האנס זומר (בגרמנית: Hans Sommer 26 ביוני 1914[1] - 31 באוקטובר 1987) היה קצין נאצי באס דה ובוורמאכט. לאחר המלחמה, הוא היה מרגל עבור השטאזי, המשטרה החשאית של מזרח גרמניה.
ביוגרפיה
זומר נולד ב-1914 בנורטורף של הקיסרות הגרמנית. הוא הצטרף לנוער ההיטלראי בגיל שש עשרה ובשנה שלאחר מכן החל לעבוד בחברת היבוא-יצוא של דודו בהמבורג[1] הוא למד באוניברסיטת היידלברג ללימוד שפות זרות, כולל אנגלית, צרפתית וספרדית.[1]
הוא הצטרף לאס אס ב-1 בדצמבר 1932 וחודשיים לאחר מכן הצטרף כחבר במפלגה הנאצית.
לימודיו הובילו למפגש הראשון שלו עם שירות הביטחון (SD), אשר גייסו מהאוניברסיטאות הטובות ביותר. באוקטובר 1936 גויס והוצב בגדוד האותות של דיוויזיית הפאנצר השנייה בפומרניה. בדצמבר נשלח להאלה לקורס באנגלית. הוא שוחרר מחובותיו הצבאיות בינואר 1939 בדרגת סגן משנה במילואים (לויטננט), אך באוגוסט נקרא שוב לשירות והוצב בגדוד האותות של הקורפוס ה-8 בצבא בברסלאו, עמו השתתף במערכה בפולין והיה חלק מכיבוש חבל הסודטים בצ'כיה.
במרץ 1940 יצר קשר עם ההאופטשטורמפיהרר של האס אס הלמות לוס משירות המודיעין אותו פגש בהיידלברג ובפסוואלק. זומר הצטרף לאס דה בדרגה המקבילה לדרגתו הצבאית והוצב בסוף מאי 1940 לקבוצה VI, שהייתה אחראית על התערבות בצרפת. ביוני נשלח לפריז עם יחידת קומנדו של אס דה (איינזצקומנדו) בראשות המפקד ד"ר קנוכן.[1]
באוקטובר 1941, ללא ידיעת הממונים עליו, עזר זומר לתכנן מתקפה על שבעה בתי כנסת בפריז, בהשראת הפוגרום ב-1938, בשיתוף עם אז'ן דלונקל. לאחר מכן הוא הוצב במרסיי ובניס. הוא גם נטען כי היה מרגל עבור משפחת קרופ .[2]
לאחר המלחמה, זומר נתפס על ידי האמריקנים, שביקשו להעסיק אותו כדי לחדור לרצועה נאצית שנוצרה סביב הצרפתי צ'ארלס לסקאט, אותו פגש זומר במדריד רגע לפני לכידתו. הוא הועבר למחנה קינג, אוברורסל, לאחר ששכנע את האמריקנים שניסיון כזה לא יצליח. ממחנה קינג הוא הוסגר לצרפת כדי לעמוד לדין בפני בית משפט צבאי, שגזר עליו שנתיים מאסר. זומר שוחרר מהכלא ונשלח חזרה לגרמניה ב-1950.
בין 1950 ל-1953, זומר מצא את עצמו עובד עבור ארגון גהלן (GO), ארגון הביון המערב גרמני הלא רשמי. לאחר מכן הוא היה מובטל לאורך שנת 1953, ואז מצא עבודה במשטרת השטאזי המזרח גרמנית שם הועסק כמרגל, ומסר פרטים מרחיקי לכת על מעסיקו לשעבר במערב גרמניה.
לקריאה נוספת
- Henry Leide (2005). NS-Verbrecher und Staatssicherheit. Die geheime Vergangenheitspolitik der DDR.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
