במאה ה-16 (תחת שלטון האימפריה העות'מאנית) התקיימו כחמישה משקי בית במקום. תושבי הכפר שילמו שיעור מס קבוע של 25% על מוצרים חקלאיים שכללו חיטה, שעורה, יבולי קיץ, עצי זית, כוורות ועזים, בנוסף להכנסות מזדמנות. בסך הכל תושבי הכפר שילמו מס של כ-3,000 אקצ'ות.[3]
עוד צוינו חורבה הממוקמת כקילומטר אחד דרומית מזרחית לכפר – "היא בנויה היטב באדמה, המכילה שברי חרס, כנראה קדומים. האבנים כבדות מאוד, ובניית החורבה הזו ודאי הייתה עבודה לא מבוטלת. זה קצת דומה למגדלי הכרם הקיימים באזורים אחרים בארץ ישראל; אך לא נצפו אבנים שנפלו המספיקות למבנה כזה, ואין שום סיבה להניח שהוא כלל אי פעם יותר משני נדבכים."[2]
בסקר הכפרים של 1944/5 האוכלוסייה מנתה 270 תושבים – 240 מוסלמים ו-30 נוצרים[11] הכפר התפרס על 6,588 דונם.[12] מתוכם 160 דונם שימשו למטעים וקרקע להשקיה, 4,917 דונם היו לדגנים,[13] ואילו 6 דונם היו אדמות בנויות.[14]
בשנת 1961 מנתה אוכלוסיית דיר ע'זאלה 493 תושבים,[15] מתוכם 29 נוצרים.[16]
על פי מפקד האוכלוסין הישראלי שנערך לאחר כיבוש הכפר במלחמת ששת הימים, אוכלוסיית דיר ע'זאל עמדה על כ-494 נפשות, שמתוכן 163 הגיעו מישראל.[17]
חינוך ותרבות
בדיר ע'זאלה הוקמה ספרייה בחסות התוכנית להעצמה חברתית של נשים כפריות.[18] מועדון הנשים דיר ע'זאלה שהוקם בשנת 1997 מציע קורסי הכשרה וסדנאות לנשים מקומיות.[19]
