דאוד סמרה (בערבית: داود سمرة, 8 בדצמבר 1877, האימפריה העות'מאנית (בגדאד) – 25 ביולי 1960, בגדאד[1]) היה משפטן יהודי ומבכירי השופטים והמשפטנים בעיראק בראשית המאה העשרים. שימש שנים רבות כסגן נשיא בית המשפט העליון של עיראק. נותר דמות חשובה בחברה העיראקית, מחנך ושופט.[2][3]
כשופט וסגן בבית המשפט העליון היה מן היהודים הבקיאים ב(פקה), פירושי הדת האיסלאמית והקוראן אשר תחת ידו התחנכו רבים מאנשי החוק והשיפוט בעיראק.[4]
דאוד סמרה נולד בבגדד בשנת 1877 להורים יהודים עיראקים מהמעמד הבינוני. הוא גדל בבגדד ובנה קשרים חזקים עם חלקים שונים בחברה העיראקית.
סיים את לימודיו היסודיים בבית הספר אליאנס בבגדד, שם למד עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וקצת מדעים. לאחר מכן הצטרף למכינה המלכותית, שם סיים את לימודיו בשנת 1894. לימים נסע לאיסטנבול ולמד שם משפטים.
דאוד סמרה עסק בתחילה בעריכת דין, ולאחר מכן הצטרף לרשות השופטת ושימש בתפקידים במספר בתי משפט עיראקים, כולל בית המשפט לערעורים. הוא גם לימד במכללה למשפטים בבגדד.
בדרכו המקצועית הארוכה התבלט בהשפעתו בתחום המשפט העיראקי בשל מעורבותו בזכויות והעובדה שהוא זכה להערכה על ידי חלקים שונים בחברה העיראקית, הוא נודע ביושרו ובנועזותו במהלך עבודתו כשופט בבתי המשפט.
לאחר שובו מטורקיה ב-1905, החל מיד לעסוק במקצוע עריכת הדין, אך עד מהרה הצטרף לרשות השופטת, ועבד כשופט בערכאה ראשונה ולאחר מכן חבר בבתי המשפט לערעורים במוסול ובבגדד.
מאוחר יותר הועלה דאוד סמרה בדרגה וכיהן כחבר בבית הדין לערעורים, הרמה הגבוהה ביותר של הליטיגציה בעיראק, שם עבד למעלה מ-15 שנה, וכיהן בתפקיד סגן הנשיא עד למועד פרישתו מהשירות הציבורי בשנת 1946.
מילא גם תפקיד בכתיבת החוקה העיראקית הראשונה משנת 1925 ובתיקון הראשון לחוקה, שהוצא בשנה הראשונה ליישום החוקה.[6]
לאחר שעזב את מערכת המשפט, סמרה חזר שוב לעסוק במקצוע עריכת הדין.
בנוסף למערכת המשפט והחוק, סמרה לימד משפטים בקולג' למשפטים בבגדד בין 1919–1951. הוא לימד סטודנטים עיראקים את דיני הליך הוגן, הליכים פליליים ופסקי פשרה.
הקהילה המשפטית בעיראק ראתה בסמרה סמכות בולטת במערכת המשפט והחוק, בעל ניסיון רב ערך וידע רב, ורבים השופטים ועורכי הדין העיראקים הבולטים הוכשרו וסיימו תחתיו.
בנוסף למעמדו המשפטי, סמרה נודע בידע שלו בפסיקה האסלאמית ובידע הנרחב שלו בתרבויות שונות מכיוון ששלט בכמה שפות בינלאומיות.
ביתו בבגדד היה למועצת מדע ותרבות בה נדונו נושאים שונים, כולל שפה, היסטוריה, ספרות, פילוסופיה, מורשת עממית ומשפט איסלאמי.
דאוד סמרה כתב ספרים על עקרונות הליכי זכויות אדם, דיני בתי משפט לפישור ופשיטת רגל, בתי משפט לאכיפה ובתי משפט מדעיים. כמו כן ספר זכרונות שלו הודפס בבגדד ב-1953.
בתקופת המלוכה קיבל השופט, עורך הדין ואיש האקדמיה דאוד סמרה את מדליית אל-רפידאין (אנ'), סוג רביעי, סוג אזרחי, בשנת 1932. המלך פייסל הראשון העניק לו את המדליה הזו כהוקרה על שירותו במערכת המשפט וההוראה.
ב-25 ביולי 1960 נפטר דאוד סמרה בבגדד בגיל 83.[1] הלווייתו ההמונית עברה ברחובותיה הראשיים של בגדד.[7]
הערות שוליים
- ^ 1 2 נפטר דוד סמרה השופט היהודי בבגדאד, הצופה, 26 ביולי 1960
- ^ ששון סומך, בגדאד: תבנית נוף, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2002
- ^ داود سمرة, الجزيرة نت (בערבית)
- ^ Facebook, www.facebook.com
- ^ 1 2 3 4 5 https://www.aljazeera.net/encyclopedia/2016/5/24/داود-سمرة-يهودي-خدم-القانون-بالعراق
- ^ Tehkim Law Firm, פייסבוק, 2020-04-29
- ^ דאוד סמרה, באתר תפוז פורומים, 2004-01-26
