דוכס קמברלנד (באנגלית: Duke of Cumberland) הוא תואר אצולה המוענק לבני משפחת המלוכה הבריטית הזוטרים. התואר נקרא על שם מחוז קמברלנד שבצפון אנגליה.
היסטוריה
תואר דוכס קמברלנד הוענק לראשונה בשנת 1644 לנסיך רופרט מהריין, אחיינו של המלך צ'ארלס הראשון. במותו של הנסיך בלא יורשים בוטל התואר.
התואר הוענק בפעם השנייה בשנת 1689 לנסיך ג'ורג' מדנמרק, בעלה של המלכה אן. התואר בוטל עם פטירתו של הנסיך בלא יורשים בשנת 1708.
התואר הוענק בפעם השלישית בשנת 1726 לנסיך ויליאם אוגוסטוס, בנו השלישי של המלך ג'ורג' השני. הנסיך ויליאם נפטר בשנת 1765 בטרם נישא ובלא יורשים, והתואר בוטל.
התואר הוענק בפעם הרביעית בשנת 1766 (הפעם כ"דוכס קמברלנד וסטרת'רן") לנסיך הנרי פרדריק, בנו השלישי של פרדריק, נסיך ויילס ונכדו של המלך ג'ורג' השני. הנסיך הנרי נפטר בשנת 1790 בלא יורשים במסגרת הנישואין, והתואר בוטל.
התואר הוענק בפעם החמישית כ"דוכס קמברלנד וטֶוויוֹטדייל" בשנת 1799 לארנסט אוגוסטוס (לימים מלך הנובר), בנו החמישי של המלך ג'ורג' השלישי. ארנסט אוגוסט נפטר בשנת 1851 והוריש את התואר לבנו, ג'ורג', הדוכס השני מקמברלנד וטֶוויוֹטדייל. הדוכס השני נפטר בשנת 1878 והוריש את התואר במותו לארנסט אוגוסט, הדוכס השלישי מקמברלנד וטֶוויוֹטדייל. התואר נשלל מארנסט אוגוסט בשנת 1917 במסגרת חוק שלילת התארים שהעביר הפרלמנט הבריטי בשל תמיכת הדוכס השלישי בגרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
| תארים מלכותיים בממלכה המאוחדת
|
|
|
