הארגון הערבי לתיעוש (בערבית: الهيئة العربية للتصنيع; באנגלית: Arab Organization for Industrialization בראשי תיבות: AOI) הוא חברה ממשלתית מצרית לתעשייה עתירת ידע לפיתוחי תעשייה ביטחונית וצבאית ולצרכים אזרחיים. הארגון, המעסיק כ-16,000 עובדים, הוא אחד הארגונים התעשייתיים הגדולים במצרים. יו"ר מועצת המנהלים הציבורית הוא נשיא מצרים וכמה מחבריה הם שרים חברי הקבינט. מטה הארגון שוכן ברובע הליופוליס שבקהיר.

ראשיתו של הארגון ב-1975 כמיזם פאן-ערבי לפיתוח עצמאי של יכולות מתקדמות, כמשקל נגד ליכולות התעשייה הצבאית הישראלית, בו היו שותפות קטר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ומצרים.

בשנת 1979, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, פרשו מהארגון כל המדינות החברות פרט למצרים. עד 1993 הן היו חברות רשומות, אך לא פעילות. ב-1993 הולאם הארגון באופן מלא על ידי הממשלה המצרית והפך לחברה ממשלתית הכפופה למשרד התעשייה המצרי.

לארגון 12 מפעלי ייצור. באופן מסורתי הצרכן העיקרי והמאפיין המרכזי של הצרכים ממוצרי החברה היה צבא מצרים, אולם, עקב הסיוע האמריקאי המאפשר למצרים (כמו לישראל) לרכוש ציוד צבאי בארצות הברית הלך נתח הייצור הצבאי שבו והצטמצם. לפי הצהרת הארגון מ-2012 ‏70% מתוצרתו מיועדת לשוק האזרחי^[1].

הארגון מפעיל מפעלי תעשייה אווירית בחלואן המייצרים מטוסים קלים ומוסמך לייצר חלקי-חילוף עבור חברת דאסו תעופה ו-SAGEM ומפעל מנועים המייצר, בנוסף למנועי מטוסים גם מנועים לתעשייה האזרחית לתחומי הרכבות והמשאבות, לצריכה מקומית ולייצוא.

מפעל האלקטרוניקה של הארגון מייצר בעיקר תוצרת אזרחית, ציוד טלפוניה, מכשירי טלוויזיה וצלחות לוויין ביתיות הנפוצות בארצות ערב במותג Pluto.

מפעל הרכב Arab-American Vehicles (רכב ערבי-אמריקני) שנוסד ב-1977 מייצר רכבי ג'יפ וחלקי-חילוף ברישיון מקורי וזכה במכרזי ייצור של קיה ופז'ו^[1].

הארגון שותף בתוכנית החלל המצרית דרך החזקה בחברת הלוויינים ניילסאט.

• אתר האינטרנט הרשמי של הארגון הערבי לתיעוש (בערבית)
• אתר מפעל התעשייה האווירית (בערבית)
• סקירה מאתר FAS, עדכנית ל-1997 (באנגלית)
• סקירה באתר NTI (באנגלית)

• הארגון הערבי לתיעוש, ברשת החברתית פייסבוק
• הארגון הערבי לתיעוש, סרטונים בערוץ היוטיוב