דתות אפריקה המסורתיות (או פשוט דתות אפריקאיות) הן קבוצה של דתות שמקורן ביבשת אפריקה.[1] חלק מדתות אפריקה עברו דרך מסורת שבעל פה, והן מכילות שירים, נרטיבים ופסטיבלים.[2][3][4] כ-100 מיליון אפריקאים ב-43 מדינות שונות באפריקה, עדיין מאמינים בדתות אפריקה המסורתיות.[5]
לדתות אפריקה המסורתיות, אמונות אנימיסטיות מורכבות, הבונות את הדרך שבה מאמיניה רואים את העולם. חלק מהמסורות כוללות בין היתר: סגידה לאלוהויות, פולחן טבע, פולחן אבות ואמונה בחיים שלאחר המוות. בעוד שדתות אפריקאיות מסוימות מחזיקות בתפיסת עולם פנתאיסטית, דתות אחרות ביבשת אימצו מערכת אמונה פוליתאיסטית גרידא, המכילה אלים שונים (בדומה להינדואיזם). דתות אלו סובבות סביב הרעיון של "אלים גבוהים" וכמות גדולה יותר של "אלים נמוכים".
עם זאת, ישנן דתות אפריקאיות רבות המחזיקות בתפיסת עולם שעל פיה יש רק אל אחד, בדומה לדתות האברהמיות. לדוגמה, אנשי סרר המתגוררים בסנגל וגמביה, מאמינים באל העליון רוג. גם אנשי קיקויו מאמינים באל העליון נגאי (שנקרא גם מורונגו או אנקיי).[6]
רוב גדול של דתות אפריקה המסורתיות סובבות סביב פולחן מתים. האמונה הגורפת היא שהמתים עדיין קיימים בעולם הרוח והם יכולים להשפיע או אפילו לבצע אינטראקציה עם העולם הפיזי.
מיסיונרים אירופאים הביאו את הנצרות לאפריקה במטרה להמיר את דתם של הילידים, והמוסלמים השתלטו על יבשת אפריקה מצפון לה מאז המאה ה-8 לספירה. כתוצאה מכך, אנשי דתות אפריקה המסורתיות חוו רדיפה דתית מצד נוצרים ומוסלמים. מיסיונרים הרגו רבים מהם, ניהלו מלחמות כנגדם, והשמידו מקומות שהיו קדושים להם.
הנצרות והאסלאם פגעו במידה רבה בדתות אפריקה המסורתיות ובמערכת האמונות של האוכלוסייה הילידה ביבשת. רוב מאמיני דתות אפריקה המסורתיות נאלצו להמיר את דתם לנצרות או לאסלאם, או שהם נאלצו לשלב את האמונות והמסורות שלהם במסגרת הדתות האברהמיות.[11][12][13][14][15]