ערך זה עוסק בצייר ומורה לאמנות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דוד לויתן (פירושונים).

דויד לוייתן

לידה	1950 (בן 74 בערך) קיבוץ גבעת ברנר, ישראל
לאום	ישראלי
מקום לימודים	מכון אבני
תחום יצירה	ציור

דויד לוייתן (נולד ב-6 באוגוסט 1950) הוא צייר ומורה לאמנות ישראלי.

דויד לוייתן נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר.
לאחר שירותו הצבאי אותו החל בשייטת 13 וסיים בחיל המודיעין, החל את לימודיו במכון אבני לאמנות.
בתקופת לימודיו ב"אבני" נוצר קשר בינו לצייר יחזקאל שטרייכמן, דויד אף החל ללמד ציור במכון אבני ובו בזמן שימש כאסיסטנט של שטרייכמן.

בשנים 1977–1979 זנח דויד את הציור לטובת אובייקטים תלת מיימדיים, בהם ניסה כוחו בהשוואת המחזוריות בטבע למחזור החודשי של האשה.

בשנת 1979 עבר הצייר לאמסטרדם, שם הושפע עמוקות מיצירתו של אלבר קאמי, "הנפילה" לה גם הקדיש את תערוכתו הראשונה באמסטרדם.
את חמש שנותיו הראשונות שם חווה בציוריו את עיקרון "האמן המיוסר" המצר את סבלו של המין האנושי. עם זאת, נופי השלג הלבן במרחבים ה"אינסופיים" של צפון הולנד, השרישו בו את קדושת הנצח, "הלבן הטהור המסמל את הנצחי", לדבריו, אשר כל כך השפיע עליו, והחל לחדור אט אט לעבודתו רק בדיעבד, לאחר שנים. מתוך געגועיו לנוף הים תיכוני, נהג לבלות כשבועיים מדי שנה, ביוון, בכל פעם על אי אחר, כשהוא שוכר חמור ומעמיס עליו את ציודו.

בשנת 1985 עבר דויד קורס אינטנסיבי בהנחיית קבוצות, דבר שהוציאו מ"תקופת האמן המיוסר" וגרם לשינוי מהותי בעבודתו, אך הצבעים העזים בציוריו המשיכו לייצג את צבעיו העזים של הנוף הים תיכוני.
בשנים 1987–1989 הנחה דויד סדנאות העצמה : "אינטואיציה – אהבה – יצירתיות" ובמקביל לימד באופן פרטי ועזר בהתנדבות בהכנת תיקי עבודות לאמנים צעירים להגשה לבתי ספר לאמנות.

בשנת 1992 קיבל דויד אזרחות הולנדית על תקן "Naturalization", ובמקביל החל לעבוד גם בפריז, את השנתיים הבאות נהג לבלות ולעבוד לסירוגין בפריז ובאמסטרדם מדי שבועיים.
בקיץ 1994 חזר דויד לישראל, כשהוא עדיין שומר על הסטודיו באמסטרדם לצורכי עבודתו, וב-1998 ויתר עליו ונשאר באופן מוחלט בישראל.

מאז שובו לישראל, חילחל הצבע הלבן אל בדיו, ולאחר זמן מה נהיה דומיננטי פחות או יותר. דויד חש משיכה עזה לצבע הלבן, לעיתים פורצים מתוכו צבעים עזים, צבעי אדמה ואש, ולעיתים מכסים אותם האוויר והמים באופן חלקי.

מוטיב חוזר בעבודתו הוא התמיהה וחקירת שאלת החיים והמוות, ומתוך כך הוא מרבה לצייר דמויות של נשים זקנות, כאשר הוא שם דגש מיוחד על הבעות הפנים, ונוהג בדרך כלל לטשטש ולהעניק תחושה ערפילית לדמויות, כדי לנסות להגיע למקום רוחני עמוק ככל האפשר, להשרות אווירה של נצח המחבר את האנרגיה האנושית לאנרגיית היקום. כמחפש את נקודת המתח שבין ההבשלה לקמילה, ואת נקודת המתח שבה האדם כבר מודע לערוב ימיו ומותו הקרב, ומנסה בכל מאודו להיאחז עוד קצת בקרקע ובאוויר של העולם הזה.

כאשר הוא מתחיל ציור, לעולם אין הוא יודע כיצד הציור ייראה בסופו של דבר, וגם אין הוא יודע בכלל אם יהיה זה ציור מופשט, או שתגיח דמות כלשהי מתוך הבד. זוהי הרפתקה רבת אושר לדבריו. בניגוד לכך, לעיתים הוא עובד על נושא מסוים, למשל הנושא "אלמנות מלחמה" הקרוב כל כך ללבו, ואז הוא יודע מראש שתהיינה דמויות נשיות על הבד, אך גם כאן, אין הוא יודע כיצד הן תופענה, באיזו תנוחה והבעה, באיזה סדר, והקומפוזיציה משתנה לעיתים תכופות שוב ושוב תוך כדי עבודה. עבודתו של לוייתן היא אותנטית לחלוטין, הוא לעולם אינו מנסה להביא את עבודתו להיות שלובה באופנה שלטת חולפת כלשהי.

דויד גם נוהג לכתוב שירה, כאשר שירתו היא למעשה מעין "פלירטוט" עם ציוריו, וממחישה באופן מעמיק אך מתומצת למדי, את תחושותיו וכל אשר עובר עליו רגשית ואינטלקטואלית בזמן העבודה ולאחר שסיים ציור. שירתו היא סוג של "יומן חיים", כאשר היא מתעדת את עבודתו כצייר, ובכלל את חייו על תהפוכותיהם. .

• 1977 – גלריית תיאטרון, ירושלים
• 1977 – מוזיאון חיפה לאמנות
• 1977-1978 – מוזיאון תל אביב, זוכי קרן התרבות ישראל - אמריקה
• 1987-1989 – "Atelier W – G", אמסטרדם
• 1991 – מניפסט פריס – אמסטרדם
• 1992 – "Le Genie De La Bastille", פריז
• 1993 – "Grand Palais", פריז
• 1993 - "Art International", אמסטרדם + טילברך
• 2004 – "Salon de`s Artistes Indepenants", פריז
• 2004 – "Salon du monde des arts, M.C.A", קאן, צרפת
• 2004 – גלריה "אלטרנטיב", יפו (יחד עם הפסלת דליה מאירי)
• 2006 – מוזיאון ווילפריד, קיבוץ הזורע
• 2013 – "Salon Business Art", פריז

• 1975-1978 – מלגת חומרים, קרן התרבות אמריקה ישראל
• 1979 – מלגת השתלמות, משרד החינוך והתרבות
• 1987-1989 – מלגות מטעם משרד התרבות בהולנד
• 1989 – מענק יצירה, המחלקה לתרבות, עיריית אמסטרדם
• 1989 – מענק תצוגה, איגוד הקרנות לאמנות פלסטית, עיצוב וארכיטקטורה, הולנד
• 1992 – מענק יצירה, המחלקה לתרבות, עיריית אמסטרדם
• 1992 – מענק יצירה, איגוד הקרנות לאמנות פלסטית, עיצוב וארכיטקטורה, הולנד
• 1993 – מענק תצוגה, הקרן ע"ש הנסיך ברנהרד, אמסטרדם
• 1993-1994 – מענק יצירה, איגוד הקרנות לאמנות פלסטית, עיצוב וארכיטקטורה, הולנד

• אמנות ישראלית