הסרט מבוסס על ספרו של מיקלוש ניסלי "הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ" מ-1946 ומחזה בעל שם זהה, פרי עטו של במאי הסרט טים בלייק נלסון, מ-1996. הסרט מתאר את סיפור המרד שאירע ב-12 באוקטובר 1944 במחנה הריכוז אושוויץ בידי אנשי הזונדרקומנדו, אסירים שנאלצו לסייע לשומרי המחנה להוליך קורבנותיהם לתאי הגזים ולאחר מכן להשליך את גופותיהם למשרפות. המורדים משתפים פעולה עם מספר אסירות המועסקות כעובדות כפייה במפעל תחמושת, ועם כמה אזרחים פולנים, לצורך הריסת המשרפות. תוך כדי תיאור ההכנות למרד נחשפת שיגרת חיי אנשי הזונדרקומנדו, עבודתם בתאי הגזים ובמשרפות, ויחסיהם עם שומרי המחנה הנאצים ובראשם האובר-שארפיהרראריך מוספלדט[1].במהלך עבודתם בתאי הגזים מגלים אנשי הזונדרקומנדו ילדה ששרדה את הגז ועושים ככל יכולתם על מנת להציל אותה במציאות הבלתי אפשרית בה הם נמצאים.
הספר "הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ", עליו מבוסס הסרט, מתאר בפירוט, מנקודת מבטו של ד"ר מיקלוש ניסלי, את תקופת מאסרו במחנה אושוויץ, ומתמקד בעיקר בעבודתו תחת יוזף מנגלה. הסרט לעומת זאת, מתמקד בעיקר במרד הזונדרקומנדו ואינו מובא מנקודת מבטו של ניסלי, המופיע בו כדמות משנית בלבד.