דוב גרולר (המכונה גם פיזלי, דוב זברה[1],[1]גריזלר או ננולק) הוא הכלאה דובים נדירה שהתפשטה גם בשבי וגם בטבע. בשנת 2006, התרחשות הגרולר הזה בטבע אומתה על ידי בדיקת DNA של דוב בעל מראה ייחודי, אשר נורה ליד סאקס הרבור, טריטוריות הצפון-מערביות, באי בנקס שבארקטיקה הקנדית. מאז, מספר הגרולרים המאומתים עלה לשמונה, כולם צאצאים מאותה נקבת דוב קוטב.[2]
היו דיווחים על היברידיזציה בין דוב קוטב ודוב גריזלי שהיו בתנאי טבע, אך לא היו בדיקות DNA זמינות כדי לאמת את מוצא הדובים.
ניתוח גנטי חשף מקרים רבים של התמזגות גנטית בין מיני דובים,[3][4][5] כולל חדירה של DNA של דוב קוטב לדובי חום בתקופת הפליסטוקן ("דוב גריזלי" הוא שם מקומי לדוב סוג ארקטוס בעוד ש"דוב חום" הוא השם הבינלאומי והמדעי שמתייחס למין באופן כללי).[6]
התרחשויות בטבע
עם כמה דיווחים על תצפיות חשודות ושמונה מקרים מאומתים,[2] התיאוריות על איך היברידים כאלה עשויים להתרחש באופן טבעי הפכו ליותר מהשערות בלבד. אף על פי שמינים קרובי משפחה אלה חיים לעיתים קרובות באזורים סמוכים, מגע ישיר ביניהם אינו נפוץ, משום שדובי קוטב צדים, מתרבים ולעיתים אף מקימים מאורות לידה על קרח ימי, בעוד שלדוב החום יש אורח חיים יבשתי ברובו.
מדענים לא הצליחו לספק הסבר מדויק לתופעה. אחת התיאוריות מציעה שעם הגידול באוכלוסיית הדובים החומים, זכרים יוצאים מהמאורות מוקדם יותר, בעוד שהנקבות נשארות עם הגורים שלהן. משמעות הדבר היא שעבור הזכרים החומים, נקבות דובי הקוטב הפכו לבנות זוג אפשריות. זהו ההסבר העיקרי לכך שהיברידים שנצפו דווחו כבעלי אבות דובי גריזלי ואימהות דובות קוטב.
מדענים גם העלו השערה שזה עשוי להיות קשור לשינויי אקלים. ככל שהחורפים מתקצרים, דובי גריזלי מתחילים לנוע בתדירות גבוהה יותר ולהרחיב את תחום המחיה שלהם. ההתרחבות הזו גם משנה את התפריט שלהם. בשל המחסור בפירות יער, סלמון וצמחייה טבעית באזור הארקטי, נצפו דובי גריזלי צדים כלבי ים, שהם טרף נפוץ לדובי קוטב. הקרבה בזמן הציד היא הסבר נוסף שהוצע לתופעת ההיברידיזציה.[7]
תגלית 2006
ג'ים מרטל, צייד מאיידהו, דיווח שירה בדוב היברידי מסוג גריזלי–קוטב סמוך לנמל זאקס באי בנקס, שבטריטוריות הצפון-מערביות, ב-16 באפריל 2006.[1][8]מרטל, יחד עם מדריכו המקומי, רוג'ר קופטנה, יצא לצוד דובי קוטב וירה בבעל החיים מתוך מחשבה שמדובר בדוב קוטב רגיל.
הגורמים הרשמיים גילו עניין בבעל החיים לאחר שזיהו, שבנוסף לפרווה עבה בצבע קרם לבן האופיינית לדובי קוטב, היו לו גם טפרים ארוכים, גב מקומר, פנים שטוחות וכתמים חומים מסביב לעיניים, לאף, לגב ולכפות הרגליים – מאפיינים שמזוהים עם דובי גריזלי. אם הדוב היה מוגדר כדוב גריזלי, מרטל היה עלול לעמוד בפני קנס של 1,000 דולר קנדי ועונש של עד שנה בכלא.[9]
בדיקת DNA שביצעה חברת Wildlife Genetics International שבקולומביה הבריטית אישרה שמדובר בהיבריד, שנולד לאם דובת קוטב ולאב דוב גריזלי. זהו המקרה הראשון שתועד בטבע,[2] אם כי היה ידוע שהכלאה כזו אפשרית מבחינה ביולוגית, והכלאות אחרות של מיני דובים גודלו בעבר בגני חיות.[10]
