.
ידע עולם - הכרת המונחים בתחום התוכן הרלוונטי והביטוי שלהם בפועל.
מכיוון שהבעה בכתב היא תהליך מורכב, קושי בתחום זה יכול להיגרם מסיבות רבות, כגון: קשיים מוטוריים, לקות למידה (דיסגרפיה, לקות שפה), הפרעת קשב, קשיי זיכרון, פגיעה בתפקודים ניהוליים ועוד. כל אחד מהמצבים הללו יכול להופיע לבדו או בשילוב עם גורם נוסף היוצר תחלואה נלווית. לכן, כדי להתאים את הטיפול למקור הבעיה הראשי, נדרשת אבחנה מדויקת על ידי אנשי המקצוע המתאימים. הורים לילדים המתקשים בהבנה בכתב יכולים לפנות אל המורה או היועצת של בית הספר, שעשויים להפנות אותם לאבחון דידקטי או הערכה פסיכולוגית וכו', כדי לקבוע את האבחנה ולקבל הצעות לדרכי טיפול מתאימות (כגון ריפוי בעיסוק אם מתגלה קושי במוטוריקה עדינה בגיל צעיר, הוראה מתקנת אם מדובר בלקות למידה, טיפול מותאם בהפרעת קשב אם היא עולה באבחון המתאים, ועוד).
כמו כן, במבחנים רבים המשמשים מורים לקביעת ציונים נדרש הנבחן להביע את ידיעותיו בכתב. בבחינות הבגרות שבסיום לימודי בית הספר התיכון, יש בחינה בהבעה בכתב, שבה על הנבחן לכתוב חיבור הדן בנושא מסוים שנבחר מתוך מספר נושאים המוצעים בבחינה.
