דיולה סיגטי (במקור שפיצר עד 1898,[1] בהונגרית: Szigeti Gyula; אסוד, 8 בפברואר 1879 – אויפשט, 18 ביולי 1929) היה פילולוג קלאסי[א] הונגרי-יהודי, מורה בבית ספר ריאלי, מילונאי. אביו של ג'רג' סיגטי (1905–1978) הפיזיקאי.
ביוגרפיה
סיגטי נולד בעיירה אסוד בת כ-6,500 תושבים שבצפון הונגריה, כחמישים ק"מ מזרחית לבודפשט, כבן למשפחה יהודית של ליפוט שפיצר ומריה ליכטנשטיין. הוא למד תחילה במכללת יוז'ף אטווש, והמשיך באוניברסיטת בודפשט בין השנים 1896 עד 1900, ואז נסע להמשיך את לימודיו במינכן. את תעודת ההוראה בשפות העתיקות יוונית ולטינית קיבל בשנת 1901, אך משנת 1900 היה כבר מורה בבית ספר תיכון בבודפשט. בשנים 1901–1902 המשיך את לימודיו באוניברסיטת קניגסברג, משנת 1902 היה מורה בבית הספר התיכון בעיר סנטש ומשנת 1908 בתיכון הראשי אויפשט (כיום מהווה אויפשט את רובע 4 בצפון בודפשט). במקביל הוא לימד גם בבית הספר התיכון היהודי לבנות בבודפשט. ב־10 באפריל 1904 נשא לאישה את אילונה הוּת, בתם של יאקאב הות ופאני בלוך.[2] בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, בשנת 1919, התמנה כחבר בוועד המנהל של בית הספר התיכון הראשי של אויפשט ולכן קיבל מאוחר יותר (לאחר נפילת הרפובליקה ועליית שלטון ימני אנטישמי של העוצר האדמירל מיקלוש הורטי) עונש משמעתי. קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט (חלקה א / 1, קו 6, אתר קבר 3).
דיולה סיגטי היה מבוגר אך בשלוש שנים מאדה קלוש, בשמו הקודם קוהן, פילולוג הונגרי-יהודי אף הוא ומילונאי ויוז'ף באלוג (1893-1944), בשמו הקודם בלום, שנספה בשואה. שלושתם ועוד רבים נוספים עסקו במקצוע שהיה באותה תקופה מן החשובים ומן המכובדים בתחומי האקדמיה של הונגריה.
כתביו העיקריים
- מילון יווני-הונגרי 1921 Görög–magyar szótár. Budapest: Hornyánszky. 1921. (Fodor Gyulával)
- מילון לטיני-הונגרי Latin–magyar szótár. Budapest: k. n. 1925.
ראו גם
- חטאי הבונים החופשיים Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny
- הלקסיקון של אויפשט Újpest lexikon. Szerk. biz. elnöke Sipos Lajos, főszerk. Hirmann László. Újpest, Újpest Önkormányzata-Kossuth Kiadó, 2002
לקריאה נוספת
- חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XIII. (Steiner–Télfy). Budapest: Hornyánszky. 1909
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. 767. o
- לקסיקון ביוגרפי חדש Új magyar életrajzi lexikon VI. (Sz–Zs). Főszerk. Markó László. Budapest: Helikon. 2007. 400. o.ISBN 963-547-414-8
- לקסיקון יהודי הונגרי. דיולה סיגטי. Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 849. o.
ביאורים
- ^ במסורת האקדמית ההונגרית המונח "פילולוגיה קלאסית" במובנו הרחב, מתאר את המחקר של השפה יחד עם הספרות, ההיסטוריה והרקע התרבותי שלה. וכן בנוסף לניתוח הלשוני של הטקסט העיסוק בפילולוגיה נושק גם לעיסוק בהיסטוריה, ארכאולוגיה, בלשנות, רטוריקה, פילוסופיה.
הערות שוליים
