PROFILPELAJAR.COM

דן זקהיים
	"תייר אבוד בוונציה" (1993), תצלום מבוים תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	13 במאי 1958; תל אביב-יפו, ישראל
פטירה	22 בפברואר 1994 (בגיל 35)
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
לאום	ישראלי
מקום לימודים	תלמה ילין (1976); אוניברסיטת קונקורדיה (1982); בת דור (1979) ;
תחום יצירה	מיצג
פרסים והוקרה	פרס האמן הצעיר (1991)
	www.danzakhem.com

ערך זה עוסק באמן מיצג ופסל. אם התכוונתם לפסיכולוג קוגניטיבי, ראו דן זכאי.

דן (דני) זקהיים (13 במאי 1958 - 22 בפברואר 1994) היה אמן מיצג ופסל ישראלי. ממקדמי אמנות המיצג בישראל.

ביוגרפיה

דן זקהיים נולד בשנת 1958 בתל אביב, כאח צעיר של רון (רוני)(1953-2020), ואח גדול של אסתי . בנעוריו למד בתיכון תלמה ילין. בשנת 1983 שב לישראל מלימודי אמנות באוניברסיטת קונקורדיה בקנדה ושימש כארט דירקטור וכמעצב גרפי עד 1985. בשנת 1988 הקים, ביחד עם תמר רבן וענת שן, עמותה בשם "מקלט 209", שביקשה לקדם את אמנות המיצג בישראל.

לצד מייצגים שנשאו אופי טקסי ושמאניסטי, כגון "להירדם על פטמת יער" (1987), יצר זקהיים מיצגים בעלי אופי פוסט-מודרני וספקטקולרי, כגון "מפלגת בבל", המדגישים אלמנטים של מלאכותיות. בעבודות אחרות יצר טשטוש מכוון בין האמנות לחיים היום-יומיים.

בשנת 1987 התגלה בגופו נגיף ה-HIV. תחת השפעה זו יצר סדרה של עבודות בהן בלט המוות כמוטיב מרכזי.

אשתו, קרול גודין, הייתה המעצבת הראשונה של בית האופנה "קום איל פו".

דן זקהיים נפטר בשנת 1994 כתוצאה מגידול במוח, שנגרם ממחלת האיידס. הוא נקבר בבית העלמין קריית שאול.^[1]

בשנת 2004 נערכה בגלריה האוניברסיטאית באוניברסיטת תל אביב תערוכה רטרוספקטיבית ליצירותיו. ארכיונו של זקהיים נתרם בשנת 2016–2017 על ידי קרול גודין לארכיון לתיעוד ולחקר האמנות בישראל ע"ש משה ציפר ("בית ציפר") באוניברסיטת תל אביב.

בתחילת 2023 הועלתה תערוכה מיצירותיו בחנות "קום איל פו" בנמל תל אביב, שנוצרה מאוסף יצירות שנמצאו ברחוב בראשון לציון בסוף שנת 2022.

השכלה

1976 – בוגר בית הספר תלמה ילין, גבעתיים
1978-1979 – בלט קלאסי, בת דור, ת"א
1979–1982 – תואר ראשון באמנות ומולטימדיה, אוניברסיטת קונקורדיה, מונטריאול, קנדה
1983 – בית הספר גריי איימס לסטפס, ניו יורק, ארצות הברית
1983 – אופנה, טלוויזיה, איפור ותיאטרון, אודרי מוריס ושות', מונטריאול, קנדה

הוראה

1990 – מיצג, המדרשה לאמנות, רמת השרון

פרסים ומלגות

1987 – פרס שני על המיצג "עקבות של מלאכים מלמעלה: תופעה", פסטיבל ישראל, ירושלים
1991 – פרס האמן הצעיר, משרד החינוך, התרבות והספורט

מיצגים

1980 – מסיכה עצמית (עם קרול גודין), סטודיו A, אוניברסיטת קונקרדיה, מונטריאול, קנדה
1980 – ליליפוט, מיצג בחלון הראווה של חנות העתיקות ליליפוט, תל אביב
1981 – לא פה ולא שם, גלריה והיקול ארט, מונטריאול, קנדה
1982 – דן זקהיים, גלריה טנז'נט דאנס אקטואל, מונטריאול, קנדה
1982 – קנוניה – קשירת קשר, פסטיבל דירות בינלאומי מס' 5, מרכז ווסטבת, ניו יורק, ארצות הברית
1982 – תרשימי גבולות אישיים, מרכז קליקסה לאוואלה, מונטריאול, קנדה
1983 – תרשימי שיבה עם ניקוד, פסטיבל לתיאטרון אחר, עכו
1983 – שובי דובי זו: מיוציגל (עם ענת שן), חג המוזיקה, שפיים
1984 – מפלגת בבל (עם אסתי זקהיים), רחוב שינקין, גלריות תת-רמה ושינק-אין, תל אביב
1984 – בבל עם לבן בלב (עם אסתי זקהיים), דיזנגוף סנטר, תל אביב
1984 – שיחזור מס' 1 (למיצג קנוניה – קשירת קשר), מרתון ציור, מוזיאון לאמנות חדשה, חיפה
1985 – שיחזור מס' 2, מוזיאון הרצליה לאמנות, הרצליה
1985 – להיגרר לפוליטיקה בשדה (עם ענת שן וידיד רובין), מפגש אמנים, מסוף ניצנה, ניצנה

1985 – להירדם על פטמת יער, פרויקט בטבע מס' 5, יער נס הרים
1985 – מייד אין איזראל, האנגר נמל יפו, יפו
1985 – סטוצים: נשף פוס-מודרני ראשון (עם אילן שיינפלד), צוותא, תל אביב
1986 – Penguin Going Away Preformance, מועדון פינגווין, תל אביב
1987 – עקבות של מלמעלה: תופעה (עם אילן שיינפלד ואריק שפירא), פסטיבל ישראל, ירושלים
1988 – בבל Comeback בזמן אמיתי (עם אסתי זקהיים), מועדון זמן אמיתי, תל אביב
1989 – נמשים שמנים במרום, מקלט 209, רמת אביב, תל אביב
1990 – דני דין נע ונד, תוכנית מס' 3, מקלט 209, רמת אביב, תל אביב
1991 – הוד ההעדר, ראש דאדא: אמני מקלט 209, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
1991 – מיצג, פתיחת התערוכה מקום: פיסול ישראלי, מוזיאון הרה, טוקיו
1993 – חיים-חיים (Life-Life) (עם תמר רבן), גלריה בורוכוב, תל אביב