נולד בסביבות שנת ה'שמ"ב לרבי משה בסלוניקי. למד אצל רבי מרדכי קלעי, וכיהן, עוד בחיי רבו כראש ישיבה בק"ק פורטוגאל יחייא בעיר שמרוב גודלה נחלקה ל"שבעה מהדורות", (כיתות). מתלמידיו שם נמנים רבי דוד קונפורטי, מחבר ספר קורא הדורות, שלמד שם במהדורה השנייה, רבי גרשון בן אברהם מוטאל, רבי יצחק די אלבה ורבי גבריאל אספרנסה, המשורר יעקב דניאל, הרב בנימין מדינה, שהיה רבה של מונסטירייו שבמוקדוניה, שבתי עמנואל חסן, מחבר ספר חסן ישועות[1] ועוד רבים. שימש כאחד מארבעת הרבנים הכוללים של סלוניקי.
היה ידוע כ"עניו מאד וחסיד ומראהו כמלאך ה' צבאות"
נפטר במגפה שפרצה בסלוניקי בכ"ה בתשריהתי"ד ועל מצבתו נכתב:
אבן יקרה בה: נגנז גברא רבה
רחים ליה עלמא טובא: איש חמודות דניאל[2]
לכפר על עם קדושים: נגזר על חמד אישים
יבא חכם חרשים: כען יתקרי דניאל[3]
רב ועצום בתורה: לו זרוע עם גבורה[4]
ארי שבחבורה: ויהי דניאל[5]
באלהיו נפשו קשורה: ובקרבו שכינה שורה
בקי בסתרי התורה: לא נמצא מכלם כדניאל[6]
על קדם מלכא:[7] בחיבה ובנשיקה
הרב הגדול כארי יתנשא כ'מ'ה'ר
דניאל אישטרושה זלה"ה יום ה' כ"ה
לתשרי שנת הת'י'ד' ליצירה
תנצב"ה
צאצאיו
הותיר שלושה בנים, רבי יוסף, רבי דוד ורבי יצחק. נכדו היה רבי חיים אברהם אישטרושה, שהיה רבה של שירון.
תקופת חייו של הרב רבי דניאל אישטרושה על ציר הזמן
ציר הזמן
חיבוריו
שו"ת מגן גיבורים (שאלוניקי תקי"ד) - תשובת קצרות לרוב, שהשיב לשואליו, הן משאלוניקי והן מחוצה לה.
חידושים על טור אבן העזר וחשן משפט, חלקם נדפסו בספר דורש משפט, לרבי שלמה פלורנטין.
שיטות על התלמוד, חידושיו על מסכת עבודה זרה נדפסו בספר בן אברהם לנכדו רבי חיים אברהם אישטרושה.
קונטרס שמות הגיטין, נדפס בתחילת ספר ירך אברהם חלק א' לנכדו, רבי חיים אברהם אישטרושה.
