כחלק מלקחי אסון הר מירון מונו, בהוראת האדמו"ר, כשבועיים לפני החג, שני אחראי בטיחות לאירוע.[4]
כבר בשלב ההכנות לאירוע התריעו רבים, כולל ראש מועצת גבעת זאב יוסי אברהמי, והממונה על הבטיחות במועצה המקומית,[5] על כך שהאירוע לא עומד בתקנות הבטיחות. לטענת המתלוננים, המשטרה ענתה כי היא מסירה אחריות מהאירוע.[6] המשטרה והכבאות לא אישרו למועצה את פתיחת בית הכנסת בשבועות.[7] מנגד, בכירים במועצה המקומית גבעת זאב טענו כי האירוע לא היה יכול להתרחש ללא אישור של ראש המועצה וההתראה הביטחותית נכתבה למראית עין בלבד.[8] לאחר האירוע נודע כי בניין בית הכנסת קיבל אישור ייעודי לבניין מגורים, ולא למבנה ציבורי.[9]
האסון
סמוך לכניסת החג החל האירוע בהשתתפות כאלפיים איש,[10] כאלף מהם עמדו על הטריבונות, והטריבונה העליונה קרסה. כתוצאה מהקריסה נהרגו מאיר גלויברמן בן 13 ומרדכי בנימין רובינשטיין בן 23[11] ונפצעו 219 מתפללים, בהם 15 פצועים במצב קשה.[1] האסון תועד במצלמת וידאו בשידור ישיר לחסידים ברחבי העולם.[12] כשישה שבועות לאחר האירוע נפטר מפצעיו אחד מהפצועים, אליהו קרפל, בן 39.[13]
לאחר האסון, יו"ר המועצה המקומיתגבעת זאב יוסי אברהמי אמר כי המועצה התריעה בפני המשטרה בנוגע לסכנת האסון, אך לא נעשה דבר בנדון. יועץ הבטיחות שאישר לקיים את האירוע אמר שכאשר סקר את המקום ביום שישי הטריבונות היו תקינות, אך ביום ראשון הגביהו את הטריבונות ללא אישורו באופן לא תקין.[15] מנגד, במשטרה טענו כי על המועצה המקומית היה למנוע את קיום האירוע.
בחסידות קרלין סטולין טענו כי מדובר בכשל נקודתי חמור בבניית הטריבונה, וכי אין כל קשר בין קריסת הטריבונה למתחם הבניה עצמו.[11]
ראש מערך הכבאות רב-טפסר דדי שמחי הדגיש כי למבנה לא היה אישור, וקרא לחקור את האירוע.
חקירת היבטים פליליים של האסון הוטלה על יחידת ההונאה של מחוז תל אביב של המשטרה,[16] ובלילה שבין 19 ל־20 במאי עצרה המשטרה את המהנדס שאישר את הטריבונות ואת אחד העסקנים הבכירים בחסידות בחשד להמתה בקלות דעת.[3] בהמשך אותו היום דחה בית משפט השלום את הבקשה למעצרם באומרו שחלקם של השניים באירוע שולי, אם בכלל, והם נשלחו למעצר בית.[17]
ביקורת
דו"ח של פיקוד העורף מתח ביקורת על תפקוד המשטרה באסון. המשטרה דחתה את הטענות.[18]
