דירת מיטה (בסינית: 牀位寓所 או 籠屋) הוא סוג מגורים שנפוץ בהונג קונג, שגדול מספיק עבור מיטת קומתיים אחת מוקפת בכלוב מתכת.[1] נכון ל-2007, כ-53,200 אנשים חיו בדירות מיטה בהונג קונג.[2]
האנשים שחיים בדירות מיטה הם בדרך כלל בעלי הכנסה נמוכה, כולל קשישים, משתמשי סמים ועובדים בעלי כישורים נמוכים או לא מיומנים.[3] על פי המועצה המחוקקת של הונג קונג, האנשים שחיו בדירות מיטה היו אלו שלא זכאים לרווחה סוציאלית, לדירה מסובסדת או לחשמל.[4] רוב האנשים שחיים בדירות מיטה הם גברים. כמו כן, תנאי החיים ובטיחות דירות המיטה הם לרוב גרועים.
המונח דירת מיטה בהונג קונג מתייחס לבית המכיל 12 אנשים או יותר השוכרים חללי מיטה בנפרד. ממשלת הונג קונג (אנ') מכירה בסוג מגורים זה, אך מחייבת את בעלי דירות המיטה להגיש בקשה לרישיון מיוחד.[5][6]
היסטוריה
דירות המיטה היו פופולריות בהונג קונג במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, וזאת בעקבות הגירה של סינים כתוצאה ממלחמת האזרחים הסינית, וכן העלייה בשיעורי הילודה בהונג קונג.[7] בניסיון להתמודד עם הביקוש לדיור, ממשלת הונג קונג (אנ') החלה לבנות מבני דיור ציבורי. עם זאת, היא לא יכלה לטפל בנטל הנוסף של מהגרי עבודה סינים על שוק הדיור בהונג קונג. כמו כן, לא הייתה לממשלה מדיניות דיור או הגנה על עבודה באותה תקופה. לפיכך, דירות המיטה נהיו פופולריים בקרב מהגרי העבודה מאחר שדמי השכירות של דירות אלו היו נמוכים.[8]
כיום, אנשים עדיין גרים בדירות מיטה בהונג קונג וזאת בעקבות מערכת הניקוד לדיור ציבורי והורדת מכסות הדיור הציבורי בהונג קונג. כמו כן, על פי חוק יסוד הונג קונג, מהגרים להונג קונג חייבים להמתין שבע שנים עד שיהו תושבי קבע הונג קונג. כתוצאה מכך, מהגרים עניים נאלצים לעיתים קרובות לגור בדירות מיטה עד שהם מקבלים תושבות קבע.[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
