נחל הירקון הוא בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי החוף, השני בספיקתו בישראל לאחר הירדן, ונחשב כמכשול טופוגרפי. דרך הים ושיירות המסחר נאלצו לסטות מנתיבן ולעקוף את הנחל ממזרח למקורותיו, סמוך לתל אפק, או לעבור במעברות שעל שפך הירקון.
הבריטים גילו זאת במלחמת העולם הראשונה, לקראת קרב צליחת מעברות הירקון בדצמבר1917. הצליחה התבצעה באמצעות רפסודות בשלושה מקומות, ובקרבתם הוקמו עמודי זיכרון. תוך כדי הקרב וביום המחרת הניח הצבא הבריטי על הירקון שני גשרי חביות - אחד ליד שבע טחנות, ואחד ליד עיקול הנחל, מערבית לרחוב אבן גבירול של ימינו.[1] בעקבות הקרב, התייצבה החזית באזור כמה קילומטרים צפונית לירקון, ונוצר קו שתי העוג'ות.
סמוך לגשר (היום בפינת דרך נמיר ושדרות רוקח, במקום שבו נמצא המיני-גולף) עמד בימי המנדט מועדון לילה בשם גן הוואי. ב-10 באוגוסט1947 נרצחו במועדון ארבעה יהודים.
לקרבתו של הגשר לכפרים הערביים הייתה חשיבות בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות. במרץ 1948 השתלטו כוחות ההגנה על הגשר והקימו בו מחסום, שניתק את הכפר שיח מוניס מהכפרים ג'מאסין וסומייל. צעד זה היווה זרז משמעותי לנטישת התושבים הערבים הנצורים במרחב תל אביב.
ביולי 1950 נפתח כביש תל אביב נתניה, כיום חלקו הדרומי של כביש 2, והפך עד מהרה לציר העיקרי מתל אביב צפונה.[11] במקביל, הוקמו והתפתחו שכונות עבר הירקון, ביניהן רמת אביב. הגשר הצר התיישן והפך לצוואר בקבוק, וב-1955 החלה החלפתו בגשר חדש.[12]
במקום נבנה גשר מסבכים תלוי קשת, שבו הקורות המרכזיות קשורות לקשתות תומכות גדולות (אחת מימין ואחת משמאל). מבנה זה מנצל היטב את התנגדות הקשת ללחצים אנכיים, קל משקל וקל יחסית לבנייה. בנוסף, הגשר רחב והמפתח שהושג היה גדול יחסית (כ-50 מטר) לתקופה בארץ. המהנדסת שושנה שחם ממחלקת העבודות הציבוריות תכננה את הגשר ופיקחה על הקמתו.[13][14] הגשר נבנה מפלדה, וצורתו האופיינית עם קשתות תמיכה גבוהות הפכה לסימן ההכר הבולט שלו.
ב-1974 נבנה בצמוד לגשר המסבכים גשר מקביל מבטון דרוך וללא קשתות, המוליך את התנועה דרומה. הגשר המקורי הפך לחד סטרי ומוליך את התנועה לכיוון צפון.[15][16]
מכלול הגשר כולל גם מנהרה קטנה שנבנתה ב-1973.[17] היא עוברת מתחת לגשר ומקשרת את רחוב בני דן לרחוב קוסובסקי בשכונת בבלי.
הגשר בתרבות
גשר הפלדה היה אחד מסמלי תל אביב המתחדשת לאחר קום המדינה. מבנהו המודרני (אם כי פשוט יחסית לימינו), גודלו ובעיקר מיקומו בכניסה הראשית לתל אביב מכיוון צפון, הפכו אותו למקום מפגש של צעירים ואמנים (בעיקר כנקודת איסוף ליציאה להופעות ולבילויים).
רוכבי אופנוע רבים נהגו לבצע "מבחני אומץ" ברכיבה מסוכנת על קשתות הגשר הגבוהות. מנהג זה נמשך בהפסקות משנות ה-60 עד לשנות ה-80. לאחר פרסום תמונה, שבה מופיע הרוכב ניר שפיצר נוסע על קשת התמיכה של הגשר (צילם זיו קורן ופורסם בידיעות אחרונות), התחוללה מהומה תקשורתית שבמהלכה הוצבו ניידות משטרה, כמעט כבדרך קבע, וארבו לרוכבים. המנהג פסק כאשר עיריית תל אביב הציבה מחסומי קבע על קשתות הגשר.
סטקיית מפגש גשר הירקון - מסעדה ותיקה שפעלה משנת 1966 ועד שנת 2013 בתחנת הדלק הסמוכה לגשר (ושימשה כנקודת איסוף לאמנים וצעירים). ב-2013 נסגרה המסעדה ונפתח במקום סניף של Yellow.
השיר "שש עשרה" שנכתב והולחן על ידי נעמי שמר ובוצע על ידי חבורת בימות, עוסק בסיטואציה רומנטית בין נער ונערה מתבגרים, המתרחשת בין היתר על גשר הירקון. השיר מוכר בעיקר בזכות שורת הפתיחה שלו: ”בסנדלים על גשר הירקון, שניהם בג'ינס ובטריקו...”.
הפתיח של סדרת הנוער "השמינייה" צולם בחלקו מתחת לגשר הירקון.
^"יש מקרים שאנו קרועים מיפו במשך שבועות שלמים... מפני שהדרך ליפו נפסקת על ידי הירקון, שעליו יש גשר עראי, ופעמים רבות הוא נשבר, ואי אפשר לעבור עליו במשך שבועות... הגשר בשיך מוניס חייב להיות מתוקן באופן שלא יופסק חבור-הדרכים במשך שבועות." נחום בויגין בשם הועד של כפר מל"ל, כפר מל"ל (עין חי), דואר היום, 7 בינואר 1924