בחפירות נתגלה שמדובר בחלק קטן של בית מגורים גדל מידות (שחלקו עדיין נמצא מתחת לבתי הרובע). בבית נמצאו, בין יתר הממצאים, מטבעות שנטבעו ביהודה בשנים 67–69 - דבר המעיד על מועד חורבנו של הבית. שטחה של קומת הקרקע הוא כ-55 מ"ר, והיא כוללת חצר, ארבעה חדרים, מקווה ומטבח. קירות הבית נשתמרו עד לגובה של כמטר אחד, בנויים מאבנים ומלט, ומטויחים בטיח לבן ועבה. עוד נמצאו בבית השרוף כלי אבן רבים, המעידים על כך שבבית שמרו בקפידה על חוקי הטהרה (שהרי כלי אבן אינם מקבלים טומאה), ותומכים בסברה שבבית גרה משפחת כהנים. בנוסף, נמצאה בחפירות משקולת אבן, עליה נחרתה הכתובת: "[ד]בר קתרוס", כלומר: "של בן קתרוס". על-פי התלמוד הבבלי, משפחת קתרוס הייתה משפחת כהנים ידועה לשמצה, שעליה נאמר: "אוי לי מבית קתרוס, אוי לי מקולמוסן"[2], ורש"י מסביר: "שהיו כותבין איגרות לרעה", כלומר שהיו כותבים איגרות הלשנה לשלטונות הרומאיים על מתנגדיהם.
עוד נמצאו בבית השרוף כלי זכוכית שהכילו בושם. מכך הסיקו שבבית זה הוכנה הקטורת לבית המקדש. עדות לחורבן ירושלים שבא לידי ביטוי בבית זה ניתן לראות אבנים שרופות באש עזה, עץ חרוך ושכבות של אפר ופיח המעידים על החורבן וההרס שליווה את כיבוש העיר העליונה בידי הרומאים. שני ממצאים נוספים ייחודיים לבית זה: שלד זרוע תחתונה של אישה[3] כבת 25, המעידים על כך שבעת חורבן הבית כרתו המחריבים את ידה של האישה, וכידון ברזל שנמצא רכון בפינת חדר.
שרידי הבית נמצאים היום ברחוב הקראים שברובע היהודי, והם משמשים כמוזיאון. המוזיאון מציג סרטון וידאו עלילתי בן 25 דקות המתאר את חיי משפחת הכוהנים שהתגוררה בבית, וכן את ימיה האחרונים. הסרטון מכיל תסריט דמיוני שבו בן המשפחה משתתף במרד בשורות הקנאים, למרות התנגדות אביו הכהן, ונשאר אחרון במחילות הסודיות תחת העיר החרבה ומחליט להצטרף לשארית הקנאים במצדה. כמו כן, הסרטון מציג גם דמות של שפחה צעירה בבית המשפחה, שהיא מקור היד הכרותה שנמצאה בבית. את התצוגה והמוזיאון תכנן האדריכל פטר בוגוד, הידוע בכך שתכנן את שחזור הקארדו בירושלים.
לקריאה נוספת
נחמן אביגד, העיר העליונה של ירושלים, ירושלים, תשמ"א
