חישובים הראו שאם יש ירח למאדים אז מסלולו צריך להיות מאוד קרוב לכוכב הלכת, אחרת הכוחות הפועלים עליו יגרמו לו להסחף ולא להישאר במסלולו. דבר זה הקשה על גילוי הירחים, אך ב-1877 מאדים היה במרחק יחסי מאוד קרוב לכדור הארץ, והדבר אפשר תצפות וחיפוש אחר הירחים.
את שמותיהם הציע הנרי מדאן, מתוך הספר ה־15 של האיליאדה, בו ארס מזמן את הפחד (דימוס) והאימה (פובוס).
מאפיינים
דימוס הוא ככל הנראה אסטרואיד שהוסט על ידי צדק למסלול שאיפשר למאדים "ללכדו". לדימוס מבנה בלתי מעוגל למדי, בדומה לגופים בעלי מסה דומה, וגודלו עומד על 15×12×10 ק"מ לערך.
דימוס מורכב מקרח ומסלעים עשירים בפחמן. על פניו מופיעים מכתשים רבים, אך הוא עדיין חלק יותר מאשר הירח פובוס. לשני המכתשים הגדולים ניתנו שמות: מכתש סוויפט ומכתש וולטר.
במבט מדימוס אל מאדים, נראה כוכב לכת זה גדול פי 1,000 ובהיר פי 400 מהירח בליל ירח מלא.
במבט ממאדים אל דימוס, לדימוס קוטר זוויתי של 2.5 דקות המעלה בלבד, ועל כן עין בלתי מזוינת רואה אותו ככוכב. במצבו הבהיר ביותר ("ירח מלא") הוא בהיר כמו נוגה, כפי שזו נראית מפני כדור הארץ; ברבע הראשון והשלישי הוא בהיר כמו וגה. כאשר דימוס חולף על פני השמש, קוטרו הזוויתי גדול רק פי 2.5 מזה של נוגה (בתצפית מכדור־הארץ, בעת שחולף על פני השמש).
זמן ההקפה של דימוס סביב מאדים (30.5 שעות) עולה על הזמן בו מאדים סובב סביב צירו (24.5 שעות) כך שהקפה אחת של דימוס סביב מאדים אורכת למעשה 2.7 ימים (עבור צופה בקו המשווה).
מכיוון שמסלולו של דימוס עובר קרוב מאוד לפני השטח של מאדים, ונטייתו קטנה, לא ניתן לצפות בו מקווי רוחב העולים על 82.7°.
לפי חישובי מסלול, דימוס מתרחק ממאדים.[5]
.svg){kind=small}
