בשנת 1932 גרה במושבה באר יעקב משפחת פרידמן - האב דוד (יצחק שילה), האם לוסי (נינט דינר), הבן יוסף (שאול שלחין) והבת בקי (דורית שור). המשפחה קשת יום, האב עובד בפרדס ומתפרנס בקושי.
יוסף לומד בחדר ולא מסתדר עם שיטות הלימוד של המלמד המחמיר (אלברט כהן). הוא מסרב ללכת לחדר ואביו חסר האמצעים רושם אותו לפנימייה של המיסיון הצרפתי.
המצב מסתבך כשהאם (נינט דינר) חולה בטיפוס ומתאשפזת בבית חולים. המצב הכלכלי מידרדר, יוסף ואחותו בקי מועברים לדוד משה (יעקב אלפרין) והדודה רבקה (דבורה קידר).
יוסף מרגיש שהוא לא רצוי שם. אביו מגיע, לוקח אותו לתל אביב ומנסה למצוא לו עבודה אצל סנדלר (זישא גולד) אבל זה מסרב. לבסוף בעלת מסעדה (אסתר גרינברג) מסכימה לקבל אותו לעבודה בתור עוזר תמורת אוכל ולינה בלבד. יוסף משרת גם את בתה המפונקת לאה (דסי הדרי). האב דוד עובר לעבוד במפעלי ים המלח.
כאשר לאה מגלה שחסר לה כסף, מאשימה אימה את יוסף בגנבה. הוא מכחיש ובורח. בלילה הוא ישן על עגלה של העגלון אהרל'ה (שלמה בר-שביט) שלוקח אותו למסע בין הפרדסים. בדרך עולה על העגלה עבריין נמלט. השוטרים עוצרים אותם באשמת שיתוף פעולה. יוסף נחקר על ידי שוטר (יהודה ברקן), שומע תלונות של גנב שטוען שהוא חף מפשע (מוסקו אלקלעי) ואישה (דבורה קסטלניץ) שמתלוננת על שכן. לבסוף הוא משוחרר. הוא משוטט בשדות ומתגלה על ידי תלמידים במקוה ישראל.
התלמידים והמדריך רוצים שיישאר איתם אבל מנהל המוסד (יהודה פוקס) ממאן. בינתיים מחלימה האם והאב מגיע למקוה ישראל לקחת את יוסף. המשפחה מתאחדת שוב אך יוסף מחליט לחזור ולהמשיך את לימודיו במקוה ישראל והתלמידים מקבלים אותו באהבה.
