דיפה מהטה

דיפה מהטה
Deepa Mehta
לידה 1 בינואר 1950 (בת 74)
אמריטסר, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג
  • פול זלצמן (19731983)
  • דייויד המילטון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Devyani Saltzman עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצינה במסדר קנדה (2013)
  • פרס המושל הכללי לאמנויות המופע (2012)
  • מסדר אונטריו (2013)
  • שדרת הכוכבים של קנדה (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.hamiltonmehta.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיפה מהטהאנגלית: Deepa Mehta‏; נולדה ב-15 בספטמבר 1950)[1] היא במאית ותסריטאית קולנוע קנדית ילידת הודו, הידועה בעיקר בזכות טרילוגיית האלמנטים שלה, "אש" (1996), "אדמה" (1998) ו"מים"(2005).

הסרט "אדמה" הוגש על ידי הודו בתור המועמד הרשמי לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, ו"מים" היה הסרט הרשמי של קנדה לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, מה שהופך אותו לסרט הקנדי השלישי שאינו בשפה הצרפתית שהוגש באותה קטגוריה. השניים נאחרים היו "כדור בראש" אטילה ברטלאן ב-1990 שהיה בשפה מומצאת ו"Atanarjuat: The Fast Runner" של זכריה קונוק משנת 2001 בשפת האינוקטיטוט.

היא זכתה בפרס ג'יני בשנת 2003 על התסריט של "בוליווד/הוליווד".[2] במאי 2012 קיבלה מהטה את פרס אמנויות הבמה של המושל הכללי על מפעל חיים, הכבוד הגבוה ביותר של קנדה באמנויות הבמה.[3]

ביוגרפיה

מהטה נולדה ב-1950 באמריטסר, פנג'אב[4] ליד הגבול הצבאי של פקיסטן וחוותה על בשרה את ההשפעות שהביאה חלוקת הודו שלוש שנים קודם לכן. "אפילו כשגדלתי באמריטסר, היינו נוסעים כל סוף שבוע ללאהור, אז פשוט גדלתי ליד אנשים שדיברו על זה ללא הרף והרגשתי שזה אחד הדברים הכי נוראיים שהאנשים הללו חוו ".

בילדותה משפחתה עברה לניו דלהי, ואביה עבד כמפיץ סרטים. מאוחר יותר מהטה למדה בבית הספר התיכון לבנות וולהם, פנימייה בדהראדון למרגלות ההימלאיה. היא סיימה את לימודיה במכללת ליידי שרי רם לנשים, באוניברסיטת דלהי עם תואר בפילוסופיה.

מהטה מציינת כיצד התפיסה שלה כלפי סרטים השתנתה ככל שהתבגרה ונחשפה לסוגים שונים של קולנוע, מה שבסופו של דבר השפיע עליה להיות יוצרת סרטים בעצמה. היא מציינת:

"כשגדלתי בדלהי והלכתי לאוניברסיטה בדלהי, נהגתי לצפות בסרטים [הודיים]. גדלתי עם מינון בריא מאוד של קולנוע מסחרי הודי. אבי היה מפיץ סרטים, אז מגיל צעיר מאוד ראיתי קולנוע הודי מסחרי. אבל ברגע שהלכתי לאוניברסיטה, או אפילו את השנה האחרונה שלי בלימודים, באמת התחלתי לראות וליהנות מ-סטיאג'יט ריי ו- ריטוויק גטק והייתה לי חשיפה לקולנוע שאינו הינדי ולקולנוע שאינו הוליוודי. באוניברסיטה, נחשפתי גם לבמאים כמו טריפו וגודאר. הייתה גם חשיפה אינטנסיבית לקולנוע היפני עם במאים כמו אוזו ומיזוגוצ'י".[5]

קריירה

לאחר סיום לימודיה החלה מהטה לעבוד בחברת הפקות שיצרה סרטים דוקומנטריים וחינוכיים עבור ממשלת הודו. במהלך הפקת סרטה התיעודי הארוך הראשון המתמקד בחיי העבודה של כלה ילדה, היא הכירה ונישאה ליוצר הדוקומנטרי הקנדי פול זלצמן,(אנ') שהיה בהודו עבור יצירת סרט. היא היגרה לטורונטו כדי לגור עם בעלה בשנת 1973.[6]

ברגע שהגיעה לקנדה, מהטה וזלצמן יחד עם אחיה דיליפ הקימו את Sunrise Films, חברת הפקות, שהפיקה תחילה סרטים דוקומנטריים אך עברה להפקת טלוויזיה ויצרה את סדרת הטלוויזיה "Spread Your Wings" (1977–1979) העוסקת באמנות ויצירתיות של צעירים מסביב לעולם.[7] בנוסף, מהטה ביימה מספר פרקים של הדרמה של CBC בהפקת זלצמן Danger Bay" (1984–1990)".[6]

מהטה ביימה גם את הסרטים התיעודיים ב-1975 את הסרט "ב-99: דיוקן של לואיז טנדי מרץ'". ב-1986 היא ביימה את הסרט "Travelling Light" המתמקד בעבודתו של אחיה דיליפ כצלם עיתונות. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי ג'מיני (אנ'). בשנת 1987, בהתבסס על יצירותיהן של אליס מונרו, סינתיה פלאד ובטי למברט, מהטה הפיקה וביימה את "מרתה, רות ואידי". הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקאן. בהמשך זכה הסרט בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-11 בפירנצה בשנת 1988.

בשנת 1991 היא עשתה את הופעת הבכורה שלה בבימוי של סרט העלילתי עם "סם ואני" (אנ')סיפור על מערכת היחסים בין ילד הודי-קנדי צעיר לג'נטלמן יהודי מבוגר בשכונת טורונטו בפארקדייל. הסרט היה הסרט בעל התקציב הגבוה ביותר שביימה אישה בקנדה עד אז, כאשר תקציבו היה 11 מיליון דולר. הסרט זכה לציון כבוד בקטגוריית פרס מצלמת הזהב של פסטיבל קאן 1991. הסרט הוקרן בפסיטבל הקולנוע00 בירושלים כאשר מהטה התארחה בפסטיבל.[8]

ב-1994 ביימה את הסרט "קמילה" (אנ') בכיכובן של ברידג'ט פונדה וג'סיקה טנדי.

מהטה ביימה שני פרקים מסדרת הטלוויזיה של ג'ורג' לוקאס "אינדיאנה ג'ונס הצעיר".[9] הפרק הראשון, "בנארס, ינואר 1910", שודר ב-1993. הפרק השני שודר ב-1996 כחלק מסרט טלוויזיה שכותרתו "אינדיאנה ג'ונס הצעיר: מטייל עם אביו".

ב-1996 הקימה חברות הפקות יחד עם בעלה השני בשם Hamilton Mehta Productions.[6]

ב-2002 היא ביימה את "בוליווד/הוליווד"(אנ'), עליו זכתה בפרס ג'יני לתסריט המקורי הטוב ביותר.[10][11]

מהטה ביימה כמה סרטים באנגלית המתרחשים בקנדה, ביניהם "הרפובליקה של האהבה"(אנ') ב-2003 ו"גן עדן על האדמה"(אנ') ב-2008. גן עדן עוסק באלימות במשפחה ופריטי זינטה גילמה בו את התפקיד הנשי. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו 2008. בשנת 2008 הפיקה מהטה את הסרט התיעודי "האישה הנשכחת", בבימויו של אחיה דיליפ.[6]

בשנת 2015, מהטה כתבה וביימה את "Beeba Boys"(אנ'). הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו 2015.[12]

בשנת 2016, מהטה ביימה את סרט הדרמה "אנטומיה של אלימות"(אנ'), החוקר את הסיבות השורשיות שהובילו לאונס ולרצח הקבוצתי בדלהי ב-2012.

ב-29 באוקטובר 2020, טלפילם קנדה הודיעה שסרטה של מהטה "Funny Boy" ייצג את קנדה בפרסי האוסקר לסרט העלילתי הבינלאומי הטוב ביותר.[13] עם זאת, הסרט נפסל על ידי פרסי האוסקר מכיוון שהשילוב שלו של דיאלוג באנגלית, סינהלית וטמילית לא עלה על האחוז הנדרש של דיאלוג לא אנגלי.[14]

טרילוגיית האלמנטים

מהטה ידועה בעיקר בשל טרילוגית האלמנטים (אנ') שלה: "אש" (אנ') מ־1996, "אדמה" (אנ') מ-1998 ו"מים" (אנ') מ-2005 עבורם זכתה בביקורות מעולות על הבימוי.[15] כמה שחקנים הודים מפורסמים שעבדו בטרילוגיה זו הם אמיר ח'אן, סימה ביסוואס, שבן אזמי, קולבושן חארבנדה, ג'ון אברהם, ראול קנה, ליסה ריי, ננדיטה דאס ומנורמה.

הסרט "אש" עוקב אחר רומן בין שתי גיסות שנישואיהן חסרי המין מפגישים אותן ברומן לוהט. הסרט עורר מחלוקת עם יציאתו, מכיוון שכמה קבוצות בהודו טענו כי הרומן הלסבי שעומד במרכז הסרט עומד הגד הערך המשפחתי והדתי המסורתי בחברה. הסרט גרר הפגנות בערים ברחבי הודו.[16]מבחינה בינלאומית, הסרט זכה לשבחי הביקורת וזכה בסרט הקנדי הפופולרי ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של ונקובר. זה היה גם הסרט הדרמטי העלילתי הראשון שמהטה כתבה וגם ביימה, דבר בו היא תמשיך לאורך כל הקריירה שלה.[6][17]

הסרט "אדמה" מתמקד בתקופה שלפני ובמהלך חלוקה הודו ופקיסטן ב-1947, וכיצד נעקרו חייה של משפחה אחת משורשיה על ידי אירוע היסטורי זה. המיקוד המרכזי של "אדמה" נועד להיות על "חלוקת האדמה, אבל היא גם מטפורית - מה המשמעות של המטרובהומי (המולדת) שלנו עבורנו?" הסרט התבסס על היסטוריה המשפחתית של מהטה עצמה כשהוריה ברחו מפקיסטן בשנת 1947, בעוד מהטה עצמה נולדה בפנג'אב ב-1950, לא הרחק מגבול הודו-פקיסטן.

הסרט "מים" הוא על ילדה בת שמונה שהתאלמנה לפתע. בהתאם למסורת של אלמנות, היא נשארת באשראם, שם היא אמורה לגור מכאן ואילך. הסרט, שהיה אמור להצטלם בהודו, הותקף על ידי פונדמנטליסטים הינדים שראו את הסרט כחוסר כבוד ואשר התייחסו לסרטים הקודמים של מהטה והצגתם את התרבות ההינדית.[18]הממשלה האזורית פסלה את ההרשאה שניתנה מהממשלה המרכזית לצלם בעיר הקדושה ואראנאסי. בסופו של דבר ההפקה עברה לסרי לנקה. "מים" פתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו 2005 והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2006.[19][20][21][22] הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע באילת.[23]

ילדי חצות

מהטה ביימה את "ילדי חצות" בעקבות שיתוף פעולה עם סלמן רושדי שחיבר רומן באותו השם.[24][25]השחקן ההודי אמריקאי סאטיה בהאבה שיחק את התפקיד של סאלם סיני בעוד תפקידים אחרים גולמו על ידי שריה סראן, סימה ביזוואז, שאבאנה עזמי, אנופם קר, סידהרת' נאראיאן, רהול בוס, סוהא עלי חאן, שאהנה גוסואמי ודרשיל ספארי.[26]

הסרט יצא לאקרנים ב-9 בספטמבר 2012 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו[27] והיה מועמד לסרט הקולנוע הטוב ביותר יחד עם 7 מועמדויות נוספות בטקס פרסי המסך הקנדי.[6]

חיים אישיים

ב-1973 בהודו היא הכירה ונישאה ליוצר הקולנוע הקנדי פול זלצמן ממנו התגרשה ב-1983 לבני הזוג יש בת, דוויאני זלצמן, סופרת, אוצרת ומבקרת תרבות.

מהטה נשואה כיום למפיק דייוויד המילטון.[28] אחיה, דיליפ מהטה, הוא צלם עיתונות ובמאי קולנוע.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיפה מהטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Rahim, Abdur (2014). Canadian Immigration and South Asian Immigrants. ISBN 9781499058741.
  2. ^ "Deepa Metha". Canadian Encyclopedia. נבדק ב-3 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Deepa Mehta biography". Governor General's Performing Arts Awards Foundation. נבדק ב-12 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "The Canadian Encyclopedia bio". אורכב מ-המקור ב-4 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Khorana, Sukhmani (1 בינואר 2009). "Maps and movies: talking with Deepa Mehta". Senior Deputy Vice-Chancellor and Deputy Vice-Chancellor (Education) - Papers: 5. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 Deepa Mehta, www.thecanadianencyclopedia.ca (באנגלית)
  7. ^ "Deepa Mehta at the Canadian Women Film Directors Database".
  8. ^ פסטיבל 1991, באתר Jerusalem Film Festival
  9. ^ Intern (27 ביוני 2012). "A Forbidden Hope". Boston Review (באנגלית). נבדק ב-11 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ דיפה מהטה - וואלה! סרטים, באתר וואלה!
  11. ^ בוליווד/הוליווד, באתר Jerusalem Cinematheque – Israel Film Archive
  12. ^ "Toronto to open with 'Demolition'; world premieres for 'Trumbo', 'The Program'". screendaily.com. Screen Daily. נבדק ב-28 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Deepa Mehta movie 'Funny Boy' chosen as Canada's Oscar contender". Global News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-30 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Naman Ramanchandran (18 בדצמבר 2020). "Canada's Oscar Entry 'Funny Boy' Pulled From International Feature Film Race". Variety. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Catsoulis, Jeannette (28 באפריל 2006). "Movie Review: Water (2005): NYT Critics' Pick". New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ אימי גינזבורג, הודו נגד ההומוסקסואלים, באתר ynet, 4 בנובמבר 2004
  17. ^ אש התשוקה | Fire (1996), באתר third-ear.com
  18. ^ Actress Manorama was bitter about Bollywood shunning her: Deepa Mehta | Bollywood.com News, web.archive.org, ‏2017-10-20
  19. ^ אורון שמיר, עכבר און ליין, מים חיים, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2006
  20. ^ מים | Water, באתר third-ear.com
  21. ^ ניב שטנדל, אלמנות לבנות, באתר מקור ראשון, ‏16 בנובמבר 2006
  22. ^ נירית אנדרמן, טמאות לכל החיים, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2006
  23. ^ בסרט הזה לא היינו - יום יום באילת, באתר www.ereverev.co.il (באנגלית)
  24. ^ "Rushdie visits Mumbai for 'Midnight's Children' film". Movies.indiatimes.com. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2010. נבדק ב-3 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ מימין: דיפה מהטה, סלמן רושדי, על הסט של "ילדי חצות", yes, באתר אפי טריגר - פופ טארטס
  26. ^ תמרה שרייבר, ‏"ילדי חצות" של סלמאן רושדי יעובד לסרט קולנוע, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2008
  27. ^ Nolen, Stephanie (15 במאי 2011). "Mehta at midnight". Globe and Mail. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2011. נבדק ב-17 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Deepa Mehta is rightly being celebrated". Rediff.com. 23 בפברואר 2007. נבדק ב-4 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)