הבליץ על בריסטול הוא כינוי לסדרת הפצצות של מטוסי הלופטוואפה הגרמניים על העיר בריסטול בבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה. בין ה-24 בנובמבר1940 ל-11 באפריל1941 הופצצה העיר באופן מאסיבי שש פעמים. בסך הכל הופצצה העיר במהלך המלחמה 77 פעמים, נשמעו בה אזעקות 548 פעמים והוטלו עליה 919 טון של חומר נפץ ועוד פצצות תבערה רבות. במהלך ההפצצות על בריסטול נהרגו 1,299 בני אדם, נפצעו 1,303 וחולצו 697 מתוך הריסות. בהפצצות בעיר נהרסו 89,080 מבנים.
רקע
כשפרצה מלחמת העולם השנייה הייתה בריסטול עיר נמל ותעשייה חשובה. נמל בריסטול היה מקום בו הגיעה אספקה רבה לאי הבריטי ממדינות כמו ארצות הברית וקנדה ולפיכך היה בעל חשיבות אסטרטגית. כמו כן, מכיוון שאספקה רבה הגיעה דרך נמל בריסטול היו בבריסטול שטחי אחסון בהם היו כמויות גדולות של מוצרים הנדרשים למאמץ המלחמתי הבריטי. מטרות אסטרטגיות נוספות שהיו בעיר הם מפעלי מטוסים של בריסטול אירופליין ומספנות. מסיבות אלו הייתה בריסטול יעד טבעי להפצצה אסטרטגית על ידי הגרמנים.
ההפצצות
הפשיטה האווירית הגרמנית הראשונה על העיר נערכה ב-25 ביוני1940, בהתקפה זו הופצצה העיר במשך כשעתיים ונהרגו חמישה בני אדם. תקיפות קטנות נערכו לכל אורך החודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר ותחילת נובמבר. הניווט לעיר היה קל יחסית לטייסים הגרמנים, שכן הם יכלו לעקוב אחרי השתקפות אור הירח בנהר אייבון וכך להגיע בקלות לחלק העתיק של העיר.
ההפצצה הכבדה הראשונה על העיר נערכה ב-24 בנובמבר1940. החל מהשעה 18:30 בערב הפציצו כ-150 מטוסים גרמניים את בריסטול. במשך כ-6 שעות הם הטילו על העיר כ-12,000 פצצות תבערה וכ-160 טון של חומר נפץ מרסק. בעיר השתוללו כ-70 שרפות שגרמו לנזק רב. בהתקפה זו נפגעו יותר מ-10,000 מבנים, לרבות מבנים היסטוריים רבים בחלק העתיק של בריסטול וכנסיות רבות, ונהרגו 207 בני אדם. בשל העובדה שבאותה התקופה הופצצו ערים נוספות בבריטניה (למשל קובנטרי 10 ימים לפני כן וברמינגהאם חמישה ימים לפני כן) לא זכתה הפצצה זו על בריסטול לסיקור נרחב בכלי התקשורת.
הפצצה גדולה נוספת נערכה ב-2 בדצמבר, בה נהרגו 256 בני אדם. הפצצות מסיביות היו גם ב-16 בדצמבר. בלילה שבין ה-3 וה-4 בינואר1941 ערכו הגרמנים את ההפצצה הארוכה ביותר על בריסטול במהלך המלחמה, שארכה כ-12 שעות, 149 בני אדם נהרגו בתקיפה זו. בהפצצה הזו הושלכה על העיר פצצה עצומה בגודלה, במשקל 4,400 ליבראות (כמעט 2,000 קילוגרם), הפצצה לא התפוצצה וצוות סילוק פצצות היה צריך לחפור באדמה כ-8 מטרים כדי להוציא אותה. הפצצה זכתה לכינוי "השטן" והיא הוצעדה במצעד יום הניצחון בלונדון בסיום המלחמה, 1945.